חידות סוכות חידה: דפנות הסוכה אסורים לכו"ע (1 צופה)

[התורה]

בסוכה (ט.) איתא: "מנין לעצי סוכה שאסורים של שבעה, תלמוד לומר חג הסוכות שבעת ימים לה'",

וכתב ברא"ש (שם סימן י"ג): והא דאסירי עצי סוכה, היינו דוקא הסכך, אבל עצי הדפנות מישרי שרי.

והוא דלא כהרמב"ם שכתב (בפ"ו מהלכות סוכה הט"ו) בין עצי הדפנות בין עצי הסכך אסורים [ויעוין בביאור הלכה (סימן תרל"ח ס"א ד"ה בין)].

ברצוני לחוד, מתי קורה שגם לדעת הרא"ש דפנות הסכך יהיו אסורים מהתורה ?

 

[התורה]

והיינו לדידיה שכתב (שם סימן י"ג): והא דאסירי עצי סוכה, היינו דוקא הסכך, אבל עצי הדפנות מישרי שרי.

 

[נדיב לב]

בדופן עקומה?

 

[נדיב לב]

בסוכה שאין לה גג אלא טפח עיין סוף סימן תרלא ועשויה מדבר שמסככין בו דשרי לישון תחת הדפנות כמש"כ שם הרמ"א.

 

[האיש השרוי בשמחה]

בסוכה (ט.) איתא: "מנין לעצי סוכה שאסורים של שבעה, תלמוד לומר חג הסוכות שבעת ימים לה'",

וכתב ברא"ש (שם סימן י"ג): והא דאסירי עצי סוכה, היינו דוקא הסכך, אבל עצי הדפנות מישרי שרי.

והוא דלא כהרמב"ם שכתב (בפ"ו מהלכות סוכה הט"ו) בין עצי הדפנות בין עצי הסכך אסורים [ויעוין בביאור הלכה (סימן תרל"ח ס"א ד"ה בין)].

ברצוני לחוד, מתי קורה שגם לדעת הרא"ש דפנות הסכך יהיו אסורים מהתורה ?

לחץ כדי לכווץ...

שהדופן משמש כחלק משיעור סוכה באופן שהוא משמש לבוד לדופן עקומה שהוא חלק מדופן וחלק מסכך

 

[התורה]

שהדופן משמש כחלק משיעור סוכה באופן שהוא משמש לבוד לדופן עקומה שהוא חלק מדופן וחלק מסכך

לחץ כדי לכווץ...

מנין ליה למר שאף הרא"ש יודה בהאי גוונא ?

 

[התורה]

בסוכה שאין לה גג אלא טפח עיין סוף סימן תרלא ועשויה מדבר שמסככין בו דשרי לישון תחת הדפנות כמש"כ שם הרמ"א.

לחץ כדי לכווץ...

מחילה מכת"ר, לא שמתי לב, אבל זה אופן א' מתוך האופנים אשר נמצאים בידי לחידה הנ"ל, ישר כח דברים נפלאים, וזה חידוש בחשבון בדעת הרא"ש, ישר כח, ושוב מחילה מכת"ר.

 

[התורה]

אגב, מה נראה דעתו דמעכ"ת, האם בהאי גוונא דכמין צריף חשיב כסוכה עם דפנות שאסורים בהנאה, או שמא אין זה חשוב כלל ועיקר דפנות, אלא סוכה בלי דפנות שכשרה ?

 

[התורה]

לקושטא דמילתא הדברים כבר מפורשים בגמ' סוכה י"ט ע"ב.

אך לענ"ד אולי הוא מתלי תלי במחלו' ר"א ורבנן שם,

"רבי אליעזר פוסל וחכמים מכשירין", וטעמא דר"א דשפועי אהלים לאו כאהלים דמי, ואין כאן לא דופן ולא גג,

ועדיין יש לעיין

 

[התורה]

אמנם מודה רבי אליעזר שאם הגביה מן הקרקע טפח שהיא כשרה,

וכן פסק השו"ע (סימן תרלא ס"י).

וכתב הרמ"א בשם הטור שצריך שיהיה בה ז' טפחים על ז' בגובה י' טפחים. וגם צריך שיהיו הדפנות לאחר שהם גבוהים עשרה עשויות מדבר שמסככין בהם, דהא הם הסכך).

וסיים בחידושו של רבינו ירוחם שאם כל הדפנות מדבר שמסככין בהם, מותר לישן אפילו תחת הדפנות.

ויסוד הדברים בתוס' בסוגיא (ד"ה העושה סוכתו, הו"ד ברא"ש סימן לז) שאף תחת השיפוע שאין גבוה י' אפשר דכשרה, כיון שיש בה שבעה ברוחב, מידי דהוי אפסל שיוצא מן הסוכה לרבה ורב יוסף דלעיל דמכשרי בקנים היוצאים מלפני הסוכה.

וא"כ הרי לפנינו פתרון החידה, שדפנות המשופעות מותר לישן תחתיהם, גם מתחת לגובה י' שהם דפנות, משום שיש בהם גם דין סכך. וא"כ מסתבר שגם הרא"ש יודה שדפנות אלו אסורות בהנאה כשישנים תחתיהם למרות שהם דפנות.

 

[התורה]

ומה שנשאר לברר, האם זה חשוב כדפנות,

או דלמא אין זה אלא סכך