הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
5,706
תודות
16,757
נקודות
655
קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם

מקרא זה, אינו מובן, והאריכו המפרשים בביאורו

שהרי, כפי משמעות הכתוב, קודם הקרבת קרבן העם כבר כיפר אהרן בעדו ובעד העם בקרבן אהרן, והוא פלא.

וכתב הרמב"ן "וטעם וכפר בעדך ובעד העם יאמר קרב אל המזבח לעשות כל הקרבנות ועשה תחילה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך תחילה בקרבנותיך ובעד העם אחרי כן שתעשה קרבן העם וכפר בעדם בקרבנם לימד אותו שיבא זכאי ויכפר על החייב (יומא מג)"

ואיני יודע לכוון המקרא לפי דבריו, מפני מה נכתבה "כפרת העם" פעמיים?

והמלבי"ם בביאורו לתורת כהנים מביא
ומה שאמר בקרבנו התחיל תחלה -- באו לפרש מה שכתוב "ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם". שפירש הראב"ע והרמב"ן שמה שכתוב "וכפר בעדך ובעד העם" פירושו שאחר כך תכפר בעד העם בקרבנותיהם. ולפי זה מה שכתוב "ועשה את קרבן העם" אין לו משמעות.​

ובתורת כהנים איתא ""וישחט את עגל החטאת אשר לו" (ויקרא ט, ח) -- בקרבנו התחיל תחלה. "ויקרב את קרבן העם" (שם, טו) -- משנפנה מקרבנותיו בא לו לקרבן העם."

מבאר המלבי"ם​
והיה מקום לפרש מפני שהדין הוא שחטאת קודם לעולה ואם כן היה ראוי שתחלה יקריב חטאתו וחטאת העם ואחר כך עולתו ועולת העם (וכמו שהיה כן ביום הכפורים), ולפי זה יש לפרש דזהו שכתב "ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם" (כי בעת שעשה עולתו כבר הקריב חטאת העם, ואמר שנית) "ועשה את קרבן העם וכפר בעדם" -- הוא עולת העם.
ולהוציא מפירוש זה אמר בספרא "בקרבנו התחיל תחלה, ומשנפנה מקרבנותיו בא לו לקרבן העם". ודייק זה ממה שכתוב "ויקרב את קרבן העם" שנדחקו בו המפרשים שהוא מיותר. ופירשו חז"ל שרצונו לומר שקרבן העם היה מונח בצד אחר כל זמן שעסק בקרבנותיו (משום שאם יהיה שם הדין הוא דחטאת קודם לעולה), ומשנפנה מקרבנותיו הקריבו אליו והתחיל בקרבנות העם.​

וביאור המקרא ע"פ המלבי"ם הוא
ומה שכתוב "וכפר בעדך ובעד העם" פירושו שקרבן אהרן כפר גם על הכהנים שהם 'עם אהרן'. וזהו שאמר תדע שקרבנו מכפר יותר וכו'
 
וביאור המקרא ע"פ המלבי"ם הוא
ומה שכתוב "וכפר בעדך ובעד העם" פירושו שקרבן אהרן כפר גם על הכהנים שהם 'עם אהרן'. וזהו שאמר תדע שקרבנו מכפר יותר וכו'
הכי איתא בתורת כהנים "תדע שקרבנו מכפר יותר מקרבן העם; שקרבן העם אינו מכפר על הכהנים, וקרבנו מכפר על ידו ועל יד העם שנאמר "ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם"."

ולביאורו של המלבי"ם, קרבנו של אהרן כיפר עליו ועל עם הכהנים
ויש לתמוה מפני מה חשוב הוא שקרבנו מכפר יותר מפני שכיפר עליו ועל הכהנים, והרי רבו העם על הכהנים פי כמה וכמה, וצ"ע.​
 
והנה, בתורת כהנים כתוב "וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן? אלא אמר להם "אתם יש בידכם בתחלה ויש בידכם בסוף"; יש בידכם תחלה -- "וישחטו שעיר עזים" (בראשית לז, לא), ויש בידכם בסוף -- "עשו להם עגל מסכה" (שמות לב, ח). יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה עזים; יבא עגל ויכפר על מעשה עגל."

וכבר הוזכרו הדברים כאן וכאן

ופשטות הדברים לכאו' שהולך על מה שהביאו ישראל שעיר עיזים לחטאת ועגל לעולה, וכך עולה מביאור המלבי"ם.

אמנם לפי זה כפרת בני ישראל על העגל היא בעולה ולא בחטאת, והדברים תמוהים בעיני.

ושמא ניתן לומר בדעת התו"כ, שעגל שהביא אהרן לחטאת, הוא כפרה על מעשה העגל אף לבני ישראל, והוסיפו שעיר עיזים לכפר אף על מכירת יוסף.

ואם כנים אנו בזה, הרי נמצא המקרא מבואר היטב
קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם
שחטאת אהרן כיפרה אף בעד העם על מעשה העגל, והוסיפו בקרבנם שעיר עיזים לכפר על מכירת יוסף
 
וכתב הרמב"ן "וטעם וכפר בעדך ובעד העם יאמר קרב אל המזבח לעשות כל הקרבנות ועשה תחילה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך תחילה בקרבנותיך ובעד העם אחרי כן שתעשה קרבן העם וכפר בעדם בקרבנם לימד אותו שיבא זכאי ויכפר על החייב (יומא מג)"

ואיני יודע לכוון המקרא לפי דבריו, מפני מה נכתבה "כפרת העם" פעמיים?
לכאורה כוונתו שהוא כעין כותרת להמשך, כפר בעדם ע"י שתקריב את קרבן העם.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון