חיים ארוכים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
355
תודות
995
נקודות
116
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי,
יש להקשות ומאחר שכלה מלאכתו, מה שייך לשבות,
שביתה שייכת למי שיש בידו לעשות ואינו עושה, אך מי שכלה מלאכתו אין השביתה בזה שאינו עושה מלאכה, אלא במה שאין לו מה לעשות,
(ואין לומר דלולא שבת היה נברא עוד דברים, ובגלל שבת לא נברא, ז"א חדא דכ' ויכל, ועוד דלא שייך לומר דהבריאה חסרה)
דוגמא לדבר, אין משמעות לפנסיונר ששובת, רק עובד יכול לשבות,

יש כמה תירוצים לדבר
א- כ' רש"י דדברים שהיו אמורים לעשותם בשבת כפל ועשאם בשישי, ולפי"ז א"ש דיש מלאכות שאמורות להיות בשבת, והשביתה היא במה שלא עשאום בשבת אלא בשישי, (אך יל"ע סו"ס אחר דכבר עשאם בשישי, מה המשמעות של השביתה.

ב- כ' רש"י דהיה חסר מנוחה ובשבת נברא המנוחה, ולפי"ז אין משמעות השביתה באי העשיה דע"ז ילה"ק אם כלתה המלאכה אין שביתה, ומבואר דאינו כן אלא השביתה היא מנוחה, והוא חלק מהבריאה.
 
וה"ר נסים כתב בטעם מ"ש וישבות ביום השביעי כי כל נפעל מתנענע ומשתנה, יתנענע עוד גם אחר סור הפועל הרושם בו. שהתרנגולת הרובצת על הביצים לשנות חמרם שילבשו צורת אפרוח, אין ספק שאם תסור התרנגולת מעליהם באמצע זמן המצטרך להיות אפרוח שגם אחרי סורה מעליהם יתנענע חומר הביצים תנועה מה בהשתנותה לקבל צורת האפרוח, ולא תפסק התנועה תיכף בסור הפועל. וכ"ה במ"ב כאשר אמר השם תוצא הארץ תדשא הארץ ישרצו המים. עם היות שהכח האלהי לא הניע כי אם דבר יום ביומו, הארץ היתה מתנענעת מעצמה לא מהנעת הפועל מבחוץ יום או יומים, אבל מיד שנכנס יום השביעי נתן הקב"ה למעשה בראשית טבע נח ושקט ונפסק תנועתם המתחייבת מעצמה. וע"ז אמר ויכלו השמים וכו' ויכל ביום השביעי, ר"ל שנשלם ענין התהוותם בששי, אבל לא נשלמה תנועתם שהיו מתנענעים מעצמם, וכלה ה' תנועתם ביום השביעי. וכדי שלא נחשוב מ"ש ויכל ביום השביעי שפעל ועשה ביום השביעי דבר, הוצרך לומר וישבות ביום השביעי. (מלבי"ם).​
 
ובשם עצמו כתב המלבי"ם

ועם העיון נראה שחז"ל לא כונו על התנועה הקלה לבד שיתנענע החומר אחר סור הפועל, רק לדעתם כשאמר ה' תדשא הארץ תוצא הארץ לא היה הצווי על שעה אחת בלבד רק שהתנענע תנועה זו בלא הפסק כל ששת ימי המעשה. ולולא השבית ה' תנועה זו בשבת היתה, מתנענעה כן לעולם, ורק בשבת השבית זה וחדלה תנועה זו. וע"ז אמר וישבות ביום השביעי, שבששי חדל ה' מצוות להארץ להמציא ברואים חדשים. אבל הארץ עדיין לא פסקה מהוציא דשאים ועשבים ונפש חיה מעצמה. וביום השביעי השבית ה' תנועה זו, וכן אמר בב"ר (פמ"ד) אני אל שדי ר' נתן ור' אדא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אני שאמרתי לעולמי די ולשמים די ולארץ די שאלולי שאמרתי להם די עד עכשיו היו נמתחים והולכים, וזה אמר בשביעי, וע"ז אמר וישבות ביום השביעי.
 
(ואין לומר דלולא שבת היה נברא עוד דברים, ובגלל שבת לא נברא, ז"א חדא דכ' ויכל, ועוד דלא שייך לומר דהבריאה חסרה)
אמנם
ובפי' הרע"ב שם הביא
אף המזיקין - אלו השדים. שלאחר שברא הקדוש ברוך הוא אדם וחוה היה מתעסק בבריאתן, וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופותיהן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף:
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון