הקושיא בגמרא זה רק שבספק ביכורים אינם קדושים, ולכך הוי חולין בעזרה, וגם את הספק בבתי' הגמ' מקדישים,
ולר"ל שקנין פירות לאו כקנין הגוף, בקונה שדה לפירות חייב בביכורים מדרבנן, ולהמנע מחולין בעזרה [שהרי מדאורייתא אינם ביכורים וכעין קושיית הגמרא בספק] נוקט הרשב"א שחייב להקדישם,
בענין הסלים צורת הקושיא בלשון רבותינו זה "גוזלות" שהיו באים לעיטור [ובמנחות נח הושוו בגדר עיטורן] [בצד שלא הוקרבו] כיצד יותר חולין בעזרה ומשנה למלך תירץ שכל שבא לצורך הקרבן ועיטורו אין בו חולין בעזרה.[וכמובן שאינו שייך להלכות טפילות דשבת].
נ.ב. באבן האזל כשמתרץ קושיית חולין בעזרה בסל [והוא הק' בעיטור סל ולא בלשון גוזל] הוא הולךבשיטת תוס' שצריך תנופה ועבודה בחולין בשביל לעבור על חולין בעזרה ועיקר דבריו שפשיטא כשמניף ביכורים אין כוונתו ליצור תורת תנופה בסל [והוא היפך סברת הטפילות שהוזכרה באברכי מיר ]
ובמאמר המוסגר חידוש גדול חידש הגרא"ז שבתערובת חיוב ביכורים במקרה שחלק מהיניקה בשעת הגידול אינו שלו [כגון סומך אילנו למיצר] אין בעיה שמניף חולין בעזרה ביחס לחלק היניקה שאינו קדוש בקדושת ביכורים שודאי כוונתו להניף רק חלק הקדוש ויכול להגדיר תנופה רק כלפי חלק הפרי הבלוע בו היניקה המחייבת ודימה למה שיכול להגדיר שהתנופה חלה בפירות ולא בסל וצע"ג.
