חנוכה השיר באידיש "אוי חנוכה" (4 צופים)

[שירת העשבים]

ישנם שיודעים, אך יש שלא...
השיר "אוי חנוכה" באידיש, מקורו אינו טהור, והוא הומצא ע"י משכיל.
אמנם יש לציין שהנוסח קצת שונה ע"מ לגיירו.

 

[שירת העשבים]

המחבר הוא מרדכי ריווסמן.
מרדכי ריווסמן נולד ב-1868 במשפחת יהודית בעיר וילנה. למד ב"חיידר" עד גיל 12, ואז למד בגימנסיה של וילנה. לאחר מכן שימש במשך 5 שנים מורה בעיר, וב-1896 היה למורה בבית הספר של חברת מפיצי השכלה בבירה סנקט פטרבורג, שבה ישב עד מותו.

 

[חד מבתראי]

הבעיה הקשה העיסוק סביב האוכל?
או עצם זה שמקורו אינו טהור?
(אגב ישנה אגדה שאת הלחן של מה יתרון חיבר ביאליק לפני שעזב את ואלוזין, זה לא נוכן אבל כך אומרים)

 

[שירת העשבים]

הבעיה הקשה העיסוק סביב האוכל?
או עצם זה שמקורו אינו טהור?
(אגב ישנה אגדה שאת הלחן של מה יתרון חיבר ביאליק לפני שעזב את ואלוזין, זה לא נוכן אבל כך אומרים)

לחץ כדי לכווץ...

העיסוק סביב האוכל באמת לא כ"כ נעים, אך יותר מכך, מה המסר של שיר זה?
וכמובן גם עצם זה שמקורו אינו טהור...

 

[רבי]

למה?

יהודה גירש את הרשע הרוצח/ ובביהמ"ק שרו למנצח.
והעיר ירושלים צהלה ושמחה.

יש למשהו את השיר המקורי שנוכל לעשות השוואות?

 

[חדושא]

השיר

לחץ כדי לכווץ...

חנוכה, אוי חנוכה, אַ יום-טוב אַ שיינער,
אַ לוסטיקער, אַ פריילעכער, ניטאָ נאָך אַזוינער.
אַלע נאַכט אין דריידלעך שפילן מיר,
זודיק הייסע לאַטקעס עסן מיר.
געשווינדער, צינדט קינדער
די דינינקע ליכטעלעך אָן.
זאָגט על הנסים, לויבט גאָט פאַר די נסים,
און קומט גיכער טאַנצן אין קאָן.
יהודה האָט פאַרטריבן דעם שונא, דעם רוצח,
און האָט אין בית המקדש געזונגען למנצח.
די שטאָט ירושלים האָט ווידער אויפגעלעבט,
און צו אַ נייעם לעבן האָט יעדערער געשטרעבט.
געשווינדער, צינדט קינדער
די דינינקע ליכטעלעך אָן.
זאָגט על הנסים, לויבט גאָט פאַר די נסים,
און קומט גיכער טאַנצן אין קאָן.

 

[חדושא]

הצג קובץ מצורף אוי חנוכה.mp3

 

[חדושא]

 

[חדושא]

 

[חדושא]

ימי החנוכה הוא שיר עברי לחג החנוכה פרי עטו של הבלשן, המתרגם והמורה הישראלי אברהם אברוּנין, שנכתב והתפרסם בארץ ישראל בעשור השני של המאה ה-20 ונדפס ב-1930. זוהי גרסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן), שחובר בסנקט פטרבורג בירת רוסיה למנגינה עממית יהודית ממזרח אירופה והתפרסם ב-1912. לשיר גם גרסה אנגלית פופולרית – Oh Hanukkah.

