האם חורש שלא מועיל לזריעה, כי הקרקע קשה מאוד, ונצרך סדרה של חרישות כדי להכין אותה לזריעה, האם עובר על חורש בפעם הראשונה?
אם החרישה היא דרך להכשיר את הקרקע אפילו שזה לא התוצאה הסופית של חרישה זה מספיק לחייב.
ואינו דומה לאחד מביא את האור ששם זה עדיין לא שלם ללא הרכיבים האחרים.
אבל הכא חרישה מיהא איכא. וכל חרישה היא מכשירה את הקרקע להיות רכה יותר.
 

אם החרישה היא דרך להכשיר את הקרקע אפילו שזה לא התוצאה הסופית של חרישה זה מספיק לחייב.
ואינו דומה לאחד מביא את האור ששם זה עדיין לא שלם ללא הרכיבים האחרים.
אבל הכא חרישה מיהא איכא. וכל חרישה היא מכשירה את הקרקע להיות רכה יותר.
יש להספק בזה, לדעת הרמבם ושאר הראשונים שחייבים על כל הכנה לזריעה גם זה הכנה דהכנה לזריעה,

ולשיטת רשי שצריך ריפוי ארעא לצורך זריעה, יש להסתפק האם צורת מלאכת חורש היא לרפות את הקרקע לזריעה להפוך אותה מלא מוכנה לזריעה למוכנה לראויה, וזו הגדרה שצריך לראות אותה בפועל את התוצאה של המוכנות לזריעה ולצד הזה יהיה פטור בכהאי גוונא
או שמא שמהות המלאכה נקבעה לפי ענין הטוב לזריעה, אבל צורת המלאכה היא כבר צורה מצד עצמה כמלאכה בפני עצמה וכל פעם שחוזר על המעשה הזה במקום שראוי לזריעה או עומד לכך, חייב אפי' שבמעשה שלו כעת לא עשה באמת עילוי לקרקע לרמה חדשה, ויש לעיין בזה
 
נערך לאחרונה:
על מה הוא החייב במלאכת חורש האם בשינוי מצב הקרקע או על ההכנה לזריעה?
לרמב"ם וסיעתו זה לא ענין של שינוי במצב הקרקע אלא רק ההכנה לזריעה, כן יתכן מאוד שכל ההכנה שמחייבת צריכה להעישות בקרקע ורק בזה חייבים ויל''ע בזה
ולרשי זה רק על שינוי מצב הקרקע לאור תפקידה של החרישה לזריעה
ועיין שם
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