סוכות, שמח"ת ושמ"ע חזרת ענני הכבוד בט"ו תשרי? והרי לא הסתלקו?! (1 צופה)

עוזי ומגני · מוצאי שבת בשעה 22:03

ידוע מהגר"א בביאורו לשה"ש,
שיו"ט דסוכות הוא על החזרת ענני הכבוד אחר הריצוי של יוה"כ,
שהעננים נסתלקו בחטא העגל, ואחר יוה"כ כשהתחילו לבנות את המשכן בטו' תשרי חזרו ענני הכבוד,

ולכאו' הוא נגד מקרא מפורש בנחמיה פרק ט',

{יח} אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת: {יט} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ

מבואר שאף שחטאו בעגל לא הפסיק מהם ענני הכבוד, וא"כ לא הוצרכו אחר הריצוי דיוה"כ,
אשמח מאוד אם מישהו מחו"ר הפורום יישב הקו' הנ"ל.

נדיב לב · מוצאי שבת בשעה 22:13

עוזי ומגני אמר:
ידוע מהגר"א בביאורו לשה"ש,
שיו"ט דסוכות הוא על החזרת ענני הכבוד אחר הריצוי של יוה"כ,
שהעננים נסתלקו בחטא העגל, ואחר יוה"כ כשהתחילו לבנות את המשכן בטו' תשרי חזרו ענני הכבוד,

ולכאו' הוא נגד מקרא מפורש בנחמיה פרק ט',

{יח} אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת: {יט} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ

מבואר שאף שחטאו בעגל לא הפסיק מהם ענני הכבוד, וא"כ לא הוצרכו אחר הריצוי דיוה"כ,
אשמח מאוד אם מישהו מחו"ר הפורום יישב הקו' הנ"ל.

ידוע בשם ר' משה שפירא זצ"ל. ועיי"ע מש"כ הגר"א [תקו"ז תיקון כא סב ע"ג ד"ה בקדמיתא] וז"ל: ועיין מ"ש במ"א כי בזמן הסוכות היה אחר שנתרצה להם הקב"ה ואמר למשה נגד כל עמך אעשה נפלאות כו' והוא ענני הכבוד, ששרתה עליהם בקביעות עכ"ל.
ועוד מעירים בדברי הגר"א מדברי הטור סימן תרכה שמבואר בדבריו דמאי דכתיב תיכף לאחר יציאת מצרים "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם בדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה" הם ענני הכבוד, שכנגדם היא מצות סוכה וזה היה בט"ו בניסן, ושלא כדברי רבינו הגר"א שעיקר גילוי ענני הכבוד היה רק בחג הסוכות.

וליישב בדברי הגר"א צ"ל דשני ענינים הם, האחד הוא להנחות בדרך והם אותן העננים שבאו בט"ו ניסן וכדכתיב וה' הולך לפניהם וכו' והשני עיקר גלוי כבוד ה' בכלל ישראל והם הנקראים ענני הכבוד. ולפ"ז מש"כ הגר"א שעיקר ענני הכבוד היו בסוכות זה רק מענין ענני הכבוד שבהם מתגלה כבודו יתברך בכלל ישראל והוא גלויי השכינה, אבל מה שמבואר בפסוקים בנחמיה מיירי מהבחינה הראשונה וכלשון הפסוק את עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם בדרך.

אמנם בעל הלשם [בספר הדע"ה ח"ב קלג] הקשה על הגר"א מדברי הזוה"ק ח"ב סד: דמבואר להדיא "כי זכו לענני כבוד לעיני כל ישראל בקביעות תיכף" עיי"ש.

כמו"כ בדברי הגר"א מעירים שסתר דבריו במש"כ באדרת אליהו [שמות לד, י] "ואף שהלך הענן לפניהם ביצאתן ממצרים לא היה אלא לשעתו עד הים וגם לא היה לעיני כל ישראל רק לפני הנביאים שבהם". וגם מה שמוסיף רבינו הגר"א בתקו"ז שעד סוכות לא היו בקביעות ואילו באדרת אליהו לא נזכר חילוק זה ומשמע דעד הים היה בקביעות אלא שלא היה לעין כל רק לנביאים. וראיתי בכ"ז מהלך ארוך ליישב דברי הגר"א שיש ארבע בחינות בענין העננים שהיו במדבר.

נדיב לב · מוצאי שבת בשעה 22:16

ע"פ דברי רבינו הגר"א חשבתי ליישב במה דקיימא לן שנשים פטורות מן הסוכה, וילפינן לה מקרא 'כל האזרח' למעט נשים. וצ"ע הרי גם הם היו באותו הנס שהיו מוקפות בענני הכבוד. אולם לפמש"כ רבנו הגר"א (תקו"ז הנ"ל ועיי"ע מש"כ באדרת אליהו פרשת כי תשא) שעיקר הטעם של חג הסוכות הוא משום שאז חזר גלוי ענני הכבוד, וגם חזר בקביעות ולעין כל, וזה טעם חג סוכות משום ענני כבוד.

הרי מבואר שכל הטעם במצות סוכה הוא מכיון שבשעה שחטאו עם ישראל בעגל הם יצאו מענני הכבוד, ורק בסוכות חזר גלוי העננים. אמנם הנשים שלא חטאו כלל אפשר שלא יצאו מענני הכבוד, וא"כ לא שייך לומר שהם היו באותו נס, שזה אינו שייך אלא כלפי עם ישראל שיצאו בגלל חטאם, וחזרו חזרה משא"כ נשים.

שי למורא · יום ראשון בשעה 02:30

עוזי ומגני אמר:
ידוע מהגר"א בביאורו לשה"ש,
שיו"ט דסוכות הוא על החזרת ענני הכבוד אחר הריצוי של יוה"כ,
שהעננים נסתלקו בחטא העגל, ואחר יוה"כ כשהתחילו לבנות את המשכן בטו' תשרי חזרו ענני הכבוד,

ולכאו' הוא נגד מקרא מפורש בנחמיה פרק ט',

{יח} אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת: {יט} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ

מבואר שאף שחטאו בעגל לא הפסיק מהם ענני הכבוד, וא"כ לא הוצרכו אחר הריצוי דיוה"כ,
אשמח מאוד אם מישהו מחו"ר הפורום יישב הקו' הנ"ל.

כמדומה שב'טעמא דקרא' להגח"ק יש כמה יישובים לקושי' זו, ואין הספר תח"י.

עוזי ומגני · יום ראשון בשעה 06:02

נדיב לב אמר:
ידוע בשם ר' משה שפירא זצ"ל

נדיב לב אמר:
וראיתי בכ"ז מהלך ארוך ליישב דברי הגר"א שיש ארבע בחינות בענין העננים שהיו במדבר

יש"כ
תוכל להפנות אותי למקום מדויק?
תודה

עוזי ומגני · יום ראשון בשעה 10:03

עוזי ומגני אמר:
יש"כ
תוכל להפנות אותי למקום מדויק?
תודה

עכשיו ראיתי בספר אפיקי מים על סוכות משיעורי הגר"מ שפירא מאמר א' שמבאר ענין זה באריכות
ומבאר שם שהיה ב' בחינות בענני הכבוד,
א' להנחותם הדרךשלא נעלם כלל אף בחטא העגל והוא המבואר בנחמיה
וב' גילוי השכינה שבהם, שהיה מסתכל בטפיח ויודע מה שבתוכה, שהוא מהאור הגנוז לצדיקים, וזה היה להם עד קריעת ים סוף, ונעלם וחזר במת"ת, ורק לאחר החטא חזר בגילוי לכולם, וע"ז היו"ט דסוכות
והוא נפק"מ לדינא לדעת על מה מכוונים זכר לענני הכבוד שהוא קיום לכתחילה בישיבה בסוכה

יאשע בער · יום שלישי בשעה 23:32

נדיב לב אמר:
אמנם הנשים שלא חטאו כלל

התכשיטים בחטא העגל היו מהם.

נדיב לב · יום שלישי בשעה 23:44

שי למורא אמר:
כמדומה שב'טעמא דקרא' להגח"ק יש כמה יישובים לקושי' זו, ואין הספר תח"י.

מרן הגר"ח קניבסקי כתב שדברי הגר"א מפורשים בתרגום שיר השירים פרק ב' פסוק י"ז "עבדו בני ישראלית עגלא דדהבא ואסתלקו ענני יקרא די מטללין עלויהון", מדוייק בד' התרגום שהעננים שעליהן נסתלקו וזהו שאמר די מטללין והיינו אותם שהיו לצל, אבל העננים שהיו בצדדים נשארו וא"כ י"ל דמה שנאמר בנחמיה קאי על העננים שבצידיהם.

אמרי שפר · יום שלישי בשעה 23:46

עוזי ומגני אמר:
עכשיו ראיתי בספר אפיקי מים על סוכות משיעורי הגר"מ שפירא מאמר א' שמבאר ענין זה באריכות
ומבאר שם שהיה ב' בחינות בענני הכבוד,
א' להנחותם הדרךשלא נעלם כלל אף בחטא העגל והוא המבואר בנחמיה
וב' גילוי השכינה שבהם, שהיה מסתכל בטפיח ויודע מה שבתוכה, שהוא מהאור הגנוז לצדיקים, וזה היה להם עד קריעת ים סוף, ונעלם וחזר במת"ת, ורק לאחר החטא חזר בגילוי לכולם, וע"ז היו"ט דסוכות
והוא נפק"מ לדינא לדעת על מה מכוונים זכר לענני הכבוד שהוא קיום לכתחילה בישיבה בסוכה

יפה מאד
אבל לגבי הכוונה לדעתי לא צריך ללכת כ״כ רחוק
מכוונים זכר לענני הכבוד כמו שמבואר בשו״ע ודיו
אין צורך להכנס לעומק הדברים ולהתחיל לחשב את הסברות הנ״ל במחשבת כוונת המצווה

עוזי ומגני · יום שלישי בשעה 23:47

יאשע בער אמר:
התכשיטים בחטא העגל היו מהם.

דווקא נראה שלא מהנשים
דכתב רש"י
שמות לב' ג'
אמר אהרן בלבו, הנשים והילדים חסים בתכשיטיהן, שמא יתעכב הדבר, ובתוך כך יבא משה, והם לא המתינו ופרקו מעל עצמן:
א"כ אין מקור שהתכשיטים היו משל הנששים

עוזי ומגני · יום שלישי בשעה 23:47

אמרי שפר אמר:
יפה מאד
אבל לגבי הכוונה לדעתי לא צריך ללכת כ״כ רחוק
מכוונים זכר לענני הכבוד כמו שמבואר בשו״ע ודיו
אין צורך להכנס לעומק הדברים ולהתחיל לחשב את הסברות הנ״ל במחשבת כוונת המצווה

אין חיוב
אבל מסתמא הידור יש

עוזי ומגני · יום שלישי בשעה 23:48

נדיב לב אמר:
מרן הגר"ח קניבסקי כתב שדברי הגר"א מפורשים בתרגום שיר השירים פרק ב' פסוק י"ז "עבדו בני ישראלית עגלא דדהבא ואסתלקו ענני יקרא די מטללין עלויהון", מדוייק בד' התרגום שהעננים שעליהן נסתלקו וזהו שאמר די מטללין והיינו אותם שהיו לצל, אבל העננים שהיו בצדדים נשארו וא"כ י"ל דמה שנאמר בנחמיה קאי על העננים שבצידיהם.

וכן הוא להדיא בטעמא דקרא על הפסוק בנחמיה

אמרי שפר · יום שלישי בשעה 23:52

עוזי ומגני אמר:
אין חיוב
אבל מסתמא הידור יש

לא חושב
יש הידור לדבר בלימוד... לא חושב שיש קשר לכוונת המצווה

עוזי ומגני · יום שלישי בשעה 23:54

אמרי שפר אמר:
לא חושב
יש הידור לדבר בלימוד... לא חושב שיש קשר לכוונת המצווה

בפסוק כתוב למען ידעו דורותיכם שבסוכות הושבתי
וככל שהידיעה גדלה יש כאן יותר קיום בהידור

ליחדא שמיה · אתמול ב 00:42

בקונטרס יודיע דרכיו למשה יישב מו"ר הג"ר אריה שפירא שליט"א ע"פ מש"כ הגר"א באד"א פר' כי תשא שהעננים ביציאת מצרים נגלו רק לנביאים שבהם.

בחור מפוניבז · אתמול ב 03:16

עוזי ומגני אמר:
ידוע מהגר"א בביאורו לשה"ש,
שיו"ט דסוכות הוא על החזרת ענני הכבוד אחר הריצוי של יוה"כ,
שהעננים נסתלקו בחטא העגל, ואחר יוה"כ כשהתחילו לבנות את המשכן בטו' תשרי חזרו ענני הכבוד,

ולכאו' הוא נגד מקרא מפורש בנחמיה פרק ט',

{יח} אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת: {יט} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ

מבואר שאף שחטאו בעגל לא הפסיק מהם ענני הכבוד, וא"כ לא הוצרכו אחר הריצוי דיוה"כ,
אשמח מאוד אם מישהו מחו"ר הפורום יישב הקו' הנ"ל.

לולי דמיסתפינא הייתי אומר דאכן אחר חטא העגל מן הדין היה דיסתלקו ענני הכבוד לגמרי, דיותר אינם ראויים לכך,
אלא דבכו''א החזירם הקב''ה אח''כ,
והפסוק בנחמיה לא בא אלא להדגיש הענין דלא עזבם הקב''ה אחר החטא, אלא החזיר הענני כבוד.

עוזי ומגני · אתמול ב 06:51

בחור מפוניבז אמר:
לולי דמיסתפינא הייתי אומר דאכן אחר חטא העגל מן הדין היה דיסתלקו ענני הכבוד לגמרי, דיותר אינם ראויים לכך,
אלא דבכו''א החזירם הקב''ה אח''כ,
והפסוק בנחמיה לא בא אלא להדגיש הענין דלא עזבם הקב''ה אחר החטא, אלא החזיר הענני כבוד.

מה השיכות
הרי שם משה עמד 40 יום בתפילה ואח"כ הקב"ה נתרצה
וא"כ היו צריכים לרצות את הקב"ה או לכה"פ להזכיר את תפילת משה

בחור מפוניבז · אתמול ב 12:21

עוזי ומגני אמר:
מה השיכות
הרי שם משה עמד 40 יום בתפילה ואח"כ הקב"ה נתרצה
וא"כ היו צריכים לרצות את הקב"ה או לכה"פ להזכיר את תפילת משה

לא בדיוק, העיקרון הוא כזה,
בעצם כאשר מערכת יחסים נבגדה, הבגידה היא דרך חד סיטרית לפירוק החבילה, אין אפשרות לאתגר את הקשר עם חטא העגל ושאר עוונות,
החידוש הגדול כאן שלמרות החטאים, הקשר נשאר, וענני הכבוד לא עזבו אותם,
זה בעצם החידוש הגדול בחזרת ענני הכבוד, שהקשר בין עמ''י לקב''ה הוא מעל כל "התקרים ביניהם", הוא פשוט קיים.

סוכות, שמח"ת ושמ"ע חזרת ענני הכבוד בט"ו תשרי? והרי לא הסתלקו?! (1 צופה)

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש חדש

משתמש ותיק

משתמש חדש

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים