- הודעות
- 53
- תודות
- 142
- נקודות
- 40
הדברים פשוטים עד מאוד
אך כאן הדיון הוא באופן יחסי בין בני אדם שכלתניים יותר לבין אלה הרגשיים יותר.
- מתחיל חוט הרב מרודוש
- תאריך התחלה
אך כאן הדיון הוא באופן יחסי בין בני אדם שכלתניים יותר לבין אלה הרגשיים יותר.
- הודעות
- 443
- תודות
- 1,796
- נקודות
- 225
א. כנראה לא פירשתי טוב את כוונתי.
אני מדבר באופן מצוי שאדם מרגיש שזה יהיה לו יותר טוב, הוא לא יודע להסביר בשכל למה ככה נראה לו.
וממילא השכל מתנגד לאמירה הזו, הוא טוען: שטויות, זה סתם דמיון וכו'. נכון שבסוף אנו אומרים לו להחליט לפי הרגש כי כך הוא נמשך, אבל הכח המחליט הוא לא השכל, אלא האדם - המוח שבו - מחליטים לפי השכל והרגש, ועוד נתונים.
לדוגמא: אדם שקם בבוקר ורואה שבוקר בחוץ, אבל לפי חשבונות שהוא עושה אמור להיות עכשיו לילה. האם כשהוא 'יחליט' בדעתו שבוקר זה לפי השכל? לא. כי השכל מורה לו שלילה עכשיו [וגם אם השכל לא טועה, בא נניח מי שהלך לישון בימי יהושע בגלגל ביום והוא היה עם שעון - שלא היה כזה דבר - והוא ישן כך וכך שעות וממילא הוא יודע שהוא קם בלילה, הוא לא מעודכן בעובדה שהשמש נעמדה בלי לזוז. כך שהחשבונות שלו נכונים, אין בהם שום טעות, ובכל זאת אם הוא 'יחליט' שעכשיו לילה הוא יטעה, משום שהוא רואה בעיניים שעכשיו יום, וזה חזק יותר מהשכל. וזו הכרעה לא שכלית, אלא חושית.
אותו דבר הכרעה ע"פ רגש לא מוסבר, כמו בדוגמא הנ"ל, זו לא הכרעה ע"פ שכל טהור אלא ע"פ רגש [להבדיל ממקרים שבהם הרגש הוא מוחשי יותר וסברתי יותר, כמו אדם שטעם משהו טעים, שאז השכל 'יודע' שזה טעים בגלל ההרגש, אבל הוא מחשב את זה כבר כסברא.
ב. הרגש שלי אומר, שלמרות שנראה לי שאני משכנע מאוד, כנראה שאתה לא תסכים עם הדברים, וממילא נשאר חלוקים בענין. וטוב שכך, כי אחרת היה די משעמם. אבל רק כדי לצאת יד"ח אומר שאני לא מסכים עם האמירה שבעל השכל הוא הצודק, ובפרט לפי מה שאתה טוען שהשכל משתמש עם הרגש בשביל להחליט.
ובזה 'בלי נדר' סיימתי לומר את דברי.
ועדיין אשמח לראות את דבריך המחכימים.
לא כל השכלתניים אין להם רגש
חלקם פשוט מתכחשים לזה
חלקם פשוט מתכחשים לזה
בוא נתחיל מזה שמכאן ועד לומר שזה כמו להרוג תינוק בידיים הדרך ארוכה ואי"ז קשור לנושא של עמלקי
"או שאתם צעירים או שאתם בעלי מומים" למה לא הוספת או שאתם אנשים שעושים את מה שצריך לעשות
כי ברור לי שכל החיים יהיה לי רגשות ע"ז שעשיתי את זה
אבל לא תמיד קל לעשות את מה שנכון
אני בטוח שאם אתה לא תעשה את זה אתה תיתבע בשמיים ע"ז כמו אם הלכת אחרי תאוות אחרות זה גם רגש
ויש מקרים שאתה צריך לדעת להתגבר עליו וללכת אחרי השכל
לידיעתך [!]
