פנחס וְֽהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט

[הצעיר שבחבורה]

בספרי על הפסוק הזה נכתב

"והיתה לבני ישראל לחקת משפט. נתנה תורה דעת לחכמים לדרוש ולומר: כל הקרוב בשאר - כשר הוא בנחלה:"​

והדברים טעונים ביאור, כיצד נרמז בפסוק ש"נתנה תורה דעת לחכמים לדרוש ולומר".

מבאר המלבי"ם שישנו קושי בפסוק, "חוק הוא הדבר שאין לו טעם ורק המחוקק לבדו יודע טעמו של דבר, ואילו המשפט הוא דבר שהכל יודעים טעמו"
ואם כן, כיצד נכתב בפסוק "חקת משפט"?

מבאר המלבי"ם "ומפני שכפי תורת נחלה הכתובה נדמית שהיא חוקה בלי טעם כי למה ירשו האחים ולא האב, בארה התורה שהוא משפט, כי נתנה רשות לחכמים וגם דעת ובינה לדעת טעם הדברים, ועי"כ חקרו לפי ההלכה והעלו שכל הקרוב בשאר בשר הוא הקרוב בנחלה ועי"כ יצא להם ההלכה שהאב קודם להאחים כי הוא קרוב יותר מהם"​