אגב, הרב עמיאל חוזר על כך שוב ושוב ש"מטרתו היא לתת דרכים ונתיבות מקוריים איך למצוא בין תילי תילים של הלכות את הנקודה המרכזית בהם".
זה אכן מרשים ומוצלח, אבל בפועל זה לא מהוה את שורשי הסוגיות, משום שהיסודות של 'סיבה ומסובב' ו'אמצעי ותכלית' ו'יסוד ובנין' אינם מסבירים מאומה על תכני הדינים השונים ומאיזה עקרונות הם משתלשלים, כל המתבונן בתורתו (עכ"פ, זו המשתקפת ב'מידות לחקר ההלכה') יווכח לעובדה הזו (לעומת הגרש"ש אשר מעניק הסברים שכלתניים - רציונליים לכל יסודי הדינים והתפרטותם בפועל).
זו בדיוק הטעות שלך, כפי שהדגשתי, ההתמקדות בספר "המדות לחקר ההלכה". ספר זה, כשמו, נועד לתת היבטים כללים בתמצות על "המדות", ולכן שם הוא מדגיש את העניינים הכללים מאד הללו שציינת.
ממליץ לך לעיין בספריו "דרך הקודש", ח"א וח"ב, זו יצירת מופת, ושם יש דמיון ממש גדול לשערי יושר. בספריו אלו, משתרעים מערכות ארוכות של כתב בנושאים שונים, וממילא הם יותר מתמודדות עם התפרטות הדינים בפועל.
(ייתכן שאפשר לנחש, שעיקר קצפו של החזו"א, יצא על הספר שציינת, אינני בטוח שהי' מתנגד כ"כ לספריו שציינתי אני, שכן הם מאד דומים באופיים ומהלכם לשערי יושר. כמובן, אי"ז סותר את העובדה, ששאר גדולי ישראל, ראו גם ב"מדות לחקר ההלכה" ספר נפלא שאין בו דרכים פסולות).
(זאת מלבד העובדה, שציינת את הכללים היותר כלליים שמגדיר שם הגרמ"א עמיאל, אך יש לציין, שיש שם גם מאות חקירות קלאסיות יותר שנמצאות גם בספרי רבותינו בנוסח מאד דומה. אציין לדוגמא, את החקירה לגבי אי יכולת הגזלן אמירת "הרי שלך לפניך" אחרי שינוי, אם היא מצד השינוי עצמו, או הקניין שבשינוי. אותה חקירה בדיוק, מופיעה בחידושי הגר"ח על הרמב"ם הל' גזילה פ"ב הט"ו).