זה לא קשור, זה לגבי הלכה מסוימת. היינו שההלכה של פס"ר עניינה שידוע להאדם שיהיה בזה איסור (זה לענ"ד טעמו של הגר"א וייס).
להביא את זה לנידון האמור זה ממש להפוך את דמותו ההלכתית של הגר"א וייס ב180 מעלות, מי כמוהו משתמש במחקר וניסוים מדעים וטורח להבינם על בוריים לעניינים הלכתיים. מי שמכיר אותו יודע.
למה הידיעה ע"י מחקר אינה נחשבת לפס"ר לגבי שבת? ומאי שנא?
 
למה הידיעה ע"י מחקר אינה נחשבת לפס"ר לגבי שבת? ומאי שנא?
כי זה שהמחקר אומר שזה כך, לא מוציא מזה שרובא דאינשי לא חושבים שזה יקרה וכלל לא מודעים למחקר הזה. אבל אינני בטוח שזהו אכן טעמו של הגר"א וייס, לא ראיתי את הפסק, עיי' בקוב"ש כתובות יח.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון