זה שהוא לא זורק אותו לגניזה היום זה לא מגדיר את השמירה כהכנה כיון שאע"פ שבפועל זה קורה מ"מ כיון שעיקר הדבר זה מה שהוא צריך את הדבר בעצמו ולא מחמת שנה הבאה.
זה שהוא לא זורק אותו לגניזה היום זה לא מגדיר את השמירה כהכנה כיון שאע"פ שבפועל זה קורה מ"מ כיון שעיקר הדבר זה מה שהוא צריך את הדבר בעצמו ולא מחמת שנה הבאה.
גם אם כל מה שהוא צריך את הדבר בעצמו הוא רק כדי שישמשו שנה הבאה?
מילא עם היה לו ב' שימושים עכשיו ושנה הבאה אולי נימא שהשימוש של שנה הבאה לא נחשב אבל הכא כל מה שהוא צריך לחפץ הוא רק בשביל השנה הבאה ושאחריו
לא כי אם כל מה שהוא צריך זה רק מחמת השימוש שנה הבאה אז פעולה כזאת מתפרשת כהכנה אך כיון שמטרתו היא לא השימוש שנה הבאה אלא עצם השמירה על הרכוש שלו לכן אין בזה משום הכנה.
לא כי אם כל מה שהוא צריך זה רק מחמת השימוש שנה הבאה אז פעולה כזאת מתפרשת כהכנה אך כיון שמטרתו היא לא השימוש שנה הבאה אלא עצם השמירה על הרכוש שלו לכן אין בזה משום הכנה.
זהו שמרן הגרד"ל טען שלא (כך אני הבנתי את דבריו) שמטרת השמירה שלו היא לא לצורך השימוש שנה הבאה אלא מטרת ההחזרה של המחזורים היא כיון שהוא רוצה את המחזורים שלו שיהיו בבית שלו כיון שהם שלו.
זהו שמרן הגרד"ל טען שלא (כך אני הבנתי את דבריו) שמטרת השמירה שלו היא לא לצורך השימוש שנה הבאה אלא מטרת ההחזרה של המחזורים היא כיון שהוא רוצה את המחזורים שלו שיהיו בבית שלו כיון שהם שלו.
אני הבנתי שכוונתו, שהרי כתב המשנ"ב "שסופו משום תחילתו" שאם נאסור עליו להחזיר, הוא לא יביא מלכתחילה.
וא"כ במה ישתמש עכשיו? למה שיחשוש לשנה הבאה יותר מאשר לשנה הזאת, שעליה חושש המשנ"ב שלא יביא?
סימן שכוונת המשנ"ב שסתם כך הוא רוצה לשמור על המחזור ולא משום שנה הבאה. (צריך לזכור שבזמנם למחזור היה שווי כספי גבוה הרבה יותר) ואלו הם כוונת דברי הגרד"ל כששאל - מה עדיף הסברא שלך ע"פ מה שכבר כתב המשנ"ב".
(כך הבנתי מדבריו, ואם לא כיוונתי, יהא זה הסבר חדש)
אני הבנתי שכוונתו, שהרי כתב המשנ"ב "שסופו משום תחילתו" שאם נאסור עליו להחזיר, הוא לא יביא מלכתחילה.
וא"כ במה ישתמש עכשיו? למה שיחשוש לשנה הבאה יותר מאשר לשנה הזאת, שעליה חושש המשנ"ב שלא יביא?
סימן שכוונת המשנ"ב שסתם כך הוא רוצה לשמור על המחזור ולא משום שנה הבאה. (צריך לזכור שבזמנם למחזור היה שווי כספי גבוה הרבה יותר) ואלו הם כוונת דברי הגרד"ל כששאל - מה עדיף הסברא שלך ע"פ מה שכבר כתב המשנ"ב".
