במהר''ח או''ז [תשו' קסא] כ' לתרץ
אלא ש"מ דוקא הולכי דטרידי בהילוך פטירי, וכן התלמידים שכבר באו לבית רבם, תו לא טרידי ואפשר להם לקיים את שניהם. דמה לי כשהתלמידים הולכים ללמוד לבית רבם וכבר הם בבית רבם לרב שלומד בביתו ולומדים בביתם. דלא מפטרי מתפלה, רק ר' שמעון בן יוחאי וחביריו דתורתם אומנתם ואי מצלו היו צריכים להניח תורתם.
ודבריו צריכים תלמוד איך קורא לזה 'אפשר לקיים שניהם' הרי מבטל את הת''ת של אותם רגעים, ודו''ק.
ויש מתרצים שכיון שהיא מצוה תמידית אין בה לפטור זה דאל"כ:
ולמדים מזה למצות אחרות שאין להם שיעור.
ובאו''ש מתרץ דללמוד אצל רבו הוא שימוש ת''ח וגדולה שימושה כו'.
ויש מתרצים דגדר מצות ת''ת מעיקרא אינה אלא כשאין מצות לפניו וזה כעין התי' שנכתב בתחילה דללמוד ע''מ לעשות.
האם יודע כ''ת תירוצים נוספים?