יבמות הרי הוא כשנים (2 צופים)

[מחכה]

הדין ברמב''ם הל' עדות פ''ה שיש מקומות שהאמינה תורה עד אחד.
אחר שנתקבלה עדות עד אחד ובא עד להכחיש דבריו, לא יקבלו אותו.

אפשר להסביר ב' אופנים:
א. כיון שכבר נתקבלה עדות ובכל עדות כזו (שיש בה נאמנות של ע''א) הדין הזה קיים רק פעם אחת, בפעם השניה שבא עד אחד כבר אין את הדין הזה (מאי זה טעם שיהיה) ובדינים אלו לכל צד שיהיה מספיק עד אחד

ב. התורה קבלה עדות של ע''א רק לצד אחד, ולצד השני יש דין שצריך שני עדים כבכל דין אחר.

הנמו''י ביבמות דף פ''ח בשם הריטב''א (וכ''כ הרמב''ן כתובות כה) שלעניין ע''א נאמן באיסורים אין את הדין שבכ''מ שהאמינה תורה ע''א ה''ה כשנים.
מכך למדו שבאיסורים זו אינה עדות בגדרי עדות ואין כאן תורת עדות כלל (דיני קבלת עדות, דווקא ביום, בעמידה, מול בי''ד וכו') והביאו הש''ך יו''ד קכז ב''ק יד.
והביאור בזה, כתב רש''י בדף פח- דאי לאו הכי אין לך אדם אוכל משל חברו ואין לך אדם סומך על בני ביתו.

האם בעדות ע''א באיסורים, זהו רק בפעם הראשונה (כדי לפתור הבעיה עליה מדבר רש''י) או באופן הב' דכיון שהוצא מכלל עדות, שוב אי''צ עדות?
(למעשה ראיתי מחלוקת בקידושין סו, אבל אני מחפש את הסברא אם באופן הא' או הב')

 

[הצעיר שבחבורה]

ב. התורה קבלה עדות של ע''א רק לצד אחד, ולצד השני יש דין שצריך שני עדים כבכל דין אחר.

לחץ כדי לכווץ...

אם כך, למה רק אחר שנתקבלה עדותו?

הדין ברמב''ם הל' עדות פ''ה שיש מקומות שהאמינה תורה עד אחד.

לחץ כדי לכווץ...

ומקורו כמובן מדברי חז"ל

 

[מחכה]

למה רק אחר שנתקבלה עדותו?

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי שאלת כת''ר, הרי קודם שנתקבלה העדות לא היה שייך להכחיש אותו.
[לדוג' אם רוצים לערוף עגלה ובא אחד ואמר ''לא ראיתי את ההורג'', שייך בו איזה דין עדות?, הרי הדיון שייך רק לאחר שבא אחד ואמר שראה את הרוצח.]

ומקורו כמובן מדברי חז"ל

לחץ כדי לכווץ...

אכן, גמ' בסוטה, ואכן הניסוח היה צ''ל שכן נפסק להלכה ברמב''ם [המנ''ח מצווה ל"ז, לכאו' סבר שאי''צ לגדרי עדות כלל בכל עדות של ע''א כבאיסורים ממש ולפי''ז הייתי צריך להסביר אחרת את שאלתי]

 

[הצעיר שבחבורה]

לא הבנתי שאלת כת''ר, הרי קודם שנתקבלה העדות לא היה שייך להכחיש אותו.
[לדוג' אם רוצים לערוף עגלה ובא אחד ואמר ''לא ראיתי את ההורג'', שייך בו איזה דין עדות?, הרי הדיון שייך רק לאחר שבא אחד ואמר שראה את הרוצח.]

לחץ כדי לכווץ...

בעדות אשה?
ועכ"פ פשטות הדברים דרק אחר ש"נתקבלה עדותו" הוא דשייך דין זה
ואיני זוכר כעת, מה אם יבוא אחר ויכחישו קודם שנתקבלה עדותו בב"ד

 

[מחכה]

בעדות אשה

לחץ כדי לכווץ...

כתב הרמב״ם - בשני מקומות האמינה תורה עד אחד בסוטה שלא תשתה מי מרים ובעגלה ערופה שלא תערף כמו שביארנו וכן מדבריהן בעדות אשה שיעיד לה שמת בעלה.

א. מכיון שבדברי הרמב״ם עדות אישה היא מדבריהן, יתכן וכל גדרי העדות הזו שונים ע''ד שחילקו בין עדויות אלו לעדות באיסורים ויל''ע (אמאי הביאו הרמב״ם ואילו עדות איסורים לא הביא כאן ויש להאריך ואכ''מ)

ב. האם יש דין לקבל ע''א שיאמר שהבעל חי?

ג. מניין לכת''ר שכ''ה פשטות הדברים

 

[אוהב ספר]

אם כך, למה רק אחר שנתקבלה עדותו?

לחץ כדי לכווץ...

הוא מצד נידון אחר, שאפשר (אם כך הוא הדין שקודם שנתקבלה עדותו גם ע"א יכול להכחישו, גם בנאמנות דאו') שע"א בהכחשה אינו נאמן, ולא מצד שעדות השני נעמדת מול עדותו, אלא שבע"א א"א לקבל עדותו כשיש הכחשה