(כך הבנתי מדבריו, ואם לא כיוונתי, יהא זה הסבר חדש)
חושבני שהסבר הוא שזה בנוי על היתרי יו''ט שכל היתר שהתירו חיפשו לא רק את היו''ט אלא עוד היתר דומה לו כגון מתוך כגון הואיל וזה הכוונה סופו משום תחילתו אם אמרו לו להביא מחזורים להתפלל למה שלא יחזיר זה הצורה הנורמלית אז כמו שהתירו לו להביא התירו לו להחזיר ויותר מזה אני אביא ראיה יש רמ''ך בהלכות מוקצה שכותב על דברי הראשונים שאסור להזיז כלים מסעודה שלישית כי כבר לא צריך את זה אז הוא כותב לא יכול ליהות שזה אסור כי זה הצורה לפני הסעודה להביא ומיד לאחריה להוריד וכזה צורה רגילה לא אסרו ואני חושב שאפשר לפרש את זה גם פה
חושבני שהסבר הוא שזה בנוי על היתרי יו''ט שכל היתר שהתירו חיפשו לא רק את היו''ט אלא עוד היתר דומה לו כגון מתוך כגון הואיל וזה הכוונה סופו משום תחילתו אם אמרו לו להביא מחזורים להתפלל למה שלא יחזיר זה הצורה הנורמלית אז כמו שהתירו לו להביא התירו לו להחזיר ויותר מזה אני אביא ראיה יש רמ''ך בהלכות מוקצה שכותב על דברי הראשונים שאסור להזיז כלים מסעודה שלישית כי כבר לא צריך את זה אז הוא כותב לא יכול ליהות שזה אסור כי זה הצורה לפני הסעודה להביא ומיד לאחריה להוריד וכזה צורה רגילה לא אסרו ואני חושב שאפשר לפרש את זה גם פה
אני הבנתי שכוונתו, שהרי כתב המשנ"ב "שסופו משום תחילתו" שאם נאסור עליו להחזיר, הוא לא יביא מלכתחילה.
וא"כ במה ישתמש עכשיו? למה שיחשוש לשנה הבאה יותר מאשר לשנה הזאת, שעליה חושש המשנ"ב שלא יביא?
סימן שכוונת המשנ"ב שסתם כך הוא רוצה לשמור על המחזור ולא משום שנה הבאה. (צריך לזכור שבזמנם למחזור היה שווי כספי גבוה הרבה יותר) ואלו הם כוונת דברי הגרד"ל כששאל - מה עדיף הסברא שלך ע"פ מה שכבר כתב המשנ"ב".
(כך הבנתי מדבריו, ואם לא כיוונתי, יהא זה הסבר חדש)
חושבני שהסבר הוא שזה בנוי על היתרי יו''ט שכל היתר שהתירו חיפשו לא רק את היו''ט אלא עוד היתר דומה לו כגון מתוך כגון הואיל וזה הכוונה סופו משום תחילתו אם אמרו לו להביא מחזורים להתפלל למה שלא יחזיר זה הצורה הנורמלית אז כמו שהתירו לו להביא התירו לו להחזיר ויותר מזה אני אביא ראיה יש רמ''ך בהלכות מוקצה שכותב על דברי הראשונים שאסור להזיז כלים מסעודה שלישית כי כבר לא צריך את זה אז הוא כותב לא יכול ליהות שזה אסור כי זה הצורה לפני הסעודה להביא ומיד לאחריה להוריד וכזה צורה רגילה לא אסרו ואני חושב שאפשר לפרש את זה גם פה
אבל בפוסקים משמע שההיתר של התירו סופו משום תחילתו הוא בדיעבד כזה דין דרבנן חדש
אבל אינו היתר מרווח
וגם זכורני שהיתר הזה נמצא בעוד מקומות ולא רק ביו"ט
וא"כ קשה מדוע צריך להיתר המחודש הזה ולא סגי במה שזה הכנה ליו"ט הבא שמותר כמו הכנה ליו"ט הזה
הביאו מעשה שר' שמעון סופר התעורר באמצע הלילה (בלי להאריך בפרטים) ואמר שחושש שלא יצא יד"ח
ומרן רה"י הגרד"ל הביא את זה כסוג של חידה מה היתה יכולה להיות הבעיה שהתעוררה פתאום במחשבתו
ושאלתי שבספר הנ"ל מביא ציטוט של המעשה כמדומה מאותו מקום שציטט מרן הגרד"ל ושם מפורש שהנושא היה בכוונות
והנה צילום מסך
פשוט שהגרד"ל ראה את הסיפור לפני הרבה שנים, ועתה לא זכר בדיוק מה כתוב שם, וזכר שהדבר אינו כתוב שם מפורש, ולכן אמר שמסתבר שזו היתה כוונתו, אבל לא זכר איזה נוסח כתוב שם מדויק ולכן לא דחה את דברי הרבנים מחמת כן.