סוכות, שמח"ת ושמ"ע חיוב שינה בסוכה לדעת רבי אליעזר (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
תנן (סוכה כז:), רבי אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים, אין לדבר קצבה. ובטעמו של ר"א אמרינן בגמ' משום דדרשינן תשבו כעין תדורו, ולכן צריך לאכול כל מה שדרך אדם לאכול בביתו.

והנה לא מצאנו שלר"א חייב אדם לישן בסוכה ז' ימים, והביא אאמו"ר שליט"א להעיר, מה הטעם באמת שאין חיוב כזה, הרי ר"א יליף מתשבו כעין תדורו, וא"כ כמו שחייב לאכול מה שדרך אדם לאכול בביתו, יתחייב לישן מה שדרך אדם לישון, וצ"ע.

והגר"ש קלוגר זצ"ל בספר החיים ריש סי' תרכ"ז כתב שבאמת אליבא דר"א בעינן ג"כ לישן כל לילה בסוכה, מדין תשבו כעין תדורו, והוסיף שם שלפי"ז אם לא ישן בלילה צריך לישן ביום, עי"ש.

אמנם לפי סתימת שאר המפרשים שלא מצינו דבר זה, יש ליישב הטעם לפי מה שהביא הטור בסי' תרל"ט בשם רבינו תם שאין מברכין אלא על אכילה בסוכה, וז"ל "ורבינו תם פירש, כיון שעיקר קביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא האכילה, מברך על האכילה ופוטר כל הדברים, אפילו השינה שהיא חמורה מהאכילה שהרי אוכלין עראי חוצה לה ואין ישנין עראי חוצה לה, אפ"ה כיון שהאכילה עיקר פוטרת השאר". מבואר דעיקר ישיבת סוכה היא האכילה, ולכן י"ל דגם לר"א דוקא באכילה איכא חיוב לאכול, ולא בשינה.​

 

[נדיב לב]

והנה לא מצאנו שלר"א חייב אדם לישן בסוכה ז' ימים, והביא אאמו"ר שליט"א להעיר, מה הטעם באמת שאין חיוב כזה, הרי ר"א יליף מתשבו כעין תדורו, וא"כ כמו שחייב לאכול מה שדרך אדם לאכול בביתו, יתחייב לישן מה שדרך אדם לישון, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

ר"א בא לחדש שתשבו כעין תדרו הוא מחייב לפרטי פרטים. כלומר מספר הסעודות ביום כפי שנוהג בביתו. משא"כ לגבי שינה שלא שייך עניין זה ופשוט לי.

 

[צריך ביאור]

ר"א בא לחדש שתשבו כעין תדרו הוא מחייב לפרטי פרטים. כלומר מספר הסעודות ביום כפי שנוהג בביתו. משא"כ לגבי שינה שלא שייך עניין זה ופשוט לי.

לחץ כדי לכווץ...

תשבו כעין תדורו לכאורה מחייב דברים נוספים מלבד אכילה וא"כ שיחייב גם שינה?

 

[נדיב לב]

תשבו כעין תדורו לכאורה מחייב דברים נוספים מלבד אכילה וא"כ שיחייב גם שינה?

לחץ כדי לכווץ...

כמובן שמחייב גם שינה. אלא שר"א הוצרך לפרט דווקא באכילה שתשבו כעין תדרו מחייב לפרטי פרטים אף מספר הסעודות משא"כ לגבי שינה שליתא כמה שינות.

 

[צריך ביאור]

אמנם לפי סתימת שאר המפרשים שלא מצינו דבר זה, יש ליישב הטעם לפי מה שהביא הטור בסי' תרל"ט בשם רבינו תם שאין מברכין אלא על אכילה בסוכה, וז"ל "ורבינו תם פירש, כיון שעיקר קביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא האכילה, מברך על האכילה ופוטר כל הדברים, אפילו השינה שהיא חמורה מהאכילה שהרי אוכלין עראי חוצה לה ואין ישנין עראי חוצה לה, אפ"ה כיון שהאכילה עיקר פוטרת השאר". מבואר דעיקר ישיבת סוכה היא האכילה, ולכן י"ל דגם לר"א דוקא באכילה איכא חיוב לאכול, ולא בשינה.
משמע מזה שאין חיוב כלל של שינה.

 

[יהודי חושב]

הרמב"ם בהלכות סוכה (פרק ו, הלכה ה) כותב: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר 'בסוכות תשבו שבעת ימים'."


וכן בגמרא (סוכה כח:): "תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה. מהיכי מיתי? דתנו רבנן: 'תשבו כעין תדורו'."


וניראה מהגמרא שמ "תשבו כעין תדורו" לומדים רק ענייני אכילה, שתייה וטיול בסוכה, ולא לומדיםכלל עניין השינה בסוכה.

ומדייק הרוגצ'ובר שמדין "תשבו כעין תדורו" אדם מחויב לאכול ולשתות בסוכה, אך אין חיוב לישון בסוכה מדין זה. החיוב לישון בסוכה אינו נובע מחיוב חיובי של "תשבו כעין תדורו", אלא מדין שלילה – שלא לישון במקום אחר מחוץ לסוכה, שאם ישן מחוץ לסוכההפך את הבית לקבע ואת הסוכה לעראי, ובכך תבטל את עיקר הדירה בסוכה.

לכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה", כי השינה נכללת כחלק מחיוב הישיבה בסוכה, אך לאו דווקא מדין "תשבו כעין תדורו" כחיוב חיובי.


ומכאן פשוט לפי שיטת רבי אליעזר, משום שלעניין שינה אין חיוב חיובי מדין "תשבו כעין תדורו", אלא רק חיוב שלילי שלא לישון במקום אחר מחוץ לסוכה. לכן, אם אדם לא ישן כלל , הוא אינו עובר על תישבו כעין תדרו כי לא הפך את ביתו לקבע.