חינוך מול הלכה (1 צופה)

[חרש המדבר]

שני סיפורים שעל אף שארעו לפני שנים רבות עודם צרובים בזכרוני, האחד היה בכתה ז' כשנעשיתי בר מצווה לפני רוב הכתה, ומטבע הדברים לא היה מניין למנחה, והייתי הולך להתפלל בבית כנסת לאחר סיום הלימודים, יום אחד המלמד החליט להעניש אותי (איני זוכר על מה, אבל זה לא נוגע לסיפור) להישאר בכתה עוד חצי שעה אחר גמר השיעור, אלא שבאותה חצי שעה אמורה לשקוע החמה, ואני הייתי לפני מנחה, לאחר שהבהרתי זאת הכריז המלמד שזה לא מעניין אותו ושאשאר בכל מקרה, כמובן שמיד אחרי שהוא הלך הלכתי והתפללתי במניין.

סיפור נוסף ודומה היה כשהתארגן מניין של ילדים ממספר כיתות והתחילו להתפלל ערבית, באמצע ברכות קר"ש הגיע המלמד בכיתתי וכל חבירי ברחו לכתה באמצע התפילה, לעומתם אני נשארתי להתפלל, לאחר סיום התפילה נשלחתי הביתה כעונש, על אף שלמלמד הובהר על ידי כלל הכתה שהם ברחו באמצע התפילה, מ"מ אני ששמרתי על ההלכה זה שישלח לבדו הביתה.

לענ"ד בשני הסיפורים מדובר בחינוך לדריסת ההלכה (אני לא מדבר על שאר חלקי הסיפורים ועל שיקול הדעת של ילד בן 13, רק על ההוראה והעידוד לעבור על השולחן ערוך), כך חשבתי אז, וכך אני חושב היום, לא משנה אם מותר למלמד לעשות דברים כאלה או לא, יש כאן אמירה של כי אמר מלכותא עקרנא טורא, עקר טורא ולא הדר ביה גם אם מדובר בדבר ה'.

 

[הרב מרודוש]

שני סיפורים שעל אף שארעו לפני שנים רבות עודם צרובים בזכרוני, האחד היה בכתה ז' כשנעשיתי בר מצווה לפני רוב הכתה, ומטבע הדברים לא היה מניין למנחה, והייתי הולך להתפלל בבית כנסת לאחר סיום הלימודים, יום אחד המלמד החליט להעניש אותי (איני זוכר על מה, אבל זה לא נוגע לסיפור) להישאר בכתה עוד חצי שעה אחר גמר השיעור, אלא שבאותה חצי שעה אמורה לשקוע החמה, ואני הייתי לפני מנחה, לאחר שהבהרתי זאת הכריז המלמד שזה לא מעניין אותו ושאשאר בכל מקרה, כמובן שמיד אחרי שהוא הלך הלכתי והתפללתי במניין.

סיפור נוסף ודומה היה כשהתארגן מניין של ילדים ממספר כיתות והתחילו להתפלל ערבית, באמצע ברכות קר"ש הגיע המלמד בכיתתי וכל חבירי ברחו לכתה באמצע התפילה, לעומתם אני נשארתי להתפלל, לאחר סיום התפילה נשלחתי הביתה כעונש, על אף שלמלמד הובהר על ידי כלל הכתה שהם ברחו באמצע התפילה, מ"מ אני ששמרתי על ההלכה זה שישלח לבדו הביתה.

לענ"ד בשני הסיפורים מדובר בחינוך לדריסת ההלכה (אני לא מדבר על שאר חלקי הסיפורים ועל שיקול הדעת של ילד בן 13, רק על ההוראה והעידוד לעבור על השולחן ערוך), כך חשבתי אז, וכך אני חושב היום, לא משנה אם מותר למלמד לעשות דברים כאלה או לא, יש כאן אמירה של כי אמר מלכותא עקרנא טורא, עקר טורא ולא הדר ביה גם אם מדובר בדבר ה'.

לחץ כדי לכווץ...

המחנך לא רצה להרוס את המשמעת שלו
מהיום כל בקשה שלו תדחה כיון שכל ילד יתחיל להחמיר וכו'
הוא גם התכוון שתלך מייד כדי להתפלל מנחה

 

[חרש המדבר]

המחנך לא רצה להרוס את המשמעת שלו
מהיום כל בקשה שלו תדחה כיון שכל ילד יתחיל להחמיר וכו'

לחץ כדי לכווץ...

להתפלל במניין

הוא גם התכוון שתלך מייד כדי להתפלל מנחה

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה אתה מתכוון, אם התכוונת שרצה שאעבור על דבריו, ממש לא, הוא אפילו שלח את המפקח למחרת לברר אצלי אם עמדתי בעניין, מבלי לפרט את הנסיבות, לאחר שהסברתי כי היה מדובר בתפילה במניין, המפקח הסתובב והלך. ובכלל מדובר בשיטה גרועה מאוד להשליט משמעת.

 

[בד קודש]

אינני יודע מי הכותב ולכן אינני מדבר עליו ספציפית,
אבל הרבה פעמים דקדוק ההלכה אינו נובע מרצון לקיומה אלא מריבוע מצומצם במקרה הטוב וחוצפה במקרה הפחות טוב.

להתפלל במניין זה לא חיוב, אלא מעלה (וכידוע בבריסק וכו')
וכבוד רבו - שנאמר גם על רב'ה בכיתה ז' - הוא חיוב גמור.
כך שאם מגיע לילד עונש צודק ניתן להבין את הגישה שאומרת הוא ישאר ויתפלל ביחידות וילמד את הלקח.

יש להבין, מה גורם לילד בן 13 שלפי הסיפור לא היה ילד טוב ירושלים... להקפיד על ברכות קרי"ש כשכל שאר חברי המניין שהיו לפחות תשעה, הלכו להם....

 

[יראת ה' היא חכמה]

ישנם דברים שהם שו"ע חמישי, אלו דברים דקים שלאו דווקא נמדדים במספר הלאווין,

לענינינו, אותו הרבה אמור להתייחס למה שמוטל עליו - והיא המשמעת הכיתתית, ומה שהילד מחוייב במנחה זה יפה מאד, אך זה עניין שלו כלפי בוראו, מבחינת הרבה לא אמורה להיות התחשבות במחויבויות של הילד, כל עוד הילד לא מקיים מה שמחוייב בו לרבה,
ואין בזה אף בחינה של זלזול בהלכה הנשמע פי אותו המלמד, כיוון שגם הילד מבין שאם עשה משהו גרוע צריך לשלם עליו, ולא שמדובר על אחד מג"ע, אז בא לא ניסחף,
ואוסיף, אם אני הייתי המלמד, הייתי מעניש ג"כ על מה שהילד ברח מהכיתה בשביל להתפלל מנחה, יש משמעת והיא דבר מחוייב מצד התורה, ואין בזה מקום לדיון...

 

[התורה]

יש לידע שסוגיות הקשורות בחינוך,

וודאי וודאי שהם בכלל אשר סמכו בסוטה כא. להאי קרא ד'רבים חללים הפילה,

והדברים פשוטים אצלי בתכלית

 

[חרש המדבר]

אבל הרבה פעמים דקדוק ההלכה אינו נובע מרצון לקיומה אלא מריבוע מצומצם במקרה הטוב וחוצפה במקרה הפחות טוב.

לחץ כדי לכווץ...

(אני לא מדבר על שאר חלקי הסיפורים ועל שיקול הדעת של ילד בן 13, רק על ההוראה והעידוד לעבור על השולחן ערוך),

לחץ כדי לכווץ...

 

[חרש המדבר]

להתפלל במניין זה לא חיוב, אלא מעלה (וכידוע בבריסק וכו')

לחץ כדי לכווץ...

זה כן חיוב, בוודאי כשהיה אפשר למצוא עונש אחר.

ניתן להבין את הגישה שאומרת הוא ישאר ויתפלל ביחידות וילמד את הלקח.

לחץ כדי לכווץ...

משמע מדבריך שחומרת העונש בזה שיאלץ להתפלל ביחידות, ועל דא קא בכינא...

להקפיד על ברכות קרי"ש כשכל שאר חברי המניין שהיו לפחות תשעה, הלכו להם....

לחץ כדי לכווץ...

אז אתה פוסק שאם כמה ילדים בני 13 הלכו כנראה הם יודעים מה הם עושים?, ובר מן דין נשאר מניין אלא שמאותה כתה כולם חזרו.

ומה שהילד מחוייב במנחה זה יפה מאד, אך זה עניין שלו כלפי בוראו, מבחינת הרבה לא אמורה להיות התחשבות במחויבויות של הילד,

לחץ כדי לכווץ...

???

ולא שמדובר על אחד מג"ע, אז בא לא ניסחף,

לחץ כדי לכווץ...

אין הבדל

ואוסיף, אם אני הייתי המלמד, הייתי מעניש ג"כ על מה שהילד ברח מהכיתה בשביל להתפלל מנחה, יש משמעת והיא דבר מחוייב מצד התורה, ואין בזה מקום לדיון...

לחץ כדי לכווץ...

אני מקווה שאינך מלמד.

 

[חרש המדבר]

יש לידע שסוגיות הקשורות בחינוך,

וודאי וודאי שהם בכלל אשר סמכו בסוטה כא. להאי קרא ד'רבים חללים הפילה,

והדברים פשוטים אצלי בתכלית

לחץ כדי לכווץ...

אז אפשר לסגור את פורום החינוך...

 

[יראת ה' היא חכמה]

זה כן חיוב, בוודאי כשהיה אפשר למצוא עונש אחר.

משמע מדבריך שחומרת העונש בזה שיאלץ להתפלל ביחידות, ועל דא קא בכינא...

אז אתה פוסק שאם כמה ילדים בני 13 הלכו כנראה הם יודעים מה הם עושים?, ובר מן דין נשאר מניין אלא שמאותה כתה כולם חזרו.

???

אין הבדל

אני מקווה שאינך מלמד.

לחץ כדי לכווץ...

איני רוצה לפגוע, אבל מכל הנ"ל עולה: שאינך בגיל השייך בלחנך...

אלו דברים דקים מאד, או שמבינים אותם, או - שמחכים לגיל שבו תבין אותם !!!

ושוב - איני מתכוון לפגוע, אך מה אעשה שאלו הם פני הדברים...

 

[חרש המדבר]

איני רוצה לפגוע, אבל מכל הנ"ל עולה: שאינך בגיל השייך בלחנך...

אלו דברים דקים מאד, או שמבינים אותם, או - שמחכים לגיל שבו תבין אותם !!!

ושוב - איני מתכוון לפגוע, אך מה אעשה שאלו הם פני הדברים...

לחץ כדי לכווץ...

יהי נא בעיניך כאילו גם אני כתבתי לך כהלשון הזה.

 

[נדיב לב]

יש לידע שסוגיות הקשורות בחינוך,

וודאי וודאי שהם בכלל אשר סמכו בסוטה כא. להאי קרא ד'רבים חללים הפילה,

והדברים פשוטים אצלי בתכלית

לחץ כדי לכווץ...

אז אפשר לסגור את פורום החינוך...

לחץ כדי לכווץ...

דיון בפורום חינוך ילדים

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[בד קודש]

זה כן חיוב, בוודאי כשהיה אפשר למצוא עונש אחר.

לחץ כדי לכווץ...

לפני שמדברים צריך לדעת.
ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור - שו"ע סימן צ' סעיף ט'.
בעמק ברכה, בחוות יאיר, הרשב"ש והמהרי"ל כתבו שאין זה חיוב רק מעלה.
מאידך ערוך השולחן ושו"ע הרב פסקו שזה חיוב.
בביאור הלכה פסק (סי' נח ד"ה ומצוה) שתפילת וותיקין עדיפה על פני תפילה בציבור.
משנה ברורה (סי' צ' ס"ק כט) כתב: "ואם הוא אונס ממון, שמחמת השתדלותו להתפלל עם הציבור יבוא לידי הפסד, יכול להתפלל בביתו ביחיד או בבית הכנסת בלא ציבור.
בין פוסקי זמנינו, היחיד שמורה שזה חיוב הוא האגרות משה.
אפשר להבין את הדעה של הרבה שחינוך עדיף על תפילה במניין.

משמע מדבריך שחומרת העונש בזה שיאלץ להתפלל ביחידות, ועל דא קא בכינא...

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא.
לילד בן 13 העונש של להתפלל ביחידות קטן יותר מהעונש של להישאר לבדו בכיתה.
אבל העובדה שזו רק מעלה והיא עומדת מול חוצפה וכבוד רבו,
גורמת להבין את הגישה של הרבה.

אז אתה פוסק שאם כמה ילדים בני 13 הלכו כנראה הם יודעים מה הם עושים?, ובר מן דין נשאר מניין אלא שמאותה כתה כולם חזרו.

לחץ כדי לכווץ...

לא פסקתי שום דבר אלא באתי להאיר שזה לא כמו שהציג זאת מר כביכול העונש הוא על קיום ההלכה,.
מדובר במניין שתחילתו באיסור של חוצפה, זו מצווה הבאה בעבירה ממש ויתכן שהיית צריך ללכת.
אבל בר מן דין, העונש הוא לא על שנשארת אלא על זה שהלכת לשם, ומה לעשות שאתה היחיד שגם נשארת, ולכן אתה היחיד שהיה אפשר להעניש אותו.

ככלל, כילד שחשב שזו טעות, אין שום מעלה במשפט - כך אני חושב גם היום, כי ככל ולא תנסה לחשוב אחרת, ברור שתישאר באותה הדעה והנגיעות שבך לא ילכו לשום מקום...

 

[אפשר להסביר]

כבר הקדימוך בנושא הנ"ל באשכול למה מזלזלים הוראות הבטיחות
דבר ידוע הוא ענין הרב'ס שלעיתים הינם אנשים שכל מטרתם היא רווחת וכלכלת ביתם ואין ענייניים חינוך כלל (כמובן ללא הכללה כלל וכלל)
וממילא אין בראש מעיניים ה רואה הילד ומה מתרש בו
לבד ענין ההלכה שלקחו לידיהם כאילו יש להם איזשהם מניות למעלה
אך אמת שאין לנו להתלונן על זה כי האשמה היא בנו