זהירות עוסק במצוה פטור מן המצוה!| דף 2 | פורום אוצר התורה

זהירות עוסק במצוה פטור מן המצוה!

כותרת האשכול

תשאל את החתן האם הוא מעדיף שישמחו בסעודה או שיתפללו מעריב.
נ.ב. המציאות היום שכל חתונה הפכה לשטיבלעך אינה לעניין.
הבנתי שכבודו מדבר על זמן הסעודה.
כשהחתן דנן אינו באולם.
לא נראה לי שאמורים לשאול אותו אם ישמח שאני יאכל גפילטעפיש או חריימה בסעודה.

במקסימום אפש"ל שישמח מעצם זה שיש הרבה אורחים באולם, או מזה שאשאר לשמח אותו,
אבל לא הולכים לשאול אותו אם כשהוא בחדר ייחוד מותר לי לדבר בפלאפון או לשוחח עם פלוני אלמוני.

ככה שאין שום מניעה להתפלל באולם ביחס לשמחת חתן.
 
הבנתי שכבודו מדבר על זמן הסעודה.
כשהחתן דנן אינו באולם.
לא נראה לי שאמורים לשאול אותו אם ישמח שאני יאכל גפילטעפיש או חריימה בסעודה.

במקסימום אפש"ל שישמח מעצם זה שיש הרבה אורחים באולם, או מזה שאשאר לשמח אותו,
אבל לא הולכים לשאול אותו אם כשהוא בחדר ייחוד מותר לי לדבר בפלאפון או לשוחח עם פלוני אלמוני.

ככה שאין שום מניעה להתפלל באולם ביחס לשמחת חתן.
בשעה שחצי מהאורחים מתפללים החצי השני אינו מוצא את עצמו זה נקרא ביטול שמחת חתן חתונה אמורה להיות אירוע מלא שמחה.
 
זאת מנלן?
אין לי ארון ספרים לידי, אבל זכור לי שיש נידון גדול לענות אמן וכו' תוך כדי לימוד תורה.
הרמ''ע מפאנו. ואין הז''ג להאריך כעת.
 
לענ"ד אינו נכון, כי החתן הרי רוקד כל כמה דקות אם מישהו אחר, ועל כן לכאורה יכול לצאת בזמן שהחתן אינו רוקד עימו, או במעגל של המשפחה שבו הוא רוקד, שאז נראה לי שאינו חיסרון בשמחה- כך לפחות זכורני מחתונתי
ובכל אופן זכור לי- ואין תחת ידי ספרים כרגע שהעוסק במצווה פטור מן המצווה רק כשאינו יכול לעשות שניהם, אז כאן ישמח ולאחר שירקוד כמה דקות ילך להתפלל מעריב.
וסתם כך אם דיברו כאן על שעת הסעודה, צריך לדון בכלל על ההיתר לאכול לאחר שהגיע זמן תפילת ערבית, אולי בהיתרים דחוקים של שומר וכדו'
ואיו בא ללמד קטגוריא על בני אברהם יצחק ויעקב שאם אינם נביאים הם בני נביאים הם
 
לענ"ד אינו נכון, כי החתן הרי רוקד כל כמה דקות אם מישהו אחר, ועל כן לכאורה יכול לצאת בזמן שהחתן אינו רוקד עימו, או במעגל של המשפחה שבו הוא רוקד, שאז נראה לי שאינו חיסרון בשמחה- כך לפחות זכורני מחתונתי
ובכל אופן זכור לי- ואין תחת ידי ספרים כרגע שהעוסק במצווה פטור מן המצווה רק כשאינו יכול לעשות שניהם, אז כאן ישמח ולאחר שירקוד כמה דקות ילך להתפלל מעריב.
דובר ע"כ שמתפללים באולם!
 
בשעה שחצי מהאורחים מתפללים החצי השני אינו מוצא את עצמו זה נקרא ביטול שמחת חתן חתונה אמורה להיות אירוע מלא שמחה.
החצי השני אינו החתן, ואין מצוה לשמח את החצי השני.
החתן בחדר יחוד ואינו יודע האם החצי השני מוצא את עצמו בזמן זה.
 
הרמ''ע מפאנו. ואין הז''ג להאריך כעת.
לא מכיר.
אבדוק בלי נדר.
לפני כמה שנים אמר לי פוסק אחד שבגלל עוסק במצוה, א"צ להביא צדקה לעני באמצע הסדר.
 
אכן סוגיא גדולה.
לא הגעתי לרמ"ע מפאנו.
אבל יש סתירה ברש"י לגבי ההולך ללמוד תורה שפטור מסוכה.
לרש"י במוע"ק שמפסיקים מלימוד תורה ל"מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים".
ויש את הגמ' בברכות לגבי הפסקה מת"ת לקריאת ק"ש.
וברא"ש שם מחלק בין ת"ת דרבים ליחיד.
ויש עוד חילוקים רבים בזה.
 
זה מזכיר לי את התמיהה רבתי.
מדוע צריך להתפלל, ליטול לולב, להכין סוכה, להינשא וכו' וכו' הרי כיון שהוא עוסק בתורה העוסק במצוה פטור מן המצווה.
 
מר מתכוון בבדיחותא?
בודאי.
סתם מעניין אותי, מאן דהו יודע תשובה לכך.
כי נוכחתי מפי כו"כ אברכים ת"ח שהושמט שאלה פשוטה זו, ונבוכו בנוסחאות מורכבות עד חסרי הבנה לחלוטין.
 
מדוע צריך להתפלל, להניח תפילין וכו' הא כיון שאנו עוסקים בתורה העוסק במצוה פטור מן המצוה.
בת"ת כידוע אין עוסק במצווה פטור מן המצווה. ללמוד ע"מ לקיים כמבואר.
 
עוד הערה בענין מעריב בסודת חתן דאיתא במשנ"ב שאם התפלל באמצע סעודתו צריך לחזור וליטול ידיו בלא ברכה קודם שממשיך לאכול והרבה אין נזהרין בזה ומצוי בעיקר בסעודת חתן
 
בת"ת כידוע אין עוסק במצווה פטור מן המצווה. ללמוד ע"מ לקיים כמבואר.
הדברים ידועים לכל בר רב.
אבל לא זהו עיקר הלימוד וכפי שמובא במסיל"י פ"א ובחת"ס בנדרים, ובאו"י ועוד דענין הלימוד הוא הדביקות בו יתברך.
ואמנם לו יהא כדבריך, הקושיא מתעצמת דאם כן כל לימוד התורה הוא רק 'הכשר מצוה' בלבד.
 
הדברים ידועים לכל בר רב.
אבל לא זהו עיקר הלימוד וכפי שמובא במסיל"י פ"א ובחת"ס בנדרים, ובאו"י ועוד דענין הלימוד הוא הדביקות בו יתברך.
ואמנם לו יהא כדבריך, הקושיא מתעצמת דאם כן כל לימוד התורה הוא רק 'הכשר מצוה' בלבד.
לא! אבל זאת הסברא למה אין עוסק במצווה בת"ת.
 
חזור
חלק עליון