במקרה זה בוודאי שהשכל מחייב להוציא את התינוק !!!
מהסיבה הפשוטה, שהתינוק הצלתו עומדת ומוטלת עליך, כיוון שהוא לידך ואתה לידו, וממילא הצלתו תלויה ומחוייבת עליך.
משא"כ הכסף, שאה"נ שהוא יכול להציל שני ילדים, אך הצרה בעצמה אינה מוטלת ומחוייבת עליך, אלא רק אופן ההצלה. וברור הדבר, שמה שמחייב את האדם אינו יכולת ההצלה גרידא שיש לו, אלא מה שמחייב אותו להציל, וזה האדם שבצרה. ובוודאי שהאדם שבצרה הקרוב אליך מחייב אותך יותר משני אנשים שבצרתם אינה קרובים אליך, אלא רק באופן הצלתם.
הדברים פשוטים, ולא רק בראי ההלכה - אלא השכל מחייבם !
שומע סברא מענינת
מנ"ל
- הודעות
- 57
- תודות
- 140
- נקודות
- 50
ח"ו לדמות לנו מושגים של קדושה למושגים פסיכולוגיסטים
ח''ו לחשוב שהקדושה אין לה השפעה במציאות ורק לפסיכולוגים יש
- הודעות
- 57
- תודות
- 140
- נקודות
- 50
נו נו הפכת את הקערה על פיה, אבל מה הרווחת אינך יכול להכניס אליה דבר
מה "שמחייב" אדם להציל את חבירו, אינו משום ש'יכול' להצילו, - יכולת אינה דבר המחייב, מפני שמה יש בזה שאני יכול, מדוע זה מחייב אותי [?!],
בוודאי שהטעם לכך שאדם 'מחוייב' להציל את חבירו, היא מפני סיבה שקדמה - והי.ינו שכיוון שיש חיובי ערבות וכדו', אדם הנמצא ליד מי שבצרה, הרי הוא מחוייב בהצלתו בכל אופן שיוכל, ואז בדרך ממילא אם יכול להוציאו מן האש, הרי הוא מחוייב בזה, לא מפני ש'יכול' להצילו, אלא מפני שקודם להצלה קדם חיוב הצלה בכל אופן שיוכל.
הדברים פשוטים ואי"צ לפנים.
בוודאי שהטעם לכך שאדם 'מחוייב' להציל את חבירו, היא מפני סיבה שקדמה - והי.ינו שכיוון שיש חיובי ערבות וכדו', אדם הנמצא ליד מי שבצרה, הרי הוא מחוייב בהצלתו בכל אופן שיוכל, ואז בדרך ממילא אם יכול להוציאו מן האש, הרי הוא מחוייב בזה, לא מפני ש'יכול' להצילו, אלא מפני שקודם להצלה קדם חיוב הצלה בכל אופן שיוכל.
הדברים פשוטים ואי"צ לפנים.
מנ"ל שקירבה פיזית אמורה להשפיע על החיוב
לכאורה השכל לא אומר כך אלא שהערבות שווה ולא קשורה לבחינת מיקום
ומה המשמעות שקודם ההצלה קדם חיוב הצלה למעשה חיוב ההצלה על שני סוגי הילדים היה שווה
יורשה לי לחלוק על מר,
בוודאי ש'המקום' הוא מרכיב יסודי במהות חיוב ערבות וכדו' בין אנשים.
'המקום' מעמיד את שנינו במצב שאנחנו על אותו משבצת, והיינו שהמקום מעמיד את שנינו להיות מחוייבים זל"ז, ובפרט כשכבר יש ערבות, אז בוודאי שהמקום מעמיד את הערבות טובא.
מצינו לכך הרבה ראיות לכך בתלמוד, ובעניי אלו הם פני הדברים.
וזהו שאמרתי, שתמיד הנידון הוא על חיוב ההצלה, ובזה בוודאי שהמקום גורם להיות מחוייב לילד, ואופן ההצלה הוא רק היכי תימצא לקיים את חיוב ההצלה, אך לא כדבר העומד בפנ"ע.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל
- אבא ביתך
- אבא מאיר
- אבוה דיוסף
- אביגדור
- אבכ
- אבן בוחן
- אברהם כהן
- אברהםאוירבאך
- אברך כמדרשו
- אברם דב
- אהבת הבריות
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אורי
- אורים גדולים
- איד
- איישר חילי
- איש הישראלי
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- אל'יהו
- אלדד הדני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי שפר
- אמת מה נהדר
- אמתע חסיד
- אפרים זינגר
- ארצישראל
- אשר שלמה
- בטל ומבוטל
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בני הלויים
- בנצי
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברוך דיין האמת
- ברוכי ג
- גבריאל
- גלרשטיין
- גנזי נסתרות
- גרונים
- דוד בן ישי
- דוד גור אריה
- דוד המלך
- דוד יחיאל
- דוד מביתר
- דוד רוטנברג
- דודו
- דניאל אליהו
- דעת
- דעת איש
- דרור יקרא
- דרכי נעם
- ה'מבקש'
- ה.ב.א
- האדם ביקר
- האי גברא רבא
- האיש העברי
- הבא ללמד
- הבאר
- הגראי"ש
- הושע
- החדש
- החושב
- היא אוצרו
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המוכר
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הפלואי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרי זה משובח
- השר מקוצי
- וא-לקי לצור מחסי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאב אהרוני
- זושא
- זיו התורה
- זכות
- ח.ר
- חב"דקערס
- חבצלת
- חד צורבא
- חוצניק
- חוקר תורני
- חושב שחושב
- חידודא
- חיים יעקב ברוך
- חיים מרדכי
- חכימא דיהודאי
- חכמתא
- חם ליבי
- חנוך החנוכי
- חנני
- יא. well
- יאר
- יהודה הקדוש
- יהודי בן ארץ ישראל
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יואל'יש
- יונתן קט
- יוסל שקדן
- יחיאל א
- יחיד ורבים
- יישר כח
- יעקב 100
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקבןמשה
- יצחקוב
- יקטן
- יש לחקור
- ישא ברכה
- ישורון בן מלך
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- ישראל מאיר ביטון
- ישראל נריה
- יתברך שמך בפי כל חי
- כמעיין המתגבר
- כערער בערבה
- לבד ישכון
- להביע
- להעמיק חקר
- לובש תפילין
- לייב
- למאן
- למדן משורר
- לעשות רצונך באהבה
- לעשות רצונך חפצתי
- מביט
- מביט ומשיב
- מבקש האמת
- מגדנות
- מדרכי מרדכי
- מה ידידות
- מויש
- מחזיק ברכה
- מי הדעת
- מכבד את הבריות
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממזרח שמש
- מנחם ציון
- מרדכי זנגר
- משה אוהב תורה
- משה גרונם
- משה ד.
- משה פיק
- משה שושן
- משכיל
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתיבות
- מתלמד
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדל
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נח שוורץ
- נחל גרר
- נחמן ל.
- נחמן פופר
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- ספקן בכבוד
- סתם אברך
- ע.א
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עט ביד סופר
- עידו
- עמיחי כנפו
- עמך
- עמרם צבי קארניאל
- עניו כמשה
- ענף מעצי היער
- ערגה לאורך
- עריכה
- פותח שערים
- פינקי
- פנחס ע
- פרוימל
- פשוט כפשוטו
- פתח אליהו
- צמאי חסדך
- צנה ואלפים
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קילורין לעיניים
- קרבת השם
- קרית מלך
- קרנש
- ר' אליק
- ראובן ברוך
- ראובן גוטליב
- ראם
- ראש הישיבה
- רעיון ומושג
- רפאל יהודה
- רפאל ממודיעין
- רפי
- רק רגע
- רשאי
- שבחת
- שדכן
- שוייל
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמואל111
- שמחין
- שמע בני
- שמריהו בן יוסף
- שמריהו דוד
- שמש מאיר
- שפל
- שרון א
- תורה קדושה
- תורת חסד
- תיבת גמא
- תנא המסייע
- תקיעה גדולה
- תתאה גבר