בחוקותי ולא תגעל נפשי אתכם (2 צופים)

[אחד יחיד]

ונתתי משכני בתוככם, ולא תגעל נפשי אתכם (כו, יא)

כחלק מהברכות לעם ישראל בפרשה זו, מבטיח הקב"ה "ולא תגעל נפשי אתכם"; ומבאר רש"י, "ולא תגעל נפשי אתכם- אין רוחי קצה בכם".

ולכאורה הדברים תמוהים- איזו מין הבטחה היא זו, שאם ננהג כראוי ונקיים את המצוות כהלכתן, הקב"ה לא יקוץ בנו ולא "תגעל נפשו" אותנו?!

 

[פנחס ע]

תי' בעל "לבושי שרד" (ויש עוד המון תירוצים)
ערבי נחל בראשית וישב - דרוש ג
ונ"ל ששני הענינים הללו יחד מבוארים הם בפירוש בפסוק, באומרו (ויקרא כו, ג - יא) 'אם בחוקותי תלכו ונתתי כו'', ואחר כל הברכות סיים 'ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם', שלכאורה מחוסר ביאור. אלא הכוונה, פן תאמרו שהברכות אלו אליה וקוץ בה, שלפעמים העשירות מביא לידי רם לבב, והמתגאה אין אני והוא יכולים לדור (ערכין טו ב), כי שנאוי ומשוקץ המתגאה לפני הש"י, נמצא שהעשירות מביא סילוק שכינה ח"ו, לז"א כי אין זה אלא בסתם עשירות, משא"כ עשירות שבא אם בחוקותי תלכו, אז אף אחר כל הברכות הללו ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, שזה העושר לא יביאכם לידי גאוה שיומשך ממנו געילת נפשי אתכם.

ודרך אגב במקור בספרי כ' שמשנגאל שוב לא תגעל נפשו אותנו, וזו הברכה.