חיי חברה לאברך

[יעקב 5]

אולי זה ייתן קצת פתרון
בציבור החרדי ליטאי יש 2 סוגי קהילות/ביתי כנסת ש גדולים שבהם באים להתפלל וללמוד אבל כל אחד חי לעצמו מתוך כמה מאות נותן את התרומה הרגילה ומקבל עליה לתורה פעם ב' וזהו
ויש קהילות קטנות יותר שבהם חיים די ביחד בערך בני אותו גיל ושם יותר קל למצוא חברים שיש הרבה משותף הרבה פעמים גם יש גיבוש טיולים סיומים וכו'

 

[רב בת״ת]

תודה לכולם.
קשה לי להגיב על הכל. אבל ממש תודה.
אני ישתדל להפנים. אבל עדיין מרגיש שחסר לי. וזה לא זה. אולי יש מישהו שבכל זאת מבין אותי ומזדהה? (גם הזדהות זה מקדם קצת)
שוב פעם תודה.

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט מזדהה…
יש לי כן חבר דיי קרוב אבל לא לשחנ״ש…
ודוגרי- כן. כבחור שמגדיר את עצמו כ״עמקן״ או כמיני פילוסוף- זה בהחלט חסר לי…
ואהיה כנה ממש- זה ממש ממש חסר לי…

 

[עוזי ומגני]

אני מרגיש שאין לי אף חבר שאוכל לשוחח איתו שחנ"שים. וזה חסר לי!
מה שכן הצלחתי למצוץ מאברכים מבוגרים יותר, שעם השנים זה רק מחמיר.
זה נכון?
יש פתרונות?
למי אני יוכל לספר ולשתף שאני כועס? שעצבנו אותי?
המדריך לימד אותי שלאשה צריך להראות רק מעלות. אז תכלס תכלס עם מי מדברים על החסרונות?

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה לא טוב בחברותא סד"א או ב'
חשש ביטול תורה?

 

[רבי]

ישנם כאלה שלוקחים את ה"יעזוב" ו"דבק" בצורה קיצונית.
אשה היא לא במקום חברים, אבל יותר חשובה מהם.
איתה צריך לבנות קשר עמוק ולא חברי.
ולכן אין תחליף לחבר טוב (אחד).
וכבר אמרו חז"ל ביומא חד אמר ישחנה לאחרים.
ואחרי החתונה זה מאד בולט בגלל שמשקיעים מאד חזק בבית.

אבל דע לך ידידי עם הזמן זה מתאזן.
בל אופן, עכשיו אל תמהר להתבוסס בעצמך. ותראה למצוא חבר כלבבך.