זהירות עוסק במצוה פטור מן המצוה! (1 צופה)

[דבר היושר]

לא! אבל זאת הסברא למה אין עוסק במצווה בת"ת.

לחץ כדי לכווץ...

אינני מבין למה כוונתך.
אם עיקר לימוד התורה הוא בעצם ההידבקות בו יתברך, וללכת בדרכיו, ולהתנהג בצורה נכונה וכו' וכו' מדוע שלא נאמר שמצד עצם לימוד התורה אנו מקיימים גם חלק זה הרי אנו נפטרים מהמצות כדין העוסק במצוה וכו'.

 

[צריך עיון]

אינני מבין למה כוונתך.
אם עיקר לימוד התורה הוא בעצם ההידבקות בו יתברך, וללכת בדרכיו, ולהתנהג בצורה נכונה וכו' וכו' מדוע שלא נאמר שמצד עצם לימוד התורה אנו מקיימים גם חלק זה הרי אנו נפטרים מהמצות כדין העוסק במצוה וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

סברא זו משום דלימוד התורה הוא ע''מ לקיים כתבוה הקדמונים, כמבו' במאירי במו''ק ושבת ד''ט ועוד רבים מרבנן בתראי.
אומנם נאמרה בזה עוד סברא מחודשת דרך חידוד [חזו''י שבת וכמדו' דכב''כ בתשו' מהר''י לבית לוי] דבת''ת ל''ש עוסק כיון דכל רגע ורגע וכל תיבה ותיבה הוא מצוה בפנ''ע.
ומיישבים בזה את השאלה:

אכן סוגיא גדולה...
אבל יש סתירה ברש"י לגבי ההולך ללמוד תורה שפטור מסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

אמאי כתב רש''י מעצמו בתור דוגמה לעוסק במצוה הולך ללמוד תורה, הרי אמרנו שאין בזה עוסק במצוה.
ומיישבים: דדוקא בלומד דכל רגע הוא מצוה בפנ''ע, אבל בהולך ללמוד זה הכל המשך אחד.

 

[מצַפֶּה]

סברא זו משום דלימוד התורה הוא ע''מ לקיים כתבוה הקדמונים, כמבו' במאירי במו''ק ושבת ד''ט ועוד רבים מרבנן בתראי.
אומנם נאמרה בזה עוד סברא מחודשת דרך חידוד [חזו''י שבת וכמדו' דכב''כ בתשו' מהר''י לבית לוי] דבת''ת ל''ש עוסק כיון דכל רגע ורגע וכל תיבה ותיבה הוא מצוה בפנ''ע.
ומיישבים בזה את השאלה:

אמאי כתב רש''י מעצמו בתור דוגמה לעוסק במצוה הולך ללמוד תורה, הרי אמרנו שאין בזה עוסק במצוה.
ומיישבים: דדוקא בלומד דכל רגע הוא מצוה בפנ''ע, אבל בהולך ללמוד זה הכל המשך אחד.

לחץ כדי לכווץ...

זה אחד מהתירוצים.
יש עוד.
ויש ביניהם נפ"מ להלכה.

 

[צריך עיון]

זה אחד מהתירוצים.
יש עוד.
ויש ביניהם נפ"מ להלכה.

לחץ כדי לכווץ...

במהר''ח או''ז [תשו' קסא] כ' לתרץ
אלא ש"מ דוקא הולכי דטרידי בהילוך פטירי, וכן התלמידים שכבר באו לבית רבם, תו לא טרידי ואפשר להם לקיים את שניהם. דמה לי כשהתלמידים הולכים ללמוד לבית רבם וכבר הם בבית רבם לרב שלומד בביתו ולומדים בביתם. דלא מפטרי מתפלה, רק ר' שמעון בן יוחאי וחביריו דתורתם אומנתם ואי מצלו היו צריכים להניח תורתם.
ודבריו צריכים תלמוד איך קורא לזה 'אפשר לקיים שניהם' הרי מבטל את הת''ת של אותם רגעים, ודו''ק.

ויש מתרצים שכיון שהיא מצוה תמידית אין בה לפטור זה דאל"כ:

מדוע צריך להתפלל, ליטול לולב, להכין סוכה, להינשא וכו' וכו' הרי כיון שהוא עוסק בתורה העוסק במצוה פטור מן המצווה.

לחץ כדי לכווץ...

ולמדים מזה למצות אחרות שאין להם שיעור.

ובאו''ש מתרץ דללמוד אצל רבו הוא שימוש ת''ח וגדולה שימושה כו'.

ויש מתרצים דגדר מצות ת''ת מעיקרא אינה אלא כשאין מצות לפניו וזה כעין התי' שנכתב בתחילה דללמוד ע''מ לעשות.

האם יודע כ''ת תירוצים נוספים?

 

[מצַפֶּה]

במהר''ח או''ז [תשו' קסא] כ' לתרץ
אלא ש"מ דוקא הולכי דטרידי בהילוך פטירי, וכן התלמידים שכבר באו לבית רבם, תו לא טרידי ואפשר להם לקיים את שניהם. דמה לי כשהתלמידים הולכים ללמוד לבית רבם וכבר הם בבית רבם לרב שלומד בביתו ולומדים בביתם. דלא מפטרי מתפלה, רק ר' שמעון בן יוחאי וחביריו דתורתם אומנתם ואי מצלו היו צריכים להניח תורתם.
ודבריו צריכים תלמוד איך קורא לזה 'אפשר לקיים שניהם' הרי מבטל את הת''ת של אותם רגעים, ודו''ק.

ויש מתרצים שכיון שהיא מצוה תמידית אין בה לפטור זה דאל"כ:

ולמדים מזה למצות אחרות שאין להם שיעור.

ובאו''ש מתרץ דללמוד אצל רבו הוא שימוש ת''ח וגדולה שימושה כו'.

ויש מתרצים דגדר מצות ת''ת מעיקרא אינה אלא כשאין מצות לפניו וזה כעין התי' שנכתב בתחילה דללמוד ע''מ לעשות.

האם יודע כ''ת תירוצים נוספים?

לחץ כדי לכווץ...

הרא"ש שמחלק בין ת"ת דרבים לדיחיד, לא מדבר בהדיא ע"ז?

 

[צריך עיון]

הרא"ש שמחלק בין ת"ת דרבים לדיחיד, לא מדבר בהדיא ע"ז?

לחץ כדי לכווץ...

כוונתו לרא''ש בברכות לגבי מפסיקין לק''ש?

 

[צריך עיון]

כוונתו לרא''ש בברכות לגבי מפסיקין לק''ש?

לחץ כדי לכווץ...

אם כונתו אכן לזה
יש בזה משום ישוב הקושיא ממפסיקין לק''ש
אך אין בזה ישוב לדברי רש''י דלא איירי ברב המלמד אלא בתלמידים

 

[מצַפֶּה]

אם כונתו אכן לזה
יש בזה משום ישוב הקושיא ממפסיקין לק''ש
אך אין בזה ישוב לדברי רש''י דלא איירי ברב המלמד אלא בתלמידים

לחץ כדי לכווץ...

חשבתי [או שראיתי ואיני זוכר]
שכשלומדים בחבורה זה נקרא ת"ת דרבים מצד מציאות הלימוד לכל אחד ואחד מבני החבורה.
וכמו שכתוב על המעלה של 2 שעוסקים בתורה ושל 10 שעוסקים וכו'.
וממילא כשהולכים לרב זה שייך לעניין של ת"ת דרבים.

 

[דבר היושר]

בנוגע לנושא שנשטח פה מדוע אין דין העוסק וכו' במצוות תלמוד תורה.
הנושא הוא הרבה יותר רחב, מדוע בכלל מפסיקים מתלמוד תורה לקרוא קריאת שמע?!
הרי תלמוד תורה כנגד כולם, וביחוד לאחר שקיימא לן דגדול תלמוד וכו' (קידושין מ.) ולאחר כל זה קשה גם הנזכר דהנה הא העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כה.).
הביאורים בזה נא' בבי מדרשא בכמה אופנים.
א. שאני תלמוד תורה שכל רגע ורגע זוהי מצווה בפני עצמה (שנות אליהו להגר"א בריש פאה) וממילא כאשר מפסיק ממנה, אינו נקרא כ'מבטל מצוה' אלא כ'נמנע מעשיית מצוה חדשה' (שמעתי כן מיהודי ת"ח ומסתמא כבר קדמוה).
ב. שאני תלמוד תורה שהרי כל מה ששונה זהו בשביל לקיים והרי זהו דין בעצם התלמוד ולא רק תנאי למשמעות לימודו (כמו ששנינו ביבמות קט: דהאומר אין אלא תורה וכו' וכפי שהזכיר התוס' במו"ק ט: דכל שאינו בעשייה אינו בלמידה).
יש עוד כמה הסברים, אך אינני זוכרם כרגע.
בברכה.

 

[מרכז התורה]

בעוונותי אנני מוצא כעת אבל אחפש וכשהמצא הציין.

לחץ כדי לכווץ...

מה שידוע לי שיש משנ"ב בשני מקומות שמבואר להדיא שיצא.
א. הל' קרי"ש סיק ע' סקי"ח הביא מהפמ"ג דיצא בכה"ג, וז"ל כתב בפמ"ג דאע"ג דהעוסק בצרכי רבים פטור מק"ש מ"מ אם פסק וקרא שפיר יצא ידי חובה דלא פטור ממש מק"ש אלא שהוא אז עוסק במצוה אחרת".
ב. בהל' פסח סי' תע"ה ס"קל"ט לענין מי שאכל מצהבשעה שהיה עוסק במצוה דאע"ג דהיה פטור ממצה באותה שעה מ"מ יצא יד"ח, ויעויי" במש"כ דלא דמי לאונן, אלא דבשעה"צ שם כתב לדון אם יכול לברך כיון דאינו יכול לומר וציונו.
אך אכתי לא נודע מקום שאומרשאינו יוצא כלל, ואשמח מאוד לידע, ייש"כ.