- הודעות
- 4,366
- תודות
- 11,050
- נקודות
- 885
בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (ח ב)
כתב הרמב"ם (הלכות ביאת המקדש פ"ט ה"ז), הדלקת הנרות כשירה בזרים לפיכך אם הטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן. ותמה המנחת חינוך (מצ' צ"ח אות ט') שודאי אין המנורה ראויה למצוותה אלא בפנים. ותירץ החזו"א (מנחות סי' ל' סק"ח) שכיון שביומא (כד:) אמרו שהדלקה לאו עבודה, לפיכך המצוה שיהיה דלוק, אפילו הדליקו קוף יהא כשר, וכשמניחים אותו בפנים זה המצוה. והוסיף החזו"א שאמנם משמע בגמ' שזר יכול להדליק, היה מקום לומר שצריך עבודת בן דעת.
ובמנחת חינוך (שם אות י"ד) כתב שחש"ו פסולים להדלקת המנורה, כיון דלאו בני מצוה נינהו. ובשער העזרה (סי' רל"א) הביא שמהר"י אישקאפה (בספרו ראש יוסף סי' תע"ר) כתב שכהנים קטנים כשרים להדקת המנורה.
והנה שיטת המפרש (ריש תמיד) שקטנים היו שומרים במקדש. והקשה המל"מ (הלכות בית הבחירה פ"ח ה"ה) שהרי קטנים לאו בני מצוה. ותירץ המנ"ח (מצ' שפ"ח אות ב'), שהמצוה היא על כלל ישראל שתהיה שמירה סביב בית המקדש על ידי כהנים ולויים, וכיון שהמקדש נשמר על ידי כהנים, אפילו על ידי קטנים קיימו המצוה. ולפי זה העיר השער העזרה, דה"נ בהדלקת המנורה, המצוה היא על כלל ישראל שתהיה המנורה דולקת, וכיו שהיא דולקת, אפילו על ידי קטנים קיימו המצוה, עכ"ד.
וטענתי להגאון המחבר זללה"ה שהרי החזו"א נוקט בתחילת דבריו שגם קוף מועיל, וא"כ מוכח דס"ל כהראש יוסף. והשיב לי שהחזו"א סובר רק שההדלקה כשירה, אבל יתכן שהכנסת המנורה עבור קיום המצוה צריכה להיעשות על ידי גדול. ויש לעיין בזה.
והגרד"ל שליט"א כתב לדון האם זר יכול להדליק הנרות בשבת, וציין לרש"י ביבמות (לג:), וסיים שיש ליישב. וכנראה כוונתו שאפי' לפשטות שיטת רש"י (ד"ה שחיטה בזר, וביותר בד"ה בשחיטת פרו) שזר אסור לו לשחוט קרבן ציבור בשבת, מ"מ שאני התם שאת שאר העבודות אינו יכול לעשות, וממילא לכהן בהכרח צריך להתיר, ולזר אין הכרח, אבל כאן שיכול לעשות הכל, יתכן שמותר גם לו. ועיין באור ליהודה (יבמות סי' כ' אות ה').
כתב הרמב"ם (הלכות ביאת המקדש פ"ט ה"ז), הדלקת הנרות כשירה בזרים לפיכך אם הטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן. ותמה המנחת חינוך (מצ' צ"ח אות ט') שודאי אין המנורה ראויה למצוותה אלא בפנים. ותירץ החזו"א (מנחות סי' ל' סק"ח) שכיון שביומא (כד:) אמרו שהדלקה לאו עבודה, לפיכך המצוה שיהיה דלוק, אפילו הדליקו קוף יהא כשר, וכשמניחים אותו בפנים זה המצוה. והוסיף החזו"א שאמנם משמע בגמ' שזר יכול להדליק, היה מקום לומר שצריך עבודת בן דעת.
ובמנחת חינוך (שם אות י"ד) כתב שחש"ו פסולים להדלקת המנורה, כיון דלאו בני מצוה נינהו. ובשער העזרה (סי' רל"א) הביא שמהר"י אישקאפה (בספרו ראש יוסף סי' תע"ר) כתב שכהנים קטנים כשרים להדקת המנורה.
והנה שיטת המפרש (ריש תמיד) שקטנים היו שומרים במקדש. והקשה המל"מ (הלכות בית הבחירה פ"ח ה"ה) שהרי קטנים לאו בני מצוה. ותירץ המנ"ח (מצ' שפ"ח אות ב'), שהמצוה היא על כלל ישראל שתהיה שמירה סביב בית המקדש על ידי כהנים ולויים, וכיון שהמקדש נשמר על ידי כהנים, אפילו על ידי קטנים קיימו המצוה. ולפי זה העיר השער העזרה, דה"נ בהדלקת המנורה, המצוה היא על כלל ישראל שתהיה המנורה דולקת, וכיו שהיא דולקת, אפילו על ידי קטנים קיימו המצוה, עכ"ד.
וטענתי להגאון המחבר זללה"ה שהרי החזו"א נוקט בתחילת דבריו שגם קוף מועיל, וא"כ מוכח דס"ל כהראש יוסף. והשיב לי שהחזו"א סובר רק שההדלקה כשירה, אבל יתכן שהכנסת המנורה עבור קיום המצוה צריכה להיעשות על ידי גדול. ויש לעיין בזה.
והגרד"ל שליט"א כתב לדון האם זר יכול להדליק הנרות בשבת, וציין לרש"י ביבמות (לג:), וסיים שיש ליישב. וכנראה כוונתו שאפי' לפשטות שיטת רש"י (ד"ה שחיטה בזר, וביותר בד"ה בשחיטת פרו) שזר אסור לו לשחוט קרבן ציבור בשבת, מ"מ שאני התם שאת שאר העבודות אינו יכול לעשות, וממילא לכהן בהכרח צריך להתיר, ולזר אין הכרח, אבל כאן שיכול לעשות הכל, יתכן שמותר גם לו. ועיין באור ליהודה (יבמות סי' כ' אות ה').