תולדות השיר​

בשנת 1908 נוסדה בסנקט פטרבורג בירת רוסיה החברה למוזיקה עממית יהודית. מייסדיה היו מוזיקאים יהודים בוגרי הקונסרבטוריונים של סנקט פטרבורג ומוסקבה, בהם יואל אנגל, לייב צייטלין, יוסף אחרון, לזר סמינסקי, מיכאל מילנר ושלמה רוזובסקי. אחת ממטרותיה המרכזיות של החברה הייתה איסוף ותיעוד המוזיקה היהודית. חבריה יצאו אל העיירות שבמרחב הלשוני (אנ') היידי בתחום המושב – "יידישלאַנד" (ארץ היידיש) – ועסקו בהקלטה וברישום של אלפי שירי עם ונעימות עממיות. היצירות שתועדו התפרסמו בקבצים שהוציאה החברה; חלקן עובדו להרכבים קוליים ואינסטרומנטליים. עבודתה של משלחת אתנוגרפית בראשות זוסמן קיסלגוף שנשלחה לאסוף שירים וניגונים עממיים בקרב היהודים בפלכי ויטֶבּסק וחֶרסון[1] (צפון-מזרח בלארוס ודרום אוקראינה של ימינו, בהתאמה), הניבה אנתולוגיה חשובה בעריכת קיסלגוף שהוציאה החברה ב-1912, ואשר כללה 82 שירים.
מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (1868–1924), מורה ותיק בבית הספר של חברת מפיצי השכלה בפטרבורג, מתרגם (בין היתר את משלי קרילוב) ומחבר מחזות לילדים וסיפורים בנושאים מקראיים, היה חבר פעיל בחברה למוזיקה יהודית ומראשיה. לאוסף השירים שערך קיסלגוף הוא סייע בחיבור עיבודים ותרגומים (חלק מהשירים שנכללו בקובץ היו ברוסית), וכן שלושה שירים[2] פרי עטו: "חנוכּה, אוי חנוכּה",[3] שיר נוסף לחנוכה (שזכה בארץ ישראל לגרסה עברית מאת לוין קיפניס: "שימו שמן"),[4] וכן עוד שיר שהיה לפופולרי מאוד: "היַינט איז פּורים, ברידער" (היום פורים, אחיי).[5] בקובץ השירים, שנקרא "לידער-זאַמלבוך פֿאַר דער יידישער שול און פֿאַמיליע" (קובץ שירים לבית הספר ולמשפחה היהודיים), ביקשו קיסלגוף ועמיתיו לספק למשפחה היהודית המודרנית שירים לכל החגים. העובדה שהיה על ריווסמן לתרום שיר מקורי משלו[6] פירושה כנראה כי המסורת העממית חסְרה אז שירי משפחה לחנוכה (שכן אחרת היו עורכי הקובץ בוחרים שיר מסורתי, כפי שאמנם עשו במקרה של חגים אחרים).[7]
כבר בשנת 1914 התפרסם השיר בברלין, בשירון של תנועת הנוער היהודית-גרמנית "בלאו-וייס".[8] ב-1928 נדפס השיר בשיקגו ובניו יורק בחוברת מסדרת השירונים Little Books of Jewish Songs שערך המחנך המוזיקלי הארי קופרסמית', מחלוצי ההפצה של מוזיקה יהודית באמריקה,[9] וב-1929 הוא הופיע בקובץ שירים של בית הספר העממי הציוני-סוציאליסטי של איגוד הפועלים היהודי-לאומי (אידיש-נאַציאָנאַלער אַרבעטער פֿאַרבאַנד) ופועלי ציון בטורונטו שבקנדה.[10] ברבות השנים נעשו שירי ה"זאַמלבוך" נפוצים יותר ויותר, והשיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" הפך לעממי. עדות לכך היא העובדה שב-1932, עשרים שנה לאחר פרסומו הראשון, כלל אותו המוזיקולוג אברהם צבי אידלסון במסגרת מפעל הכינוס המונומנטלי שהוציא תחת ידו, "אוצר נגינות ישראל", בכרך התשיעי, שהוקדש ל"נגינות עממיות של יהודי מזרח אירופה"; ולא זו אף זו – בניגוד לשירים רבים אחרים בקובץ, השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" נדפס שם ללא ציון מקור בדפוס ואפילו ללא ציון שם המחבר (משמע, אידלסון לא הכיר את הפרטים הללו וראה בו "שיר עממי" מאת מחבר עלוּם שֵם שנמסר מפה לאוזן).[11] גם אספנית השיר היידי רות רובין כללה את השיר באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong‏ (1950).

הגרסה העברית​

אברהם אברונין (1869–1957), מורה ומדקדק עברי מרוסיה הלבנה שעלה לארץ ישראל בשנת 1910 והיה למורה בתל אביב, תרגם שירי ילדים לעברית מיידיש, בין היתר במטרה לסייע ללימוד העברית של ילדי הארץ. את השיר הפופולרי לחנוכה ביידיש תרגם כנראה בתוך שנים אחדות מפרסומו – על כך מעיד אזכור של ביצוע השיר בעברית בפי מקהלת בית הספר העברי בצידון שבלבנון בנשף חנוכה תר"ף (1919).[12] השיר ראה אור בדפוס ב-1930 בחוברת "שירים לשבת ולמועד" שערך מנשה רבינוביץ (רבינא),[13] ובהמשך נדפס בקבצים ובשירונים שונים[14] והפך נפוץ.[15]

הלחן​

​

הפרסום הראשון של תווי השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה", עם מילים מאת מרדכי ריווסמן ובעיבודו של פסח לבוב (בקובץ לידער-זאַמלבוך שבעריכת זוסמן קיסלגוף, 1912)​

הלחן התפרסם לראשונה בכרך התווים של הקובץ "לידער-זאַמלבוך" שבעריכת זוסמן קיסלגוף (1912), בעיבודו של פסח (פאבל) לְבוֹב, ושם צוין כי הניגון הוא "חסידי".[16] גם האספנית והחוקרת היהודייה-קנדית-אמריקאית רות רובין טענה כי הלחן חסידי,[17] ואספן וחוקר הפולקלור היידי הישראלי מאיר נוי טען כי זהו עיבוד של מוטיבים חסידיים; ואולם לא נמצא תיעוד של ניגון חסידי בלחן זה.[18] חלקים מן המנגינה מצויים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל" (יַנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון" (המנגינה של ר' שמואל) ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים).[18][19]
מנגינת השיר העברי זהה למנגינת השיר המקורי (והשיר האנגלי) למעט הבדלים קלים ביותר:
<score vorbis="1">\relative c' {\time 4/8 \tempo 4 = 130 \key e \minor \partial 8 b'8 | b8 b b b e4 b8 b b4 a8 g a4 g8 b8 b b b b e4 b8 b b4 a8 g a4 g 8g a b a g4 g a g8 fis g2 g8 a b a g4 g a g8 fis e4 e8 g b4 b r4 e,8 g b4 b r4 e, b' b8 b c4 b8 a b2 r2 b4 b8 b c4 b8 a b8 b b b c4 b8 a g4 g8 g a4 g8 a b2 r2 b4 b8 b c4 b8 a b8 b b b c4 b8 a g4 g8 g a4 g8 fis e2 \bar "|."}</score>

תוכן השיר​

​

הפרסום הראשון של שירו של מרדכי ריווסמן "חנוכּה, אוי חנוכּה" (בקובץ לידער-זאַמלבוך שבעריכת זוסמן קיסלגוף, 1912)​

השיר ביידיש​

שירו של ריווסמן מורכב משני בתים הנחלקים כל אחד לשניים (מעין בית–פזמון) – החלק הראשון מנוסח כתיאור ואילו השני כהנחיות לילדים נמעני השיר כיצד יש לחגוג את החג. הבית הראשון פותח בדברי שבח לחג חנוכה היפה והעליז ומזכיר את מנהגיו הנעימים – משחק בסביבון, אכילת לביבות וריקוד במעגל (אנ') – וכן את הדלקת הנרות ואמירת תפילת "על הנסים". הבית השני מזכיר את מרד החשמונאים, טיהור בית המקדש ושחרור ירושלים, וקורא לנמענים להלל בשירה את הפלא ואת הגיבור יהודה המכבי וכן "לאהוב את העם".
משהפך השיר המקורי ל"שיר עממי" כאמור, חלו בו מספר שינויים. שינוי אחד הוא טיפוסי בטרנספורמציה של שיר העובר פולקלוריזציה (כלומר הופך עממי) – פזמון חוזר קבוע, שהוא מעיקרו הפזמון הראשון שבגרסת ריווסמן, הקורא לילדים למהר להדליק את נרות החנוכה ולרקוד במעגל. שינויים אחרים במילות השיר ניתן לתלות בהתפשטות תהליך החילון ותפיסת היהדות כתרבות בקרב יהודי מזרח אירופה ואמריקה בתקופה שמאז פרסום השיר והתקבלותו. כך בעוד בגרסה המקורית מצוּוים הילדים: "אִמרו 'על הנסים' / הללו את אלוקים על הנסים", הרי בגרסאות מאוחרות יותר מילים אלה נשמטו. כמו כן, מהציוויים "להלל בשירה את הפלא" ו"לאהוב את העם" המופיעים בגרסה המקורית, הציווי הראשון נדפס בהמשך רק בחלק מהגרסאות והשני ככל הנראה נשמט כליל.[20]
להלן מילות השיר המקוריות:

המקור (בכתיב תקני) אוי, חנוכּה, אוי חנוכּה – אַ יום-טוב אַ שיינער אַ לוסטיקער, אַ פֿריילעכער – ניטאָ נאָך אַזוינער... אַלע נאַכט אין דריידלעך שפּילן מיר, זודיק-הייסע גוטע לאַטקעס עסט אָן אַ שיעור: געשווינדער צינדט, קינדער, די דינינקע ליכטלעך אָן! זאָגט "על-הנסים" לויבט גאָט פֿאַר די נסים און קומט גיכער טאַנצן אין קאָן... יהודה האָט פֿאַרטריבן דעם שונא, דעם רוצח און האָט אין בית-המקדש געזונגען "למנצח" די שטאָט ירושלים האָט ווידער אויפֿגעלעבט און צו אַ נײַעם לעבן האָט יעדערער געשטרעבט... דעריבער דעם גיבור יהודה-המכבי לויבט הויך! זאָל יעדער באַזונדער באַזינגען דעם וווּנדער און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך.

תרגום מילולי הו, חנוכה, הו חנוכה – [איזה] חג יפה [כה] עליז, [כה] שמח – אין עוד כמוהו... כל הלילה בסביבונים משחקים אנו, לביבות חמות-רותחות טובות נאכלות ללא סוף: מהר, הדליקו, ילדים, את הנרות הקטנטנים! אִמרו "על הנסים" הללו את אלוקים על הנסים ובואו מהר לרקוד במעגל... יהודה הניסה את השונא [האויב], את הרוצח ובבית המקדש שרו "למנצח" (מזמור תהילים). העיר ירושלים אז שבה לחיות מחדש וחיים חדשים ביקשו הכול... ולפיכך את הגיבור יהודה המכבי הַלְּלוּ עוד ועוד [מילולית: באופן מרומם, נישא, נעלה]! על כל אחד בעצמו [בנפרד] להלל בשירה את הפלא ועליכם גם לאהוב את העם.

ואולם כאמור, משהפך השיר ל"שיר עממי", עברו המילים שינוי ונפוצו גרסאות שונות. להלן גרסה מקובלת בלוויית שינוי נוסח:

המקור חנוכּה, אוי חנוכּה – אַ יום-טוב אַ שיינער, אַ לוסטיקער, אַ פֿריילעכער – ניטאָ נאָך אַזוינער! אַלע טאָג [/ אלע נאַכט] אין דריידל שפּילן מיר, הייסע [/ זודיק] גוטע לאַטקעס עסן מיר [/ עסן אָן אַ שיעור]. [פזמון] געשווינדער, צינדט, קינדער, די חנוכּה-ליכטלעך אָן! לאָמיר אַלע אין איינעם צום יום-טוב דעם שיינעם זינגען און טאַנצן אין קאָן. יהודה האָט באַזיגט [/ פֿאַרטריבן] דעם שונא רוצח און אין בית המקדש געזונגען "למנצח". די שטאָט ירושלים האָט דאַן אויפֿגעלעבט און דאָ אַ נײַעם לעבן האָט יעדער געשטרעבט. געשווינדער... חנוכּה, אוי חנוכּה, ביסט ליב אונדז און טײַער! עס ברענען דײַנע ליכטעלעך מיט אייביקן פֿײַער. פֿריילעכע זכרונות וועקן זיי אויף עס הערט זיך מתיתיהוס הייליקער רוף. געשווינדער...

תרגום מילולי חנוכה, הו חנוכה – [איזה] חג יפה, [כה] עליז, [כה] שמח – אין עוד כמוהו! כל היום [/ כל הלילה] בסביבון משחקים אנו, לביבות חמות [/ רותחות] טובות אוכלים אנו [/ אוכלים ללא סוף]. [פזמון] מהר, הדליקו, ילדים, את נרות החנוכה! הבה כולנו כאחד לכבוד החג היפה נשיר ונרקוד במעגל. יהודה ניצחה [/ הניסה] את השונא [האויב] הרוצח ובבית המקדש שרו "למנצח". העיר ירושלים אז שבה לחיות ושם חיים חדשים ביקשו הכול. מהר... חנוכה, הו, חנוכה, אתה אהוב עלינו ויקר! שיבערו נרותיך באש נצחית. זיכרונות שמחים ניעורים להם נשמעת קריאתו הקדושה של מתתיהו. מהר...

[td width="24em"]
תעתיק לטיני (יידיש תקנית)
Khaneke, oy Khaneke – a yontef a sheyner,
a lustiker, a freylekher – nito nokh azoyner!
ale tog [\ nakht] in dreydl shpiln mir,
heyse [\ zudik] gute latkes esn mir [\ esn on a shier].

[chorus]
geshvinder, tsindt, kinder,
di Khaneke likhtlekh on!
lomir ale in eynem
tsum yontef dem sheynem
zingen un tantsen in kon.

Yehudo hot bazigt [\ fartribn] dem soyne rotseyakh
un in beys-hamikdesh gezungen "lamnatseyakh".
di shtot Yerusholayim hot dan oyfgelebt
un do a nayem lebn hot yeder geshtrebt.

geshvinder...

Khaneke, oy Khaneke, bist lib undz un tayer!
es brenen dayne likhtlekh mit eybikn fayer.
freylekhe zikhroynes vekn zey oyf
es hert Matisyahus heyliker ruf.

geshvinder...

[/td]


​

השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" (מילים ותווים) כפי שנדפס ב"אוצר נגינות ישראל" של אברהם צבי אידלסון (כרך ט': "נגינות עממיות של יהודי מזרח אירופה", 1932)​

הגרסה העברית​

הגרסה העברית של אברונין דומה מעיקרה לגרסה המקורית, בשינויים קלים: לא נזכרים בה ריקודים, וגם דברי השבח והאהבה הרבים לחג המצויים במקור אינם מופיעים כאן. ההבדל העיקרי שמציגה הגרסה העברית לעומת המקור הוא הדגש המושם על הניצחון האנושי והיעדרם של דברי הלל לאלוקים על הנסים. חג החנוכה, שביסודו מרד החשמונאים, זכה למעמד מיוחד בתנועה הציונית כחג המציין גבורה ולחימה יהודית היסטורית של "מעטים מול רבים", ועצמאות וריבונות יהודית בארץ ישראל (בדומה לל"ג בעומר, שקוּשר עם מרד בר כוכבא). השיר עוסק בחגיגה של מאורע היסטורי-דתי – ניצחון המכבים ו"חנוכת מקדשנו", אולם התהילה היא של היהודים הקדמונים: "ניצחון המכבים נספר, נזמרה / על היוונים אז ידם כי גָּבֵרָה / [...] עם ישראל עשה תושייה";[21] ואת נרות החג קורא השיר אמנם להדליק "על הנסים ועל הנפלאות" – נוסח הלקוח מתפילת "הנרות הללו" הקדומה – אך לא "על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית [=שעשה אלוקים] לאבותינו", אלא "על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים" (השוו מילות השיר לחנוכה "מי ימלל" מאת מנשה רבינא, הקורא: "מי ימלל גבורות ישראל, אותן מי ימנה?" – על משקל "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו" שבתהילים קו, ב). לפיכך השיר, כמו שירים אחרים ברוח זו, עוררו התנגדות מצד חוגים דתיים – בעיני יהודים אנטי-ציוניים הוא מהווה ביטוי ליוהרה הציונית, ואילו בקרב הדתיים הלאומיים יש שביקשו להתאימו להשקפת עולמם הדתית ולשיר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים".[18][22]
ה"סופגניות" הנזכרות בגרסה העברית[23] אין פירושן המאכל המכונה כיום בעברית סופגנייה, כי אם דווקא לביבה, כבגרסתו המקורית של השיר. בעבר שימשו המונחים העבריים "סופגניות" ו"לביבות" במובנים שונים. בשנת תרע"ג-1913 קבע ועד הלשון העברית (קודמה של האקדמיה ללשון העברית), במונחון לתבשילים וכלי בישול, את השם "סופגניות" (שאותו חידש דוד ילין בשנת תרנ"ז) כמתייחס לקציצות תפוחי האדמה המטוגנות המכונות ביידיש לאטקעס, כלומר המאכל ששמו כיום בעברית לביבה; השם "לביבה", מנגד, שימש שם כולל למאכלי בצק ממולאים, לרבות מה שמכונה היום סופגנייה.[24] ואולם השימוש שהלך ונפוץ בציבור למילים "סופגנייה" ול"לביבה" היה במשמעויות המוכרות כיום, ולבסוף גם הכיר בכך ועד הלשון.[25]

הגרסה האנגלית​

במחצית הראשונה של המאה ה-20 נפוצו בארצות הברית גם עיבודים שונים של השיר לאנגלית, בפרט לילדים, והשיר החל להיות מוכר בשם "Hanukkah, Oh Hanukkah, Come Light the Menorah".[26] בדומה לגרסאות היידית והעברית, גם השיר באנגלית היא משירי החנוכה הפופולריים ביותר בשפה זו. הגרסה האנגלית המקובלת בימינו היא הפשוטה מכולן: יש בה הזמנה נלהבת לחגוג ואזכור של מנהגי החג, אך היא נטולה כל התייחסות לסיפור ההיסטורי או לרכיב הדתי. להלן מילות השיר באנגלית:[27]

תרגום מילולי (הו,) חנוכה, הו, חנוכה בואו הדליקו את החנוכייה הבה נערוך מסיבה נרקוד כולנו את ההורה התקבצו סביב השולחן, ניתן לכם פינוק סביבונים לשחק בהם ולביבות לאכול ובזמן שאנו משחקים הנרות דולקים באור מבהיק (או: הולכים ודועכים) אחד לכל לילה, הם מפיצים אור מתוק להזכיר לנו שנים (או: ימים) רחוקות [מילולית: מזמן] אחד לכל לילה, הם מפיצים אור מתוק להזכיר לנו שנים (או: ימים) רחוקות [מילולית: מזמן]

[td width="28em"]
המקור
(Oh) Hanukkah, Oh Hanukkah
Come light the menorah
Let's have a party
We'll all dance the hora
Gather 'round the table, we'll give you a treat
Dreidels (or "sevivon") to play with, and latkes (or "levivot") to eat

And while we are playing
The candles are burning bright (or "low")
One for each night, they shed a sweet light
To remind us of years (or "days") long ago
One for each night, they shed a sweet light
To remind us of years (or "days") long ago.

​

 

[חדושא]

ימי החנוכה – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[חדושא]

https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=41740#p=293&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=

 

[חד מבתראי]

ימי החנוכה הוא שיר עברי לחג החנוכה פרי עטו של הבלשן, המתרגם והמורה הישראלי אברהם אברוּנין, שנכתב והתפרסם בארץ ישראל בעשור השני של המאה ה-20 ונדפס ב-1930. זוהי גרסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן), שחובר בסנקט פטרבורג בירת רוסיה למנגינה עממית יהודית ממזרח אירופה והתפרסם ב-1912. לשיר גם גרסה אנגלית פופולרית – Oh Hanukkah.

תולדות השיר​

בשנת 1908 נוסדה בסנקט פטרבורג בירת רוסיה החברה למוזיקה עממית יהודית. מייסדיה היו מוזיקאים יהודים בוגרי הקונסרבטוריונים של סנקט פטרבורג ומוסקבה, בהם יואל אנגל, לייב צייטלין, יוסף אחרון, לזר סמינסקי, מיכאל מילנר ושלמה רוזובסקי. אחת ממטרותיה המרכזיות של החברה הייתה איסוף ותיעוד המוזיקה היהודית. חבריה יצאו אל העיירות שבמרחב הלשוני (אנ') היידי בתחום המושב – "יידישלאַנד" (ארץ היידיש) – ועסקו בהקלטה וברישום של אלפי שירי עם ונעימות עממיות. היצירות שתועדו התפרסמו בקבצים שהוציאה החברה; חלקן עובדו להרכבים קוליים ואינסטרומנטליים. עבודתה של משלחת אתנוגרפית בראשות זוסמן קיסלגוף שנשלחה לאסוף שירים וניגונים עממיים בקרב היהודים בפלכי ויטֶבּסק וחֶרסון[1] (צפון-מזרח בלארוס ודרום אוקראינה של ימינו, בהתאמה), הניבה אנתולוגיה חשובה בעריכת קיסלגוף שהוציאה החברה ב-1912, ואשר כללה 82 שירים.
מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (1868–1924), מורה ותיק בבית הספר של חברת מפיצי השכלה בפטרבורג, מתרגם (בין היתר את משלי קרילוב) ומחבר מחזות לילדים וסיפורים בנושאים מקראיים, היה חבר פעיל בחברה למוזיקה יהודית ומראשיה. לאוסף השירים שערך קיסלגוף הוא סייע בחיבור עיבודים ותרגומים (חלק מהשירים שנכללו בקובץ היו ברוסית), וכן שלושה שירים[2] פרי עטו: "חנוכּה, אוי חנוכּה",[3] שיר נוסף לחנוכה (שזכה בארץ ישראל לגרסה עברית מאת לוין קיפניס: "שימו שמן"),[4] וכן עוד שיר שהיה לפופולרי מאוד: "היַינט איז פּורים, ברידער" (היום פורים, אחיי).[5] בקובץ השירים, שנקרא "לידער-זאַמלבוך פֿאַר דער יידישער שול און פֿאַמיליע" (קובץ שירים לבית הספר ולמשפחה היהודיים), ביקשו קיסלגוף ועמיתיו לספק למשפחה היהודית המודרנית שירים לכל החגים. העובדה שהיה על ריווסמן לתרום שיר מקורי משלו[6] פירושה כנראה כי המסורת העממית חסְרה אז שירי משפחה לחנוכה (שכן אחרת היו עורכי הקובץ בוחרים שיר מסורתי, כפי שאמנם עשו במקרה של חגים אחרים).[7]
כבר בשנת 1914 התפרסם השיר בברלין, בשירון של תנועת הנוער היהודית-גרמנית "בלאו-וייס".[8] ב-1928 נדפס השיר בשיקגו ובניו יורק בחוברת מסדרת השירונים Little Books of Jewish Songs שערך המחנך המוזיקלי הארי קופרסמית', מחלוצי ההפצה של מוזיקה יהודית באמריקה,[9] וב-1929 הוא הופיע בקובץ שירים של בית הספר העממי הציוני-סוציאליסטי של איגוד הפועלים היהודי-לאומי (אידיש-נאַציאָנאַלער אַרבעטער פֿאַרבאַנד) ופועלי ציון בטורונטו שבקנדה.[10] ברבות השנים נעשו שירי ה"זאַמלבוך" נפוצים יותר ויותר, והשיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" הפך לעממי. עדות לכך היא העובדה שב-1932, עשרים שנה לאחר פרסומו הראשון, כלל אותו המוזיקולוג אברהם צבי אידלסון במסגרת מפעל הכינוס המונומנטלי שהוציא תחת ידו, "אוצר נגינות ישראל", בכרך התשיעי, שהוקדש ל"נגינות עממיות של יהודי מזרח אירופה"; ולא זו אף זו – בניגוד לשירים רבים אחרים בקובץ, השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" נדפס שם ללא ציון מקור בדפוס ואפילו ללא ציון שם המחבר (משמע, אידלסון לא הכיר את הפרטים הללו וראה בו "שיר עממי" מאת מחבר עלוּם שֵם שנמסר מפה לאוזן).[11] גם אספנית השיר היידי רות רובין כללה את השיר באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong‏ (1950).

הגרסה העברית​

אברהם אברונין (1869–1957), מורה ומדקדק עברי מרוסיה הלבנה שעלה לארץ ישראל בשנת 1910 והיה למורה בתל אביב, תרגם שירי ילדים לעברית מיידיש, בין היתר במטרה לסייע ללימוד העברית של ילדי הארץ. את השיר הפופולרי לחנוכה ביידיש תרגם כנראה בתוך שנים אחדות מפרסומו – על כך מעיד אזכור של ביצוע השיר בעברית בפי מקהלת בית הספר העברי בצידון שבלבנון בנשף חנוכה תר"ף (1919).[12] השיר ראה אור בדפוס ב-1930 בחוברת "שירים לשבת ולמועד" שערך מנשה רבינוביץ (רבינא),[13] ובהמשך נדפס בקבצים ובשירונים שונים[14] והפך נפוץ.[15]

הלחן​

​

הפרסום הראשון של תווי השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה", עם מילים מאת מרדכי ריווסמן ובעיבודו של פסח לבוב (בקובץ לידער-זאַמלבוך שבעריכת זוסמן קיסלגוף, 1912)​

הלחן התפרסם לראשונה בכרך התווים של הקובץ "לידער-זאַמלבוך" שבעריכת זוסמן קיסלגוף (1912), בעיבודו של פסח (פאבל) לְבוֹב, ושם צוין כי הניגון הוא "חסידי".[16] גם האספנית והחוקרת היהודייה-קנדית-אמריקאית רות רובין טענה כי הלחן חסידי,[17] ואספן וחוקר הפולקלור היידי הישראלי מאיר נוי טען כי זהו עיבוד של מוטיבים חסידיים; ואולם לא נמצא תיעוד של ניגון חסידי בלחן זה.[18] חלקים מן המנגינה מצויים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל" (יַנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון" (המנגינה של ר' שמואל) ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים).[18][19]
מנגינת השיר העברי זהה למנגינת השיר המקורי (והשיר האנגלי) למעט הבדלים קלים ביותר:
<score vorbis="1">\relative c' {\time 4/8 \tempo 4 = 130 \key e \minor \partial 8 b'8 | b8 b b b e4 b8 b b4 a8 g a4 g8 b8 b b b b e4 b8 b b4 a8 g a4 g 8g a b a g4 g a g8 fis g2 g8 a b a g4 g a g8 fis e4 e8 g b4 b r4 e,8 g b4 b r4 e, b' b8 b c4 b8 a b2 r2 b4 b8 b c4 b8 a b8 b b b c4 b8 a g4 g8 g a4 g8 a b2 r2 b4 b8 b c4 b8 a b8 b b b c4 b8 a g4 g8 g a4 g8 fis e2 \bar "|."}</score>

תוכן השיר​

​

הפרסום הראשון של שירו של מרדכי ריווסמן "חנוכּה, אוי חנוכּה" (בקובץ לידער-זאַמלבוך שבעריכת זוסמן קיסלגוף, 1912)​

השיר ביידיש​

שירו של ריווסמן מורכב משני בתים הנחלקים כל אחד לשניים (מעין בית–פזמון) – החלק הראשון מנוסח כתיאור ואילו השני כהנחיות לילדים נמעני השיר כיצד יש לחגוג את החג. הבית הראשון פותח בדברי שבח לחג חנוכה היפה והעליז ומזכיר את מנהגיו הנעימים – משחק בסביבון, אכילת לביבות וריקוד במעגל (אנ') – וכן את הדלקת הנרות ואמירת תפילת "על הנסים". הבית השני מזכיר את מרד החשמונאים, טיהור בית המקדש ושחרור ירושלים, וקורא לנמענים להלל בשירה את הפלא ואת הגיבור יהודה המכבי וכן "לאהוב את העם".
משהפך השיר המקורי ל"שיר עממי" כאמור, חלו בו מספר שינויים. שינוי אחד הוא טיפוסי בטרנספורמציה של שיר העובר פולקלוריזציה (כלומר הופך עממי) – פזמון חוזר קבוע, שהוא מעיקרו הפזמון הראשון שבגרסת ריווסמן, הקורא לילדים למהר להדליק את נרות החנוכה ולרקוד במעגל. שינויים אחרים במילות השיר ניתן לתלות בהתפשטות תהליך החילון ותפיסת היהדות כתרבות בקרב יהודי מזרח אירופה ואמריקה בתקופה שמאז פרסום השיר והתקבלותו. כך בעוד בגרסה המקורית מצוּוים הילדים: "אִמרו 'על הנסים' / הללו את אלוקים על הנסים", הרי בגרסאות מאוחרות יותר מילים אלה נשמטו. כמו כן, מהציוויים "להלל בשירה את הפלא" ו"לאהוב את העם" המופיעים בגרסה המקורית, הציווי הראשון נדפס בהמשך רק בחלק מהגרסאות והשני ככל הנראה נשמט כליל.[20]
להלן מילות השיר המקוריות:

המקור (בכתיב תקני) אוי, חנוכּה, אוי חנוכּה – אַ יום-טוב אַ שיינער אַ לוסטיקער, אַ פֿריילעכער – ניטאָ נאָך אַזוינער... אַלע נאַכט אין דריידלעך שפּילן מיר, זודיק-הייסע גוטע לאַטקעס עסט אָן אַ שיעור: געשווינדער צינדט, קינדער, די דינינקע ליכטלעך אָן! זאָגט "על-הנסים" לויבט גאָט פֿאַר די נסים און קומט גיכער טאַנצן אין קאָן... יהודה האָט פֿאַרטריבן דעם שונא, דעם רוצח און האָט אין בית-המקדש געזונגען "למנצח" די שטאָט ירושלים האָט ווידער אויפֿגעלעבט און צו אַ נײַעם לעבן האָט יעדערער געשטרעבט... דעריבער דעם גיבור יהודה-המכבי לויבט הויך! זאָל יעדער באַזונדער באַזינגען דעם וווּנדער און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך.

תרגום מילולי הו, חנוכה, הו חנוכה – [איזה] חג יפה [כה] עליז, [כה] שמח – אין עוד כמוהו... כל הלילה בסביבונים משחקים אנו, לביבות חמות-רותחות טובות נאכלות ללא סוף: מהר, הדליקו, ילדים, את הנרות הקטנטנים! אִמרו "על הנסים" הללו את אלוקים על הנסים ובואו מהר לרקוד במעגל... יהודה הניסה את השונא [האויב], את הרוצח ובבית המקדש שרו "למנצח" (מזמור תהילים). העיר ירושלים אז שבה לחיות מחדש וחיים חדשים ביקשו הכול... ולפיכך את הגיבור יהודה המכבי הַלְּלוּ עוד ועוד [מילולית: באופן מרומם, נישא, נעלה]! על כל אחד בעצמו [בנפרד] להלל בשירה את הפלא ועליכם גם לאהוב את העם.

ואולם כאמור, משהפך השיר ל"שיר עממי", עברו המילים שינוי ונפוצו גרסאות שונות. להלן גרסה מקובלת בלוויית שינוי נוסח:

המקור חנוכּה, אוי חנוכּה – אַ יום-טוב אַ שיינער, אַ לוסטיקער, אַ פֿריילעכער – ניטאָ נאָך אַזוינער! אַלע טאָג [/ אלע נאַכט] אין דריידל שפּילן מיר, הייסע [/ זודיק] גוטע לאַטקעס עסן מיר [/ עסן אָן אַ שיעור]. [פזמון] געשווינדער, צינדט, קינדער, די חנוכּה-ליכטלעך אָן! לאָמיר אַלע אין איינעם צום יום-טוב דעם שיינעם זינגען און טאַנצן אין קאָן. יהודה האָט באַזיגט [/ פֿאַרטריבן] דעם שונא רוצח און אין בית המקדש געזונגען "למנצח". די שטאָט ירושלים האָט דאַן אויפֿגעלעבט און דאָ אַ נײַעם לעבן האָט יעדער געשטרעבט. געשווינדער... חנוכּה, אוי חנוכּה, ביסט ליב אונדז און טײַער! עס ברענען דײַנע ליכטעלעך מיט אייביקן פֿײַער. פֿריילעכע זכרונות וועקן זיי אויף עס הערט זיך מתיתיהוס הייליקער רוף. געשווינדער...

תרגום מילולי חנוכה, הו חנוכה – [איזה] חג יפה, [כה] עליז, [כה] שמח – אין עוד כמוהו! כל היום [/ כל הלילה] בסביבון משחקים אנו, לביבות חמות [/ רותחות] טובות אוכלים אנו [/ אוכלים ללא סוף]. [פזמון] מהר, הדליקו, ילדים, את נרות החנוכה! הבה כולנו כאחד לכבוד החג היפה נשיר ונרקוד במעגל. יהודה ניצחה [/ הניסה] את השונא [האויב] הרוצח ובבית המקדש שרו "למנצח". העיר ירושלים אז שבה לחיות ושם חיים חדשים ביקשו הכול. מהר... חנוכה, הו, חנוכה, אתה אהוב עלינו ויקר! שיבערו נרותיך באש נצחית. זיכרונות שמחים ניעורים להם נשמעת קריאתו הקדושה של מתתיהו. מהר...

[td width="24em"]
תעתיק לטיני (יידיש תקנית)
Khaneke, oy Khaneke – a yontef a sheyner,
a lustiker, a freylekher – nito nokh azoyner!
ale tog [\ nakht] in dreydl shpiln mir,
heyse [\ zudik] gute latkes esn mir [\ esn on a shier].

[chorus]
geshvinder, tsindt, kinder,
di Khaneke likhtlekh on!
lomir ale in eynem
tsum yontef dem sheynem
zingen un tantsen in kon.

Yehudo hot bazigt [\ fartribn] dem soyne rotseyakh
un in beys-hamikdesh gezungen "lamnatseyakh".
di shtot Yerusholayim hot dan oyfgelebt
un do a nayem lebn hot yeder geshtrebt.

geshvinder...

Khaneke, oy Khaneke, bist lib undz un tayer!
es brenen dayne likhtlekh mit eybikn fayer.
freylekhe zikhroynes vekn zey oyf
es hert Matisyahus heyliker ruf.

geshvinder...

[/td]


​

השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" (מילים ותווים) כפי שנדפס ב"אוצר נגינות ישראל" של אברהם צבי אידלסון (כרך ט': "נגינות עממיות של יהודי מזרח אירופה", 1932)​

הגרסה העברית​

הגרסה העברית של אברונין דומה מעיקרה לגרסה המקורית, בשינויים קלים: לא נזכרים בה ריקודים, וגם דברי השבח והאהבה הרבים לחג המצויים במקור אינם מופיעים כאן. ההבדל העיקרי שמציגה הגרסה העברית לעומת המקור הוא הדגש המושם על הניצחון האנושי והיעדרם של דברי הלל לאלוקים על הנסים. חג החנוכה, שביסודו מרד החשמונאים, זכה למעמד מיוחד בתנועה הציונית כחג המציין גבורה ולחימה יהודית היסטורית של "מעטים מול רבים", ועצמאות וריבונות יהודית בארץ ישראל (בדומה לל"ג בעומר, שקוּשר עם מרד בר כוכבא). השיר עוסק בחגיגה של מאורע היסטורי-דתי – ניצחון המכבים ו"חנוכת מקדשנו", אולם התהילה היא של היהודים הקדמונים: "ניצחון המכבים נספר, נזמרה / על היוונים אז ידם כי גָּבֵרָה / [...] עם ישראל עשה תושייה";[21] ואת נרות החג קורא השיר אמנם להדליק "על הנסים ועל הנפלאות" – נוסח הלקוח מתפילת "הנרות הללו" הקדומה – אך לא "על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית [=שעשה אלוקים] לאבותינו", אלא "על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים" (השוו מילות השיר לחנוכה "מי ימלל" מאת מנשה רבינא, הקורא: "מי ימלל גבורות ישראל, אותן מי ימנה?" – על משקל "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו" שבתהילים קו, ב). לפיכך השיר, כמו שירים אחרים ברוח זו, עוררו התנגדות מצד חוגים דתיים – בעיני יהודים אנטי-ציוניים הוא מהווה ביטוי ליוהרה הציונית, ואילו בקרב הדתיים הלאומיים יש שביקשו להתאימו להשקפת עולמם הדתית ולשיר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים".[18][22]
ה"סופגניות" הנזכרות בגרסה העברית[23] אין פירושן המאכל המכונה כיום בעברית סופגנייה, כי אם דווקא לביבה, כבגרסתו המקורית של השיר. בעבר שימשו המונחים העבריים "סופגניות" ו"לביבות" במובנים שונים. בשנת תרע"ג-1913 קבע ועד הלשון העברית (קודמה של האקדמיה ללשון העברית), במונחון לתבשילים וכלי בישול, את השם "סופגניות" (שאותו חידש דוד ילין בשנת תרנ"ז) כמתייחס לקציצות תפוחי האדמה המטוגנות המכונות ביידיש לאטקעס, כלומר המאכל ששמו כיום בעברית לביבה; השם "לביבה", מנגד, שימש שם כולל למאכלי בצק ממולאים, לרבות מה שמכונה היום סופגנייה.[24] ואולם השימוש שהלך ונפוץ בציבור למילים "סופגנייה" ול"לביבה" היה במשמעויות המוכרות כיום, ולבסוף גם הכיר בכך ועד הלשון.[25]

הגרסה האנגלית​

במחצית הראשונה של המאה ה-20 נפוצו בארצות הברית גם עיבודים שונים של השיר לאנגלית, בפרט לילדים, והשיר החל להיות מוכר בשם "Hanukkah, Oh Hanukkah, Come Light the Menorah".[26] בדומה לגרסאות היידית והעברית, גם השיר באנגלית היא משירי החנוכה הפופולריים ביותר בשפה זו. הגרסה האנגלית המקובלת בימינו היא הפשוטה מכולן: יש בה הזמנה נלהבת לחגוג ואזכור של מנהגי החג, אך היא נטולה כל התייחסות לסיפור ההיסטורי או לרכיב הדתי. להלן מילות השיר באנגלית:[27]

תרגום מילולי (הו,) חנוכה, הו, חנוכה בואו הדליקו את החנוכייה הבה נערוך מסיבה נרקוד כולנו את ההורה התקבצו סביב השולחן, ניתן לכם פינוק סביבונים לשחק בהם ולביבות לאכול ובזמן שאנו משחקים הנרות דולקים באור מבהיק (או: הולכים ודועכים) אחד לכל לילה, הם מפיצים אור מתוק להזכיר לנו שנים (או: ימים) רחוקות [מילולית: מזמן] אחד לכל לילה, הם מפיצים אור מתוק להזכיר לנו שנים (או: ימים) רחוקות [מילולית: מזמן]

[td width="28em"]
המקור
(Oh) Hanukkah, Oh Hanukkah
Come light the menorah
Let's have a party
We'll all dance the hora
Gather 'round the table, we'll give you a treat
Dreidels (or "sevivon") to play with, and latkes (or "levivot") to eat

And while we are playing
The candles are burning bright (or "low")
One for each night, they shed a sweet light
To remind us of years (or "days") long ago
One for each night, they shed a sweet light
To remind us of years (or "days") long ago.

​

לחץ כדי לכווץ...

זה לא ממש הנוסח ששרים, ואכן הנוסח פה קצת יותר בעייתי 'להלל את המכבים'.
וסתם טעות שיש להם - הם תרגמו יהודה - בתור הממלכה, ולא בתור יהודה המכבי.

 

[שיל"ת]

גם החזן זבולון קוורטין [טיהר רבי ישמעאל נ"ל] היה אוכל נבלות וטרפות ושמעתי פעם בשם אחד מגדולי הדור דאז שהיה שומע אותו שודאי כשהתחזן אותם פרקי חזנות היו בו הרהורי תשובה.

 

[חד מבתראי]

ושמעתי פעם בשם אחד מגדולי הדור דאז

לחץ כדי לכווץ...

שלא ע"מ להקניט, מהמגזר החסידי או הדתל"י?

 

[שיל"ת]

שלא ע"מ להקניט, מהמגזר החסידי או הדתל"י?

לחץ כדי לכווץ...

אחד מגדולי הדור וראשי הישיבות הלטאיים הרציניים דאז איני זוכר מי זה היה