וישב ויקרע יעקב שמלתיו - ברכה לבטלה? (4 צופים)

[נדיב לב]

ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים. (בראשית פרק לז פסוק לד).

א. כיצד לא חששו השבטים לגרום לאביהם שיברך ברכה לבטלה, ברוך דיין האמת. בפרט למבואר במדרש והובא ברש"י שאבותינו קיימו מצוות דרבנן כולל עירובי תבשילין.
ב. איך לא חשו השבטים שבגללם יפטר שלא כדין מהמצוות ברגע שהיה אונן (אמנם חיה רעה אכלתו אבל סו"ס את שארית דמו ועצמותיו אפשר וצריך לחפש ולקבור. ויש לדחות).

ובהערה הראשונה דוחק לומר, דסו"ס מברכים גם על בשורה רעה, וזה בין אם יוסף חי או נמכר לעבד בכלל בשורה רעה. דהסברא נותנת דכל שכיון לברך דיין האמת על מיתת בנו לא יד"ח על בשורה רעה אחרת שלא ידע ולא התכוין עליה. ויש לדון.
ולכן נ"ל דיש לחלק בין אמירת ברכות לשאר מילי שקיימו האבות. והטעם, דנוסח הברכות נתקן ע"י אנשי כנסת הגדולה, וקודם לכן כל אחד אמר בלשונו, ואפשר גם אבותינו נהגו כך. אם כי י"ל דגם בלשונו מזכיר את שם ה'.

 

[התורה]

ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים. (בראשית פרק לז פסוק לד).

א. כיצד לא חששו השבטים לגרום לאביהם שיברך ברכה לבטלה, ברוך דיין האמת. בפרט למבואר במדרש והובא ברש"י שאבותינו קיימו מצוות דרבנן כולל עירובי תבשילין.
ב. איך לא חשו השבטים שבגללם יפטר שלא כדין מהמצוות ברגע שהיה אונן (אמנם חיה רעה אכלתו אבל סו"ס את שארית דמו ועצמותיו אפשר וצריך לחפש ולקבור. ויש לדחות).

ובהערה הראשונה דוחק לומר, דסו"ס מברכים גם על בשורה רעה, וזה בין אם יוסף חי או נמכר לעבד בכלל בשורה רעה. דהסברא נותנת דכל שכיון לברך דיין האמת על מיתת בנו לא יד"ח על בשורה רעה אחרת שלא ידע ולא התכוין עליה. ויש לדון.
ולכן נ"ל דיש לחלק בין אמירת ברכות לשאר מילי שקיימו האבות. והטעם, דנוסח הברכות נתקן ע"י אנשי כנסת הגדולה, וקודם לכן כל אחד אמר בלשונו, ואפשר גם אבותינו נהגו כך. אם כי י"ל דגם בלשונו מזכיר את שם ה'.

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר שיעקב בירך, הלא היו די סיבות לא לברך, זה היה רק השערה 'חיה רעה אכלתו' 'הכר נא', ועוד.

 

[התורה]

ביותר, לדברי הספורנו שחישבו האחים יוסף כרודף, ממילא כל הדרכים כשרות אצל התוצאה המתבקשת.

 

[נהנה מקושיא טובה]

ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים. (בראשית פרק לז פסוק לד).

א. כיצד לא חששו השבטים לגרום לאביהם שיברך ברכה לבטלה, ברוך דיין האמת. בפרט למבואר במדרש והובא ברש"י שאבותינו קיימו מצוות דרבנן כולל עירובי תבשילין.
ב. איך לא חשו השבטים שבגללם יפטר שלא כדין מהמצוות ברגע שהיה אונן (אמנם חיה רעה אכלתו אבל סו"ס את שארית דמו ועצמותיו אפשר וצריך לחפש ולקבור. ויש לדחות).

לחץ כדי לכווץ...

בגוף הדבר שיעקב היה אונן
עיין כאן בעטרת צבי מזידיטשוב זי''ע שכתב כן

 

[נהנה מקושיא טובה]

מי אמר שיעקב בירך, הלא היו די סיבות לא לברך, זה היה רק השערה 'חיה רעה אכלתו' 'הכר נא', ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

 

[נהנה מקושיא טובה]

לא היה ברכה לבטלה

 

[מטות מסעי]

ויותר נראה.
שמי שבאמת עצוב ממשהו צריך לברך דיין האמת.
הגע בעצמך.
הרי כל רע בעולם יתברר כטוב לקץ הימים, האם יתברר שיחשב ברכה לבטלה?
ופשוט שכל אלו שלטובתם נשברה רגל פרתם, ודאי שבזמנו בירכו הברכה הראויה לזמנו, שהרי רק אח"כ יתברר שזה היה לטובתם.
וכן פשוט שבהטוב והמיטיב ושהחיינו, אם לאחמ"כ התברר שהיה עסק רע, ודאי אינו עושהו ברכה לבטלה.