• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

ממגד שמים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
607
תודות
1,792
נקודות
235
בתוך הקללות נכתב -פס' ל' - והשמדתי את במותיכם והכרתי את חמניכם.
וצ"ת מדוע ביטול ע"ז שכה טוב הוא מופיע בתוך הקללות.
אמ' החזקוני כ' שאכן, אי"ז חלק מהקללות, ואדרבה טוב הוא.
אמ' ברש"י ישנה קצת משמעות שונה.
שכ' שם חשבון השבע פורענויות -שהכרתי אתחמניכם אינו קללה בפנ"ע , אלא מאחר שהשמדתי את במותיכם , ממילא - והכרתי את חמניכם. ונראה שאי"ז במוחלט שאין זה חלק מהקללות וצ"ב.
וקצת י"ל שילקח מהם האופן של תשובה מעליא, כהא דמאימתי חזרתן של משחק בקוביא שישברו את כליהם בגמ' סנהדרין וצ"ת.
 
עוי"ל, שהדבר מובן לפי המשך הפסוק "וגעלה נפשי אתכם",
כלומר, שלא תתנחמו בלבכם שלפחות תהיה לכם הע"ז שבחרתם לכם, אלא גם היא לא תהיה לכם. ואל תטעו לומר שמשעה שלא תהיה הע"ז קיימת אשכון אני בתוככם, אלא כיון שהיה זה שלא מרצונכם "וגעלה נפשי אתכם", ותשארו קרחים מכאן ומכאן.
ומשמעות הדברים היא לומר, שכיון שבכל מקרה תכרת הע"ז, מוטב לכם להכריתה מרצונכם ולשוב בתשובה, וכך אשכון בתוככם, שאם אכריתנה אני שלא ברצונכם, אז "וגעלה נפשי אתכם".
 
נראה שאי"ז במוחלט שאין זה חלק מהקללות וצ"ב.
למה כוונתך? ומה צ"ב?
הרי"ז כמו בהמשך הפסוק ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם,
ושם אין לבאר משום שמונע תשובה גמורה. ועי' רלב"ג:
רוצה לומר שאצל פגרי ע"ז יפלו בחרב וברעב באופן שיפלו יחד הם ואלהיהם הזרים וזה ממה שיורה להם שאין כח באלהי' ההם להושיעם:
ונראה שזה כמש"כ בתהילים, פרק קטו
כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם.
 
למה כוונתך? ומה צ"ב?
הרי"ז כמו בהמשך הפסוק ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם,
ושם אין לבאר משום שמונע תשובה גמורה. ועי' רלב"ג:
רוצה לומר שאצל פגרי ע"ז יפלו בחרב וברעב באופן שיפלו יחד הם ואלהיהם הזרים וזה ממה שיורה להם שאין כח באלהי' ההם להושיעם:
ונראה שזה כמש"כ בתהילים, פרק קטו
כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם.
רש"י לא כתב שביטול הע"ז לא במניין השבע קללות צד שזה דבר טוב. אלא מצד שהחמנים ממילא נופלים ע"י שנופל המגדל.
ומדוע לא שלל ביתר פשיטות?
לכן היה משמעות שיש בזה כן עניין רע.
ולכן העליתי השערה שניטל מהם האפשרות לחזור בתשובה שלימה ועיין.
 
רש"י לא כתב שביטול הע"ז לא במניין השבע קללות צד שזה דבר טוב. אלא מצד שהחמנים ממילא נופלים ע"י שנופל המגדל.
ומדוע לא שלל ביתר פשיטות?
לכן היה משמעות שיש בזה כן עניין רע.
ולכן העליתי השערה שניטל מהם האפשרות לחזור בתשובה שלימה ועיין.
לכאו' מלשון רש"י כן מ' שאי"ז בגדר עונש וייסורים. זה לשונו:
כריתות חמנים אין כאן פרענות, אלא ע"י השמדת הבירניות יפלו החמנים שבראשי הגגות ויכרתו
אלא שנצרך להסביר זאת, כיוון שמלשון הפסוק מ' שזה דבר בפנ"ע. (היות שנכתב פועל בפנ"ע).
 
למה כוונתך? ומה צ"ב?
הרי"ז כמו בהמשך הפסוק ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם,
ושם אין לבאר משום שמונע תשובה גמורה. ועי' רלב"ג:
רוצה לומר שאצל פגרי ע"ז יפלו בחרב וברעב באופן שיפלו יחד הם ואלהיהם הזרים וזה ממה שיורה להם שאין כח באלהי' ההם להושיעם:
ונראה שזה כמש"כ בתהילים, פרק קטו
כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם.
היא הנותנת.
מאחר שייכרתו חמניכם (וכפי' רש"י שנמצאים בראש הבמות), תוכל להתקיים הקללה "ונתתי את פגריכם על פגרי גילוליכם".
 
היא הנותנת.
מאחר שייכרתו חמניכם (וכפי' רש"י שנמצאים בראש הבמות), תוכל להתקיים הקללה "ונתתי את פגריכם על פגרי גילוליכם".
רש"י שם:
ונתתי את פגריכם. תפוחי רעב היו, ומוציאים יראתם מחיקם ומנשקים אותם, וכריסן נבקעת ונופל עליה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון