- הודעות
- 4,722
- תודות
- 17,138
- נקודות
- 895
כניסה לקודש הקדשים | עבודת יום הכיפורים | צום יום הכיפורים | איסור שחוטי חוץ | איסור אכילת דם | כיסוי הדם | טומאת נבלת עוף טהור | חוקות הגוים | התרחקות מעריות
הפרשה עוסקת בעניינים הקשורים לבית המקדש ולהקרבת קדשים, והיא מסתעפת לדיני אכילת דם וטומאת נבילה, ולסיום – חובת ההתרחקות מהגוים ומעריות.
א. בגדי זהב
חל איסור להיכנס לקודש הקדשים, מלבד פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים. ביום זה מקריב הכהן הגדול מכספו פר לחטאת ואיל לעולה. ומכספי בני ישראל הוא מקריב שעיר לחטאת, שעיר לעזאזל, ואיל לעולה.
במהלך היום מחליף הכהן את בגדיו חמשה פעמים, ובכל החלפה הוא זקוק לטבילה וקידוש ידיים ורגליים ממי הכיור. בסך הכל טבל 5 פעמים במשך היום, ומקדש ידיו ורגליו 10 פעמים.
סדר לבישת הבגדים ביום הכיפורים היה כדלהלן: א. תמיד של שחר – בבגדי זהב. ב. עבודת פר ושעיר וקטורת בקודש הקדשים ובהיכל – בבגדי לבן. ג. הקרבת האיל שלו ושל העם לעולה, וחלק מקרבנות המוסף – בבגדי זהב. ד. הוצאת כף ומחתה - בבגדי לבן. ה. שאר קרבנות המוסף ותמיד של בין הערביים – בבגדי זהב.
כאמור, מכספי הציבור יש להביא שני שעירי עיזים לחטאת. על פי הגרלה נקבע איזהו מוקרב לה', ואיזהו נשלח לעזאזל, שם הוא מושלך מראש צוק גבוה ומחודד.
ב. זביחה לשֵׁדִים
מיום הקמת המשכן, אסור לשחוט או להקריב קרבנות מחוץ למשכן, והעושה כן נענש בעונש כרת. כמו כן, חל איסור לזבוח קרבנות עבור השֵׁדִים.
היות ונפש הבהמה נמצאת בדם, אסור לאכול דם, ובאיסור זה יש לגדולים להזהיר את הקטנים שלא יכשלו בו. האוכל דם, כביכול יתפנה הבורא מכל עסקיו לעסוק בו ולהענישו בעונש כרת. כמו כן, יש לכסות דם חיה או עוף לאחר שחיטתם.
ג. טומאה בגרון
נבילה של עוף טהור מטמאת את האדם בשעה שהבשר נוגע בבית הבליעה, גם ללא מגע בידיים.
ד. חכמת המצריים
מלבד חובת ההתרחקות מהחטאים של הגוים, חל איסור לנהוג במנהגי הגוים וחוקותיהם, כגון הליכה לבתי טרטיאות ואצטדיאות. וכן אין להעביר את הבן לעבודה זרה הנקראת 'מולך'.
גם לאחר שיהודי סיים ללמוד את כל התורה, לא יאמר 'אלך ואלמד חכמת המצריים והכשדיים', אלא ילמד רק חוקות ה'.
ה. לא תקיא
בפרשה מפורטת רשימת קרובי משפחה האסורים משום איסור עריות, והתורה מזהירה את ישראל להתרחק מתועבות למען לא תקיא הארץ אותם.
הפרשה עוסקת בעניינים הקשורים לבית המקדש ולהקרבת קדשים, והיא מסתעפת לדיני אכילת דם וטומאת נבילה, ולסיום – חובת ההתרחקות מהגוים ומעריות.
א. בגדי זהב
חל איסור להיכנס לקודש הקדשים, מלבד פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים. ביום זה מקריב הכהן הגדול מכספו פר לחטאת ואיל לעולה. ומכספי בני ישראל הוא מקריב שעיר לחטאת, שעיר לעזאזל, ואיל לעולה.
במהלך היום מחליף הכהן את בגדיו חמשה פעמים, ובכל החלפה הוא זקוק לטבילה וקידוש ידיים ורגליים ממי הכיור. בסך הכל טבל 5 פעמים במשך היום, ומקדש ידיו ורגליו 10 פעמים.
סדר לבישת הבגדים ביום הכיפורים היה כדלהלן: א. תמיד של שחר – בבגדי זהב. ב. עבודת פר ושעיר וקטורת בקודש הקדשים ובהיכל – בבגדי לבן. ג. הקרבת האיל שלו ושל העם לעולה, וחלק מקרבנות המוסף – בבגדי זהב. ד. הוצאת כף ומחתה - בבגדי לבן. ה. שאר קרבנות המוסף ותמיד של בין הערביים – בבגדי זהב.
כאמור, מכספי הציבור יש להביא שני שעירי עיזים לחטאת. על פי הגרלה נקבע איזהו מוקרב לה', ואיזהו נשלח לעזאזל, שם הוא מושלך מראש צוק גבוה ומחודד.
ב. זביחה לשֵׁדִים
מיום הקמת המשכן, אסור לשחוט או להקריב קרבנות מחוץ למשכן, והעושה כן נענש בעונש כרת. כמו כן, חל איסור לזבוח קרבנות עבור השֵׁדִים.
היות ונפש הבהמה נמצאת בדם, אסור לאכול דם, ובאיסור זה יש לגדולים להזהיר את הקטנים שלא יכשלו בו. האוכל דם, כביכול יתפנה הבורא מכל עסקיו לעסוק בו ולהענישו בעונש כרת. כמו כן, יש לכסות דם חיה או עוף לאחר שחיטתם.
ג. טומאה בגרון
נבילה של עוף טהור מטמאת את האדם בשעה שהבשר נוגע בבית הבליעה, גם ללא מגע בידיים.
ד. חכמת המצריים
מלבד חובת ההתרחקות מהחטאים של הגוים, חל איסור לנהוג במנהגי הגוים וחוקותיהם, כגון הליכה לבתי טרטיאות ואצטדיאות. וכן אין להעביר את הבן לעבודה זרה הנקראת 'מולך'.
גם לאחר שיהודי סיים ללמוד את כל התורה, לא יאמר 'אלך ואלמד חכמת המצריים והכשדיים', אלא ילמד רק חוקות ה'.
ה. לא תקיא
בפרשה מפורטת רשימת קרובי משפחה האסורים משום איסור עריות, והתורה מזהירה את ישראל להתרחק מתועבות למען לא תקיא הארץ אותם.
תורה שבכתב