כתיב בתורה "זכרנו את האבטיחים וכו'" (פי"א פ"ה).
מובא מדרש פליאה ש"מכאן להדלקת נר שבת".
וביאר הגאון ר' בן ציון פלדמן זצ"ל דהנה לכאו' ילה"ק אמאי התלוננו בנ"י שלא אוכלים קישואים, הלא אכתי יכלו לטעום את זה באכילת המן, שהרי במן היה טעם של הכל [ואע"פ שקישואין לא יכלו כמבואר ברש"י (שקשין למניקת) מ"מ טעם דגים ודאי יכלו].
אלא ע"כ הביאור דהנה איתא ביומא דהסומא רעב לעולם משום שאינו רואה את האוכל, וא"כ מעתה י"ל דנהי שבני ישראל יכלו לטעום במן את כל הטעמים ואף טעם דגים, אבל אכתי לא היו שבעים מכך דלא ראו את האוכל הזה בעינהם אלא רק טעמו את זה.
והנה איכא ב' טעמי בחיוב הדלקת נר שבת, חדא שלום ביתו, וחדא שיוכל לראות ולהנות מהאוכל, ומעתה א"ש דברי המדרש דמהכא ילפינן לחיוב הדלקת נר, דהוא בכדי שיכלו לראות את האוכל.
מובא מדרש פליאה ש"מכאן להדלקת נר שבת".
וביאר הגאון ר' בן ציון פלדמן זצ"ל דהנה לכאו' ילה"ק אמאי התלוננו בנ"י שלא אוכלים קישואים, הלא אכתי יכלו לטעום את זה באכילת המן, שהרי במן היה טעם של הכל [ואע"פ שקישואין לא יכלו כמבואר ברש"י (שקשין למניקת) מ"מ טעם דגים ודאי יכלו].
אלא ע"כ הביאור דהנה איתא ביומא דהסומא רעב לעולם משום שאינו רואה את האוכל, וא"כ מעתה י"ל דנהי שבני ישראל יכלו לטעום במן את כל הטעמים ואף טעם דגים, אבל אכתי לא היו שבעים מכך דלא ראו את האוכל הזה בעינהם אלא רק טעמו את זה.
והנה איכא ב' טעמי בחיוב הדלקת נר שבת, חדא שלום ביתו, וחדא שיוכל לראות ולהנות מהאוכל, ומעתה א"ש דברי המדרש דמהכא ילפינן לחיוב הדלקת נר, דהוא בכדי שיכלו לראות את האוכל.