ידועה קושיית המהר"י בסאן (בספר כנסת הגדולה כללי קנין סימן כ"ה),
אמאי בכל ספק ממון, לא אמרי' ספק דאורייתא לחומרא של גזל,
ותירץ שם, עיי"ש,
ובתומים (בסימן כ"ה) הקשה על זה כמה קושיות,
ותירצו בקונטרס הספיקות (כלל א' סעיף ה')
ובשערי ישר (שער ה' פ"א),
שאיסור גזל הולך לפי משפטי הממון,
אולם המהר"י בסאן לכאו' לא סבר כך,
שהרי תירץ תירוץ אחר,
ונשאלת השאלה,
לפי דבריו, מדוע בכל עד אחד שמעיד על ממון,
מדוע רק מחייב שבועה,
(או בקרקעות, שאפי' שבועה אינו מחייב)
ומדוע שלא נאמר שכלפי שמיא חייב להוציא ממון,
מדין עד אחד נאמן באיסורין על הגזל?
אמאי בכל ספק ממון, לא אמרי' ספק דאורייתא לחומרא של גזל,
ותירץ שם, עיי"ש,
ובתומים (בסימן כ"ה) הקשה על זה כמה קושיות,
ותירצו בקונטרס הספיקות (כלל א' סעיף ה')
ובשערי ישר (שער ה' פ"א),
שאיסור גזל הולך לפי משפטי הממון,
אולם המהר"י בסאן לכאו' לא סבר כך,
שהרי תירץ תירוץ אחר,
ונשאלת השאלה,
לפי דבריו, מדוע בכל עד אחד שמעיד על ממון,
מדוע רק מחייב שבועה,
(או בקרקעות, שאפי' שבועה אינו מחייב)
ומדוע שלא נאמר שכלפי שמיא חייב להוציא ממון,
מדין עד אחד נאמן באיסורין על הגזל?