- הודעות
- 4,722
- תודות
- 17,141
- נקודות
- 895
עיזה או כבשה:
בהמשך לשלשת סוגי החטאת שלמדנו אתמול, קיים סוג נוסף של חטאת, היא החטאת של יהודי פרטי שחטא בשוגג באחת מהעבירות שיש עליהם חיוב כרת במזיד. באפשרותו לבחור להביא את החטאת שעירת עיזים נקבה, או כבשה נקבה, תמימות ללא מום.
ארבע קרנות:
לאחר שהוא סומך ידו על ראש העיזה או הכבשה, ולאחר שחיטתו בצפון 'לשם חטאת', לוקח הכהן מהדם באצבעו ונותן על ארבע קרנות מזבח העולה, ושאר הדם נשפך על יסוד המזבח.
הקטרת האליה:
לאחר מכן מקטירים על המזבח את כל האיברים המוקרבים בעז של שלמים, ובכבשה הוא מקטיר גם את האליה כמו בכבש של שלמים.
עולה ויורד:
ישנן שלש עבירות אשר קרבן החטאת שלהן אינו קבוע, אלא הוא משתנה בהתאם למצבו הכלכלי של החוטא, העשיר - מביא בהמה, והעני - מביא עופות, ועני גדול יותר – קרבן מנחה. קרבנות אלו נקראים 'קרבן עולה ויורד', כלומר שרמת וסוג הקרבן משתנה, עולה ויורד, בין איש לחברו.
יודע להעיד:
אלו הן שלש העבירות שהקרבן שלהן עולה ויורד: א. אדם שבית דין השביעו אותו שאם הוא יודע להעיד עליו, והוא נשבע שאינו יודע להעיד, ובסוף נודע שהוא ידע. מקדש וקדשיו: ב. הנטמא בנבלת חיה טמאה, או בהמה טמאה, או שרץ, או טומאת מת, או טומאת מגע זב ושאר טומאות מגע, או בולע נבלת עוף טהור – ושכח שהוא טמא ואכל קדשים או נכנס למקדש, שזה חטא שזדונו כרת.
שבועת ביטוי:
ג. הנשבע בשפתיים (ולא בלב) שיאכל או שלא יאכל, ושכח את שבועתו ועבר על השבועה. או שנשבע שכבר אכל ושכח שבאמת הוא לא אכל.
בהמה נקבה:
בכל החטאים הללו: אם ידו משגת – עליו להביא חטאת נקבה, כשבה או שעירה.
חטא ועולה:
ואם אין ידו משגת לקנות בהמה – עליו להביא שני תורים, או שני בני יונים, העוף הראשון יוקרב לחטאת, כאשר הכהן ימלוק את ראשו מאחורי הצוואר למטה מהעורף, אבל לא יחתוך את שני הסימנים הוושט והקנה, אלא די בחיתוך סימן אחד בלבד. המליקה חייבת להיעשות 'לשם חטאת' ואם לא עשה כן הקרבן פסול. לאחר מכן אוחז הכהן בעוף ומזה ממנו על קיר המזבח, ואת שאר הדם הנשאר בעוף הוא סוחט על קיר המזבח, כשהדם נוטף על הקיר.
פרקליט ודורון:
החטאת קודמת כמו פרקליט הנכנס תחילה ואחריו מגיע הדורון. לכן את העוף השני יש להקריב לעולה, ויש להקריבו ככל הלכות עולת העוף המוזכרות בתחילת הפרשה.
בהמשך לשלשת סוגי החטאת שלמדנו אתמול, קיים סוג נוסף של חטאת, היא החטאת של יהודי פרטי שחטא בשוגג באחת מהעבירות שיש עליהם חיוב כרת במזיד. באפשרותו לבחור להביא את החטאת שעירת עיזים נקבה, או כבשה נקבה, תמימות ללא מום.
ארבע קרנות:
לאחר שהוא סומך ידו על ראש העיזה או הכבשה, ולאחר שחיטתו בצפון 'לשם חטאת', לוקח הכהן מהדם באצבעו ונותן על ארבע קרנות מזבח העולה, ושאר הדם נשפך על יסוד המזבח.
הקטרת האליה:
לאחר מכן מקטירים על המזבח את כל האיברים המוקרבים בעז של שלמים, ובכבשה הוא מקטיר גם את האליה כמו בכבש של שלמים.
עולה ויורד:
ישנן שלש עבירות אשר קרבן החטאת שלהן אינו קבוע, אלא הוא משתנה בהתאם למצבו הכלכלי של החוטא, העשיר - מביא בהמה, והעני - מביא עופות, ועני גדול יותר – קרבן מנחה. קרבנות אלו נקראים 'קרבן עולה ויורד', כלומר שרמת וסוג הקרבן משתנה, עולה ויורד, בין איש לחברו.
יודע להעיד:
אלו הן שלש העבירות שהקרבן שלהן עולה ויורד: א. אדם שבית דין השביעו אותו שאם הוא יודע להעיד עליו, והוא נשבע שאינו יודע להעיד, ובסוף נודע שהוא ידע. מקדש וקדשיו: ב. הנטמא בנבלת חיה טמאה, או בהמה טמאה, או שרץ, או טומאת מת, או טומאת מגע זב ושאר טומאות מגע, או בולע נבלת עוף טהור – ושכח שהוא טמא ואכל קדשים או נכנס למקדש, שזה חטא שזדונו כרת.
שבועת ביטוי:
ג. הנשבע בשפתיים (ולא בלב) שיאכל או שלא יאכל, ושכח את שבועתו ועבר על השבועה. או שנשבע שכבר אכל ושכח שבאמת הוא לא אכל.
בהמה נקבה:
בכל החטאים הללו: אם ידו משגת – עליו להביא חטאת נקבה, כשבה או שעירה.
חטא ועולה:
ואם אין ידו משגת לקנות בהמה – עליו להביא שני תורים, או שני בני יונים, העוף הראשון יוקרב לחטאת, כאשר הכהן ימלוק את ראשו מאחורי הצוואר למטה מהעורף, אבל לא יחתוך את שני הסימנים הוושט והקנה, אלא די בחיתוך סימן אחד בלבד. המליקה חייבת להיעשות 'לשם חטאת' ואם לא עשה כן הקרבן פסול. לאחר מכן אוחז הכהן בעוף ומזה ממנו על קיר המזבח, ואת שאר הדם הנשאר בעוף הוא סוחט על קיר המזבח, כשהדם נוטף על הקיר.
פרקליט ודורון:
החטאת קודמת כמו פרקליט הנכנס תחילה ואחריו מגיע הדורון. לכן את העוף השני יש להקריב לעולה, ויש להקריבו ככל הלכות עולת העוף המוזכרות בתחילת הפרשה.
תורה שבכתב
