מבחינה מעשית השאלה אם אפשר לסמוך על שמועות אלו לענין ברכה? ולשון המשנה ברורה (סי' רכ"ב ס"ק א) ודוקא כששמע מפי אדם [א] נאמן וזה האדם ראה בעצמו אבל אם שמע שמועה [בין שמועה טובה שצריך לברך עליה הטוב והמטיב או שהחיינו בין שמועה רעה שצריך לברך עליה דיין האמת] ואין המגיד נאמן או שהמגיד לא ראה בעצמו לא יברך.
ולבסוף כתב המשנה ברורה להלכה וכמדומה שכהיום ממעטין בברכות אלו [פמ"ג] גם בספר מור וקציעה מפקפק בזה:
גם בהנחה שהוא מת לא בטוח שניתן לברך,
אחר שמי יודע מה ומי יבוא בעקבותיו,
ואמנם שכולנו מקווים שרק טוב יצא מזה,
אבל לברך על זה חייב להיות שזה ברכה.
כך ענו לי בקו של ר' עמרם פריד אחר החיסול של נסראללה ימ"ש.