פרוימל

משתמש חדש
gem
פותח האשכול
הודעות
14
תודות
10
נקודות
5
באיזה מקרה מרן השו"ע יפסוק שזה אסור בהנאה והרמ"א יפסוק שזה מותר באכילה ?
 
בישל בשר וחמאה נאסר באכילה והנאה, ואם ניתן להציף את האיסור ולמעטו שיהיה פחות מאחד בשישים שלדעת הרמ"א צריך למעטו אף אם יש יותר מאחד בשישים ממעטו והאוכל מותר באכילה ולדעת השו"ע אין דין מיעוט אז יאסר אף בהנאה.
 
כאשר נתערב חמץ במין אחר קודם הפסח ונתבטל בשישים, ולאחר מכן הגיע חג הפסח
דעת מרן השו"ע (סי' תמז סעיף א') החמץ חוזר וניעור בפסח ואוסר את כל התערובת במשהו, ולכן התערובת אסורה בהנאה במשך כל ימי הפסח (כהכרעת הרמב"ם). דעת הרמ"א: מאחר שהחמץ כבר התבטל קודם הפסח, הוא אינו חוזר וניעור, ולכן התערובת מותרת באכילה אפילו בתוך הפסח עצמו (כדעת הרא"ש והטור).


 
כאשר גוי נגע ביין של ישראל לאחר שכבר בושל דעת מרן השו"ע יין מבושל שנגע בו גוי מותר אפילו בשתייה. אולם אם גוי בישל יין של ישראל (או נגע בו קודם שנגמר בישולו), לדעתהשו"ע היין נאסר בהנאה כסתם יינם (כיוון שלדעתו הבישול אינו מפקיע את איסור הניסוך אלא לאחר שנגמר הבישול לגמרי על ידי ישראל). דעת הרמ"א מביא את השיטה המקילה שיין שהתחיל להתבשל כבר אינו ראוי לניסוך, ולכן גם אם נגע בו גוי באמצע הבישול הוא מותר באכילה.
 
כאשר נתערב חמץ במין אחר קודם הפסח ונתבטל בשישים, ולאחר מכן הגיע חג הפסח
דעת מרן השו"ע (סי' תמז סעיף א') החמץ חוזר וניעור בפסח ואוסר את כל התערובת במשהו, ולכן התערובת אסורה בהנאה במשך כל ימי הפסח (כהכרעת הרמב"ם). דעת הרמ"א: מאחר שהחמץ כבר התבטל קודם הפסח, הוא אינו חוזר וניעור, ולכן התערובת מותרת באכילה אפילו בתוך הפסח עצמו (כדעת הרא"ש והטור).
במחילה מכבודו, זה בדיוק להפך... והתחלף לו למר בין "בעל השלחן" לרב ה"מפה"...
כאשר גוי נגע ביין של ישראל לאחר שכבר בושל דעת מרן השו"ע יין מבושל שנגע בו גוי מותר אפילו בשתייה. אולם אם גוי בישל יין של ישראל (או נגע בו קודם שנגמר בישולו), לדעתהשו"ע היין נאסר בהנאה כסתם יינם (כיוון שלדעתו הבישול אינו מפקיע את איסור הניסוך אלא לאחר שנגמר הבישול לגמרי על ידי ישראל). דעת הרמ"א מביא את השיטה המקילה שיין שהתחיל להתבשל כבר אינו ראוי לניסוך, ולכן גם אם נגע בו גוי באמצע הבישול הוא מותר באכילה.
זה מתקרב ביותר...!
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