כי תצא וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ זה סודות התורה

[געגועים]

וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, בפי' רבינו אפרים ועשתה את צפרניה זה סודות התורה.

אפשר עפימ"ש בבעל הטורים לפי שרמזה לך בהם לפתותך, ולהנ"ל היינו סודות ורמזי התורה, שהן מושכין ומפתין את לב האדם ללמוד.

ואפשר זה הטעם שמסתכלין בהבדלה על הצפרניים לאור הנר, כי במוצאי שבת הוא זמן מסוגל לדעת, שאז מתחילין לבקש אתה חונן לאדם דעת, ולכן מבדילין בחונן הדעת, מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה (ברכות לג.), אם אין דעה הבדלה מנין (ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב), ואז מבקשים שיאירו עינינו באור סודות ורזי רמזי התורה הנרמז בצפרניים. והנה כתנות אור של אדם הראשון קודם החטא היו מצפרניים, ואחר החטא נשאר הצפרניים באצבעות כדאי', משמע שנשאר שם קצת מאור של אדם הראשון קודם החטא, ולכן מסוגל לראות סודות התורה.​

 

[אוירא דארץ ישראל]

באוצרות חיים מאריך בענין הצפרנים שהם השפע שיורד מן הידים ויש לקליפות יניקה מזה וזהו מה שכתוב ביוסף ויפוזו זרועי ידו ודרשו חז"ל שיצא לו מצפרני ידו היינו ששם היה קצת יניקה לקליפה. ודרך אגב בגר"א הסביר הענין על פי מאמר חז"ל ינעוץ צפרניו בקרקע שהיה צריך יוסף הצדיק לעצה זו