נשא השקאת סוטה ממים שנתקדשו לניסוך המים (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש (ה יז)

בספרי, "אין קדושים אלא שקידשו בכלי, ואלו הם, אלו מי כיור". ובפירוש הנצי"ב על הספרי כתב, דהוא הדין אם נתקדשו בשאר כלי שרת, כדאיתא בזבחים כא: דכל כלי השרת כשרים לקדש בהם מים לקידוש ידים ורגלים, וכ"כ במעשי למלך בית הבחירה פ"ג הי"ח. והגרי"פ בסה"מ לרס"ג (פרשה נ"ה נ"ו) מסתפק בזה האם מים שנתקדשו בכלי אחר כשרים, דאפשר דבעינן מי כיור דוקא, ועי' בחידושי הגרי"ז סוטה (טו:).

[ובחידושי הגרי"ז שם כתב דאי אפשר לקדש מים לשם מי סוטה, דהשקאת סוטה היא חולין, אלא צריך שיהיו מקודשים לקידוש ידים ורגלים ואז חל עליהם קדושת הגוף והם "מים קדושים" וכשרים למי סוטה. עכ"פ גם לפי"ז י"ל דמ"מ מים שנתקדשו בשאר כלי שרת לקידוש ידים ורגלים, הרי הם כשרים].

ויש לעיין האם גם מים שנתקדשו לשם מי החג, דהיינו לניסוך המים בחג הסוכות, כשרים להשקאת סוטה. ולכאורה כיון דכתיב "מים קדושים" ולא כתיב דוקא קדושה לקידוש ידים ורגלים, אה"נ שיהיו כשרים לזה. אך אפשר דאסור לכתחילה ליקח מהם, דלא מצינו שהתירה התורה ליקח אלא מים שנתקדשו לקיו"ר ולא מים שנתקדשו להקרבת גופם שקדושתם חמורה יותר, וצ"ע בזה.​