כידוע דעת הרמב"ם שאין כח כלל בכשפים, בכוכבים ובמזלות ובכל הדומה להם. (כך כתב בפיה"מ ע"ז פ"ד מ"ז וכן כתב ע"ז, יא, טז. וכן באיגרת שכתב הרמב"ם לרבני צרפת, הובא בס' תולדות ישראל ח"ב עמ' קצז - רי).
אולם בביאור הגר"א (יו"ד קעט אות יג) הלך בשיטת הראשונים שחלקו על דברי הרמב"ם ואף הוא חלק ושלל את דעת הרמב"ם בזה הלשון.
"אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו, שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא, והוא נמשך אחר הפילוסופיא הארורה, ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר. אבל כבר הכו אותו על קדקדו, שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא ע"פ שמות וכשפים וכו'. והפילוסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וחס וחלילה איני מאמין בהם, ולא מהם ולא מהמונם, אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות, לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה שם חיצוניות אלא של בעלי האמת.
אך בספר קריה נאמנה (עמוד קס בהערה), הביא מעדות ר' צבי הירש קצנלנבויגן ששמע מפי תלמיד הגר"א הג"ר מנשה מאילייא, שדברים אלה שנעתקו בהגהות הגר"א אינם מדברי הגר"א, ומעולם לא יצאו הדברים מקולמוסו או מפיו הקדוש של הגר"א, אלא שאיש אחד הציג דברים אלו בתוך ביאור הגר"א בשעת ההדפסה [וציין שהוא היה מכיר את האיש ואת שיחו].
אמנם בספר עליות אליהו (מעלות הסולם הע' ה') הביא את מכתבו של רבי שמואל לוריא שדברי הגר"א בביאורו ליו"ד נמצאו בכתיבת יד קדשו אות באות כפי שנדפס בהגהותיו שלפנינו, ולכן אין בדברי 'הקריה נאמנה' ממש.
אולם בביאור הגר"א (יו"ד קעט אות יג) הלך בשיטת הראשונים שחלקו על דברי הרמב"ם ואף הוא חלק ושלל את דעת הרמב"ם בזה הלשון.
"אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו, שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא, והוא נמשך אחר הפילוסופיא הארורה, ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר. אבל כבר הכו אותו על קדקדו, שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא ע"פ שמות וכשפים וכו'. והפילוסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וחס וחלילה איני מאמין בהם, ולא מהם ולא מהמונם, אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות, לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה שם חיצוניות אלא של בעלי האמת.
אך בספר קריה נאמנה (עמוד קס בהערה), הביא מעדות ר' צבי הירש קצנלנבויגן ששמע מפי תלמיד הגר"א הג"ר מנשה מאילייא, שדברים אלה שנעתקו בהגהות הגר"א אינם מדברי הגר"א, ומעולם לא יצאו הדברים מקולמוסו או מפיו הקדוש של הגר"א, אלא שאיש אחד הציג דברים אלו בתוך ביאור הגר"א בשעת ההדפסה [וציין שהוא היה מכיר את האיש ואת שיחו].
אמנם בספר עליות אליהו (מעלות הסולם הע' ה') הביא את מכתבו של רבי שמואל לוריא שדברי הגר"א בביאורו ליו"ד נמצאו בכתיבת יד קדשו אות באות כפי שנדפס בהגהותיו שלפנינו, ולכן אין בדברי 'הקריה נאמנה' ממש.