שבת - ענני הכבוד, הועילו להיקף מחיצות? | ים התלמוד שבת - ענני הכבוד, הועילו להיקף מחיצות? | ים התלמוד

שבת ענני הכבוד, הועילו להיקף מחיצות?

הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,127
תודות
2,469
נקודות
305
בגמ' (שבת צו עמוד ב) מבואר לכאו' שלא הועילו מדין מחיצות, דאיתא "משה היכן הוה יתיב - במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הואי, וקאמר להו לישראל: לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים" הרי שהיה מחנה לויה רה"ר, ואף שהיה מוקף בענני כבוד.

אבל ברוקח מצאתי שכתב

ספר הרוקח הלכות עירובין סימן קעח
וכן משמע בירושלמי בפרק ר' עקיבא בשבת ניתנה תורה לישראל ואמרי' במכילתא מקול הדיבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל הרי יצאו מתחומן י"ל הואיל ועננים מקיפים אותם הוי כמחיצות בני אדם כאלו לא יצאו:

וצלע"ג
 
הואיל ועננים מקיפים אותם הוי כמחיצות בני אדם כאלו לא יצאו:
איני יודע אם זה קשור
שאני התם כיון דכתיב על פי ה' יחנו כסותר ע"מ לבנות במקומו דמי [שבת לא.]
אמר ליה רבא דגלי מדבר קאמרת כיון דכתיב בהו על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו כמאן דקביע להו דמי [עירובן נה:]
 
עסקתי פעם קצת בענין זה, הסתעפתי לזה מדברי האחרונים אם היו עושים סוכות במדבר או שהענן היה במקום סוכה. ואעתיק מהרשום אצלי בענין זה-

א}
גמרא שבת ו' ב' ולחשוב נמי מדבר, דהא תניא איזו היא רשות הרבים, סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין והמדבר, אמר אביי לא קשיא כאן בזמן שישראל שרויין על אדמתן כאן בזמן הזה. פירש''י בזמן שהיו ישראל במדבר חשיבא רשות הרבים, בזמן הזה אינו מקום הילוך לרבים, דהולכי מדברות לא שכיחי.

וברמב''ם פי''ד משבת ה''א- איזו היא רשות הרבים מדברות ויערים וכו', ותמה המגיד משנה מדברי הגמרא הנזכרת ונשאר בתימה.

ובכסף משנה הביא דברי רבינו אברהם בנו של הרמב''ם שיש שפירשו בזמן שישראל חונים במדבר והיו מחנותיהם סדורים בו, היה לגבן כמו בקעה ושדה ומאי דדמו להו, ובזמן הזה, שאין ישראל דרים בו אלא כל מי שירצה הולך ועובר בתוכו, הוא רשות הרבים וטעמא מסתברא הוא.

ובמרכבת המשנה כתב ג''כ כעין זה, אלא ששינה וכתב, שבזמן שישראל היו במדבר, היה מחנה ישראל רשות היחיד מחמת ענני הכבוד שהיו מקיפין אותן.

ב}
ב'אבני נזר' (או''ח סימן רע''ח) הביא בתשובה להרב השואל מש''כ הרוקח להקשות, למאן דאמר בשבת ניתנה תורה לישראל, מדברי חז''ל בגמרא שבת פ''ח, כששמעו הדיבור הראשון נרתעו לאחוריהן י''ב מיל וחזרו, והוקשה לרוקח איך הותרו לחזור, הלא יצאו חוץ לתחום, ותירץ הרוקח הואיל והעננים מקיפים אותם הוי כמחיצות בני אדם וכאילו לא יצאו.

וכתב עלה ה'אבני נזר' הא לך לשונו- דלדידי פשוט הוא דלא הוי מחיצה שהרי אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, ובפרק הישן בעשה סוכתו בספינה דאי יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשר, ונשמע מזה דאם עשה סוכה במקום שאין רוח מצויה כלל ואילו היה שם רוח מצויה דיבשה היה נופל לא חשיב מחיצה, וביבמות ע''ב אמרינן דבמדבר לא נשבה רוח צפונית כי היכי דלא נבדור ענני כבוד, ואם כן הוי מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח צפונית המצויה דעלמא ואינה מחיצה.
 
הוצאה מרה"ר דאורייתא. תחומין י"א אף י"ב מיל הוא מדרבנן (הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות)
איני מבין, כיצד זה מיישב את שאלתי
נ.ב. יותר היה לו לציין לדברי הרמב"ן בחידושיו למסכת עירובין שהאריך בזה
 
איני יודע אם זה קשור
שאני התם כיון דכתיב על פי ה' יחנו כסותר ע"מ לבנות במקומו דמי [שבת לא.]
אמר ליה רבא דגלי מדבר קאמרת כיון דכתיב בהו על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו כמאן דקביע להו דמי [עירובן נה:]
גם אני איני רואה הקשר, ייש"כ.
 
ובמרכבת המשנה כתב ג''כ כעין זה, אלא ששינה וכתב, שבזמן שישראל היו במדבר, היה מחנה ישראל רשות היחיד מחמת ענני הכבוד שהיו מקיפין אותן.
וגם עליו, תמוה אתמה מדברי הגמ' הנ"ל
וכתב עלה ה'אבני נזר' הא לך לשונו- דלדידי פשוט הוא דלא הוי מחיצה שהרי אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, ובפרק הישן בעשה סוכתו בספינה דאי יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשר, ונשמע מזה דאם עשה סוכה במקום שאין רוח מצויה כלל ואילו היה שם רוח מצויה דיבשה היה נופל לא חשיב מחיצה, וביבמות ע''ב אמרינן דבמדבר לא נשבה רוח צפונית כי היכי דלא נבדור ענני כבוד, ואם כן הוי מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח צפונית המצויה דעלמא ואינה מחיצה.
ייש"כ.
והוא יכול להיות ביאור בדברי הגמ', מ"ט לא חשיבי מחיצות.
ופלא שלא הביא ראי' מדברי הגמ' הנ"ל

ואכתי צלע"ג.
 
תחומין י"א אף י"ב מיל הוא מדרבנן (הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות)
לכאו' לדעה זו לא קשה מה שהק' הרוקח, כיון שאינו אלא מדרבנן
ובפרט לדעת הרמב"ן שצויין, שסובר שהוא מתקנת שלמה ובית דינו.
ראה
 
בספר הלכתא רבתא לשבתא (פרק ג' חקירה ט"ו דף מ"ח) מביא ג' סיבות למה היתה רה"ר עיי"ש
הועלה כאן
צילום מסך 2025-04-22 104849.png
ולפי דבריו הרי מש"כ הרב @געגועים בהודעתו דלעיל
אמר ליה רבא דגלי מדבר קאמרת כיון דכתיב בהו על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו כמאן דקביע להו דמי [עירובן נה:]
נמצא שהוא 'קשור' לנידון
שהרי שם בדין יושבי צריפין כ' הרמ"א דהיינו דוקא כשאינו מוקף במחיצות, ואם היו דגלי מדבר מוקפין במחיצות, מאי קשיא להגמ' כ"כ
ודוחק לאוקמי שעיקר הקושיא מזמן מלאכת המשכן, וצ"ע.
 
כמדו' שמרנא החת''ס דן בשאלה זו-
הצג קובץ מצורף 3402
וגם לדברי החת"ס לכאו' לא תיוושע מקושייתי דלעיל
שהרי שם בדין יושבי צריפין כ' הרמ"א דהיינו דוקא כשאינו מוקף במחיצות, ואם היו דגלי מדבר מוקפין במחיצות, מאי קשיא להגמ'
וכאן, א"א ליישב כדלעיל, וצ"ע.
 
חזור
חלק עליון