לא מדויק, שם האמינו לסיפור של אדם אחד שראה כו"כ וכיו"ב, ולא היה כמו בעמ"י שאומרים להם 'אתם ראיתם כי מן השמים' וקיבלו, וזו ההוכחה הפשוטה המקובלת למעמד הר סיני.
אכן כך טוען הכוזרי.
מאז ומעולם הרגילוך לא להתייחס לידיעת לבך
בהודעות קודמות כתבתי למה נראה לי אין מסקנא בדרך פילוסופית
רוב העולם יש לו מסורת
הוא מדבר על המציאות למעשה לא על האמונה היסודית
אני חושב שכן
למיטב ידיעתי הם לא טוענים כך אלא אתה עושה להם טענינן בכל מקרה המיתוסים שלהם אינם דברי חכמה ומה שכן נמצא בתורה ביתר דיוק
בסדר אבל התמונה הרחבית היא מכלל דברי חז''ל וגם אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולא ניתן רק על מנת לתרגם אותו לשפה אחרת
וא''כ מעמד הר סיני גם היה חלום ?
מצטער, זה הפועל יוצא מההצמדות האמיתית לשיטת הרמב''ם וכמו שתלמידי או תלמידי תלמידיו עשו עד שהרשב''א וחבריו הוציאו עליהם כתב חרם
הכול בעומק הפשט בא להמחיש ולחיות אצלך את נוכחות ה' בחייך ולומר משל על הכול זה מפספס את המטרה ובכל מקרה אין מדובר על מהות ה' עצמו שאין לנו שום דרך להשיג אותו לתכליתו כי אנו נבראים ומוגבלים ומשתמשים בשכל המוגבל שברא לנו וזה כנראה בעיקר מה שבא לשלול התרגום
מה זה אומר ידיעת הלב ?
כנראה לא למדת פילוסופיה.
מסורת של מתן תורה, אבל גם מסורת של בודא, ישו, מומחד, ואולי אפילו זרטוסתרא ...
ואז ?
אתה כנראה לא מכיר את טענות מבקרי המקרא, וטוב שכך.
אכן, ה'פשט' עצמו אומר שהקב''ה אין לו מדות הגוף. כי לא יתכן אחרת -- זה מוכרח מהשכל. אם אין שכל - אין תורה. זה פשוט.
שוב, ממשיך להתלוצץ על הרמב''ם.
בכל דבר אפשר להגזים.
ב-2 מילים - אין דרך להשיג את הקב''ה, מהסיבה הפשוטה והיחידה שאנחנו לא יכולים להשיג דבר שהוא לא גוף ולא מקרה.
חבל מאוד מאוד
שוב אתה חוזר על ההשואה המגוחכת של מסורת של אומה שלמה שכל חייה משונים מכל אומה ולשון ומבוססים כל העת על מקור האמונה יציאת מצרים ומתן תורה לעומת מסורות עממיות ללא ביסוס שאינם מחייבות כמעט והנוצריות והמוסלמיות הלוא מבוססות על היהדות בתואנה של שינוי קטבי מיחידים
שרוב העולם מאמין בה' רק לא עובדים אותו בחיי היומיום ולכן אינו קשור לנושא
ערבבת כעת בין מבקרי המקרא ל'מליונים' שלטענתך מסרו את המיתוסים של ההודים והסינים ואגב אני דוקא מכיר את טענות מבקרי המקרא והם שוות כקליפת השום כי טקסט שנמסר לאומה והיא משתיתה את חייה על פיו ונמסר אתו הסבר מקביל מגוחך לבוא אחרי אלפי שנים ולהסביר לאומה שבעצם אין לה מושג אים לקרוא את הטקסט וכתוב שם בעצם רבדים שונים לחלוטין בבסיס כל האמונה והם לא חשבו על זה מעולם זה פשוט מגוחך להחריד
שוב השכל הפילוסופי הוא שכל מופשט ולא טבעי ואין בו ממשות אמיתית לדעתי אבל אני מתבסס על מסורת כל ישראל בתנ''ך וחז''ל שברוב מוחלט של מקומות מדברים בלשונות מגשימים ומוכרח שזה דוקא הצורה שרצו שנתפוס את הקב''ה והנהגתו בעולמו ולא בדרך משל ומליצה שמעקרים את החויה מתוכן
הרמב''ם כותב מפורש כמדומני שבעקרון לפי הפילוספיא הוא היה אומר שהעולם קדמון ושלא היה כל מעמד הר סיני ויציאת מצרים אלא שיש מסורת אחרת ולא ברור לשיטתו למה הוא מכופף את עצמו למסורת רק ביסודות ולא בפרטים והרי ברור שהמסורת היתה גם שפרשת וירא לא היה חלום וכן אגדות רבות שהיו במסורת שהרמב''ם שלל אותם וכן כל תופעת הכישוף שדים אוב ידעוני שהמסורת היתה ברורה שזה קים ופעיל והרמב''ם אמר שהכול דמיון ואם התנאים והאמוראים היו כאלה פתיים שנמשכו אחרי כ''כ הרבה דמיונות ועסקו בזה בצורה כ''כ רצינית למה נחשוב שבדברים אחרים לא היו דמיוניים ולכן שאלתי מי ערב לנו שמעמד הר סיני לא היה דמיון כמו שדמיינו את השדים בלילה שלאחר מכן וכל לילה ולילה ואם התורה רואה לנכון לספר לנו על חלום של אברהם ושרה מי ערב לנו שעוד פרשיות בתורה לא היו חלומות ולכאו' לפחות סדום שנהפכה יש מקום לומר שהיה רק בחלום כי המלאכים באו להפוך את סדום ואברהם ליוה אותם לשם וא''כ לא מובן למה יחזקאל מדבר על להשיב את שבות סדום הרי לא נהפכה כלל וכל מה ששרה צחקה הכול היה בחלום ולמה ה' כעס עליה והיא כיחשה ואולי היא גם היתה חלק מהחלום - אני לא עושה ליצנות כמו שאני תמה באמת איפה נגמר החלום והדמיון ומתחיל המציאות
שוב אם אתה מתעקש על ניתוק מוחלט מהקב''ה כי אינו גוף ואנחנו גוף אתה למעשה מעקר מתוכן רוב תנ''ך ואגדות המדברות בלשונות מגשימים כי הרעיון של משל לא תופס בדרך קבע
לא מכיר דבר כזה.
שוב, לא טענתי שמסורת שלהם עדיפה על שלנו.
זה לא מה שהחובות הלבבות, אבל במציאות זה נכון.
לא אמרתי שהטענות שלהן טובות במיוחד.
ממש לא.
לא כ''כ מדויק.
לא מדויק שוב.
שוב, אתה עושה ליצנות.
אם יש מדי פעם משלים, יכולים להיות גם הרבה משלים.
כי אין אפשרות אחרת, ולא כי הקב''ה הוא גשמי רח''ל.
הלב הוא לא שכלי זה ברור ופשוט גם ידיעה איננה מה שמכונה כיום בעברית אלא חיבור כמו והאדם ידע את חוה והמכוון כאן חיבור של כל רגשות האדם השכליות והרגשיות כאחד
וזה בעיה שלהם כמובן
תצטט את לשונו בבקשה
לא צריך לתת קרדיט לכופרים אני לא זלזלתי באינטלגנציה שלהם מבחינת חקירת הרבדים שבזה אין שני להם אלא מבחינת המשמעות המעשית של זה במציאות האם לכך התכוונו שזה אפס מאופס מגוחך ומטורף
ולכן תופסים אותו בצורה שקרית ?
לא נכון, כמו שהקב''ה ברא את הגשם הזה הוא יכול לשכון בעולם בצורה שבני אדם ישיגו את זה ואין מעצור לפניו וזה מה שאמרו במדרש על מי ששאל איך הקב''ה צמצם שכינתו וענה לו התנא או האמורא שיתסתכל במראה גדולה וקטנה ולפי זה צורתו מתגדלת או מתקטנת ואם אדם יכול למשול במראהו כרצונו בורא האדם יכול לעשות כרצונו ואין מעצור אצלו וזה כמובן המחשה מזערית אבל תמיד התנ''ך וחז''ל מדברים בהמחשות ולשונם משברים את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע ולא עובדים עליה כדי שתחוה בכאילו כי אין ברירה אחרת
לדעתי כך מקובל אלפי שנים מאז מתן תורה ועד היום והרמב''ם הוא המחדש שלא אמור להשפיע מדאי הרבה על היהדות בצורת התפיסה הבריאה שלה את הקב''ה ותורתו בשונה מהפילוסופים המתעקשים להצמד לדרך הרמב''ם נגד המקובל ולמשל ענין השדים ידועים דברי הגר''א בענין וכן שאר אגדות שהחזו''א הרחיק מאוד מאוד מאוד את הנותנים בהם לשונות גוזמא כידוע
בסדר, רק אם אתה נצמד לפילוסופיה כחכמה מכריעה מנין לך ששכלו של הרמב''ם בזה צודק יותר מאריסטו שהרמב''ם העריצו עד להחריד שסבר בהפך
אם תוכל לבאר בקצרה למה כי היחס הכללי שאני התרשמתי מהרמב''ם שהיסודות הפילוסופים של הטבע הנראה לעינים כ''כ היו ברורים אצלו עד שניסה לרחק הדברים התמוהים כל מה שאפשר
לא יודע למה לדברי חכמים אתה קורא סברות ולדברי שלדעתי מבוססים על הבנת דברי חכמים על אמיתותם אתה קורא תחושות בטן באותה מידה תוכל לומר שכל דרשות חכמים הם תחושות בטן ח''ו וזה בדומה קצת לדברי הרמב''ם שדעתו לפחות לגבי חלק מהם שהם סימנים בלבד ולא שיהיה כוונת הכתוב לכך וע''ז כתב הריטב''א בר''ה טז שמינות הוא לומר כך
לא פשוט לא, אין שום שפה אמיתית בין בני אדם שמבססת את רוב דבריה על משלים ובודאי לא תנ''ך שהוא חובת האב על בנו לכל ישראל שמתקשים להבין משלים אם לא יאמרו להם מפורשות שזה הכונה ורוב חז''ל שמדברים כך בכל מקום לא ימשלו משלים ללא שיסבירו כך במפורש משל ונמשל
וגם בנושא זה רבים החולקים ולא משנים סמכות חכמים בין הלכה לאגדה וכך הוא המקובל כיום ע''פ החזו''א בחריפות רבה מאוד עד כדי שהשוה זה לשמועה של גידוף וכן בדין לכאורה כי דברי אגדה מלמדים ויסודיים מאוד לא פחות מדברי הלכה ואם באגדה לדעת הרמב''ם חז''ל לא מהוים סמכות מוחלטת למה בדברי הלכה כן ? ואם מצד בי''ד הגדול אינו קים אלא בבי''ד של סמוכים ובהר הבית כמבואר בגמ' בסנהדרין המרה עליהם בבית פאגי פטור ואלהים בעינן וליכא וע''כ כדברי חזו''א בזה שסמכותם נובעת מרוב חכמתם לעומת דורות שאחריהם ולכן אין הבדל בין הלכה לאגדה בזה אלא שדברי אגדה אינם פסק חתוך ולכן אין למדין מהם כמו שאין למדין מן ההלכות והתוספות כמבואר בירושלמי פאה פ''ב והעיקר האגדות לעומת ההלכות כחומר וצורה ואכמ''ל
שוב אין טעם לתת כל הרבה תאורים על דבר לא נכון ועצם המושג רח''ל על גשמי נובע מהנחה מוקדמת שגשמות הוא חסרון אבל אם אתה מבין שכל מה שהקב''ה ברא הוא טוב מאוד כלשונו בתורה ואתה מבין שהקב''ה הוא מעל כל מושגיך כי הרי הוא ברא את מושגיך וכמובן אינו מוגבל להם ואתה מבין שהקב''ה מדבר במושגיך כדי שתתפוס אותו ותחווה אותון בכנות ובאמת אין כאן שום רח''ל אלא הצמדות קנאית אמיתית לתורה בכל לב ונפש והבנה שבמה שהורשינו נתבונן אין לנו חלק בנסתרות
אין לי מושג מה זה אומר.
וֶאֱמֶת אָמַר הַפִילוֹסוֹף בְּאָמְרוֹ ״לֹא יוּכַל לַעֲבֹד עִלַּת הָעִלּוֹת וּתְחִלַּת הַהַתְחָלוֹת אֶלָּא נְבִיא הַדּוֹר בְּטִבְעוֹ אוֹ הַפִילוֹסוֹף הַמֻּבְהָק בַּמֶּה שֶׁקָּנָהוּ מִן הַחָכְמָה אֲבָל זוּלָתָם, עוֹבְדִים זוּלָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם מְבִינִים נִמְצָא אֶלָּא מֻרְכָּב״.
זה לא שקר. אתה היחיד שטוען כך.
הוא לא יכול לשנות את עצמו.
נכון.
יש כאן בעיות.
ענין השדים לא קשור לתפסיתנו את הקב''ה.
כאילו הרמב''ם לא ידע שיש גמ' שמדברות על שדים.
אין לי מושג.
לא דוקא לפילוסופיה, אלא לדברים שההגיון האנושי מוכיח שא''א שיהיה אחרת.
הרמב''ם מוכיח שדברי אריסטו לא מוכרחים כלל, וא''כ יש לנו לסמוך על המסורת ופשט הנבואה (התנ''ך) שהעולם מחודש.
לדעת אריסטו אין אפשרות של ניסים, לדעת אפלטון יש.
הפוך, אמרתי שאלו לא תחושות בטן, אלא ויכוחים בפשט המקראות - עם סברות
לא הבנתי, אתה מקשה מהריטב''א לרמב'''ם.
אז למה יש מ''ד שאיוב לא היה ולא נברא ? מה, ספר שלם רק משל ???
כתבתי שלדעת הרמב''ם - חכם גדול יכול לחלוק על חז''ל באגדה או במדע וכדו', אם יש לו ראיות מוכרחות. אתה לא חייב לקבל, אבל במציאות אין מקור לכך שיש סמכות לחז''ל לגבי עובדות מדעיות או לגבי תחומי אגדה מסוימים.
ואז ?
כי התורה ''לא תסור'' מדברת על דם לדם, דין לדין, נגע לנגע.
זכותך לחשוב כחז''א.
כי השכל אומר שדבר גשמי לא יכול להיות 'אחד' אמת - כי כל גשם מחובר, וא''כ זו ממש אמונת הנוצרים.
ומה קשור הבריאה עכשיו ?
היינו לגשמיות.
מצוין, אני מסכים. לא הבנתי איך הגעת למסקנא שהקב''ה גשמי.
נכון
חבל מאוד מאוד - דוג' בעלמא האם בחירת הזיווג היא ע''פ שכל גרידא ?
בסדר גמור אז זו דעת הפילוסוף והחובות הלבבות אבל לכאורה לא דעת תורה שבכתב ושבע''פ לפי הבנת שלומי אמוני ישראל בכל הדורות ממתן תורה ועד היום וכידוע שהגר''א הרחיק לימוד שער היחוד ובמקומו המליץ על הכוזרי שהוא משקף את מסורת התורה כפשטותה במשך כל הדורות וכמקובל עד היום
שקר התכוונתי להפך לגבי לחשוב גשמות לפי הרמב''ם שהתורה וחז''ל ממליצים לנו לחשוב שקר כ''כ הרבה פעמים
אתה מחליט מי הוא עצמו ועוד שתי שורות כתבת שעצמו אינו מושג כלל
נו, כבר ידוע תשובת הריב''ש שהעיר על קבלת הספירות שגובלת בנצרות, וכן ידוע על ספר שיעור קומה שבמדרש משלי (שהביאו הבאה''ל בקיצור בסי' קנו) כתוב שהוא חלק ממעשה מרכבה והרמב''ם אמר ע''ז שיש לשרוף הספר
לא אמרתי שאנו משיגים את עצמותו, אבל כן אני אומר בכל תוקף שאנו צריכים לתפוס אותו לגמרי כך בלי משל ומליצה.
אבל לפי הרמב''ם זה לא נכון כי אין בדל של אמת בהמחשות המרובות כל כך ולא זו בלבד אלא שמינות לחשוב כך והכול רק משל לאקסיומות מופשטות.
גם אתה לא מצאת מי שלוקח את הרמב''ם ברצינות ובהחלטיות שיש חיוב לחקור בפילוסופיא וללמד בכל חיידר וישיבה וכולל שוב ושוב שכל תאור של תורה וחז''ל על הגשמה הוא רק משל בעלמא ולא באמת ומינות לחשוב שהוא באמת
קשור מאוד מאוד כי יסוד סלע המחלוקת בינינו האם העולם הרוחני הוא ממשי או שהוא אקסיומה של השכל הפועל רעיוני מופשט
רוב כתבי הגר''א בענינים אלה הם בנסתרות ואין לי עסק בזה ואין לי ידיעה בזה אבל בפשט אני לא חושב שהוא מסכים עם הרמב''ם שהכול משל אלא כלשונו הידועה בהשגתו על השו''ע שהעתיק דברי הרמב''ם
יפה, הוא אומר שם שהם בהמה בצורת אדם ועיקרם קודם בריאת שת
ברור שזה טיפשי ולא זו היתה כוונתי רק לענות על טענתך שמקובל כהרמב''ם.
ההגיון האנושי הוא לא פילוסופי כמוכח מכל שאר דברים בחיים שלא חושבים בהם פילוסופית אלא שכל טבעי ומחובר לחיים.
אני סבור שכל שיטת הפילוסופיה לא מוכחת כלל ולכן יש לסמוך על פשט המסורת והתנ''ך שאין לשלול הגשמות מכל וכל.
זו דעתי שפשט המקראות וסברותיהם מטים כדברי באופן ברור ולזה קראת תחושות בטן
הריטב''א כתב על משפטים שהרמב''ם כתב שהם דעת מינות = הריטב''א חשב שהרמב''ם הוא מין, כמו שהרמב''ם חשב על דעותיו של ר' משה מתקו שאחז מהגשמות שהוא מין
אין כזו דעה הגמ' דוחה את זה שאם כן שמו ושם עירו למה ? וכל המדרשים מלאים באיוב כאישיות היסטורית
יש דעה בירושלמי שהיסורים לא היו ולא נכתבו אלא לומר שאם היו באים היה מקבלם וגם זה דעת יחיד רוב מוחלט של הדעות לא חשבו על הכיוון בכלל.
גם אין מקור שיש סמכות לגבי הלכה מלבד מה שכתוב בספרא דאדם קדמאה רב אשי ורבינא סוף הוראה והוראה היא יוצאת גם מההלכות וגם מהאגדות כאחד ולהורות מההלכות תוך התעלמות מהאגדות המקבילות יוצר עיוותים גדולים ומבחינת מה שהתקבל בכלל ישראל התקבל לקדש את דברי חז''ל בכל תחום
נראה לי יותר נכון שפעמים בודדות הוא חולק בלשונות זלזול כמו שהבאתי לגבי נתעטף באורה כשלמה ולגבי דרשות חז''ל על ארבע מינים כלפי הקב''ה כמדומני ומקומות אחרים מפרש בדרך רחוקה מההבנה הישרה אצל רוב החכמים
בעניני אמונה אין צריך ללכת לבי''ד כי כל ילד יודע מתוך המקרא שחובת כל אב ללמד את בנו
שוב הנושא הוא מה מקובל בכלל ישראל לא עימות בין החזו''א לרמב''ם
הגשם שבעולמנו מחובר אבל יוצר הגשם אין הכרח שאינו גשם אחד נפרד וכנראה זו היתה סברת ר' משה מתקו לעולם לא נדע מהי בדיוק אמיתות הבורא מאחר ואנו נבראיו ואת השכל שלנו ומושגיו הוא יצר לנו וכל' החכם אילו ידעתיו הייתיו
הבריאה היא גשמית ולכן גם קישרתי את תחית המתים לכאן
לא אלא לכל מושגנו בכלל
המסקנה שהקב''ה חי אצלי במושגים שלי ואין לי דרך אמיתית וחווייתית לתפוס את הקשר איתו כראוי ללא הגשמה מסוימת ושלילה מוחלטת היא ניתוק הקשר וכל' הרב נויגרשל שליט''א לגבי הפילוסופים שמעיפים את הבורא בבעיטה של כבוד כלפי מעלה והרמב''ם לקח את זה בעדינות יותר אבל עדיין הקשר הוא מאוד מופשט ובעיני רוב החכמים לאורך הדורות לא קבלו את זה כלל
פילוסופיה במהות הבורא האמיתית היא בכלל נסתרות
ומה הקשר ?
לא דנים עכשיו אם הגר''א הסכים עם החקירה הפילוסופית, אלא במהות החקירה הפילוסופית, ומה טוב/רע בה.
היום מקובל לחשוב שאין לו דמות הגוף ואינו גוף.
היות והוא לא גשמי, שהרי דבר גשמי לא יכול להיות אחד אמיתי - אז ממילא הוא לא מושג.
אני מכיר
טוב, לדעתך הרמב''ם הוא מין.
זה שלא התקבלה דעת הרמב'''ם בנושא החקירה -- לא קשור כלל לנושא הגשמות.
רוחני במהותו הוא 'לא גשמי'. אין משהו באמצע, חוץ משדים לפי הגמ' בחגיגה משמע שהם בין גשם לרוח.
שוב, מה קשור דעת הגר''א לגבי שדים ופילסופיה, לבין יחוד הבורא והגשמתו ???
פילוסופיה בנויה בחלקה על ההגיון האנושי הפשוט.
אז למה יש מ''ד שאמר שאיוב לא היה ולא נברא (גם אם דחו דבריו, מה היתה הו''א ??????)
המצאה שלך.
שטויות.
אתה כמובן לא חייב לקבל את דעת הרמב''ם. ולא את דרך לימודו.
בעמ''י מקובל שמי שאומר שיש להקב''ה גוף ומקרי גוף - הוא מין. זה מה שאני יודע.
אנחנו רק יודעים מה הוא 'לא' כמו שכותב הרמב''ם, רק שלילת תוארים, ולא מהותו, עי' מ''נ ח''א פרק נ' והלאה.
ומה זה קשור ???
אני חולק עליך בתוקף התורה והאמונה מלאה מלאה ברגש המחובר באופן בלי ניתן להפרדה לשכל ולדוג' בעלמא יודעים היו ישראל בעכו''ם שאין בה ממש אלא שעבדו להתיר להם עריות בפרהסיא ועוד רבים רבים בתורה שבכתב ושבע''פ פשוט כדאי לפתוח וללמוד יועיל הרבה הרבה יותר ולימוד פילוסופיה קרה
הבאת דעה שאומרת שמי שלא סובר כמוה הוא עובד אלהים אחרים אני הבאתי דעה מקבילה אין כאן דיון בשום מהות במשפט שצטטת אלא קביעת עובדות
מקובל לצטט את זה אולי כמו שמקובל לצטט שמחכים למשיח בכל יום שיבוא לא הייתי אומר מקובל לחשוב כך באזני שמעתי בחורים בישיבה קטנה שמתוכחים האם המשיח חיב לבוא היום כמו שמאמינים והשני אומר אם כך אמונתך מוכחשת כל יום מחדש והשני מתפתל שכך אומרים אחכה לו שיבוא בכל יום - בקיצור לא חושבים מדאי הרבה, אם בכלל...
שוב אתה חוזר על האקסיומה שבנית לעצמך, זה שדבר גשמי לא יכול להיות אחד אמיתי זה רק מה שאתה רואה סביבך וחושב בשכלך אבל מי שיצר לך את השכל יכול גם ליצור תאורטית משהו גשמי שיהיה אחד אמיתי מקור כל הענינים הגשמיים המורכבים ואת זה אנו לא משיגים כי אנחנו נבראים ולא הבורא
החלטת, בעיני ובעיני חברי רלוונטים ביותר - אני אישית מקבל את הסדר שנמסר בפתח אליהו, אבל אחרים לא כי לא נמסר בגלוי ובדקדוק כשאר תורה שבע''פ, ואיני חושב שהדיון לא רלוונטי
עולם הקבלה מבוסס על האר''י והרמח''ל שהיו ספרדים ותלמידי הרמב''ם כך שאיני יודע כמה יש כאן קבלה של דעת הרמב''ם כמו תחילת עיון מתוך נתון מוסכם מראש.
לדעת הריטב''א שצינתי לפי איך שאתה מבין את הרמב''ם בקיצוניות
הם גם סברו לדעתי שר' משה מתקו לכל היותר טעה בעניני האמונה ואינו מין וכדעת הראב''ד ולכן גם הרמב''ם אף שטעה אינו מין וכך גם דעתי לגבי דעת הרמב''ם בעיני הריטב''א שכתב דעת מינות אבל לא החשיב למין לא את הרמב''ם ולא את ר' משה מתקו
נשמח לשמוע ישוב מניח את הדעת
ודאי שקשור קשר בל ינתק כל שלילת הגשמות ברמה קיצונית של מינות באה מהחקירה הפילוסופית וכמוש''כ הראב''ד ולמה קרא זה מין והלא גדולים וטובים ממנו הלכו בזאת המחשבה והרמב''ם מסביר במורה למה הוא חושב שזה מינות בגלל שחקירתו הפילוסופית מחיבת שהגשמות היא רע נמאס גדול
והרי התורה נתנה גם לנשים ואיך יאמינו ? והרמב''ם כתב שיסמכו על החכמים המאמתים, ומה יעשו אם החכמים שחולקים על הרמב''ם, מנין להם הצדק עם מי ?
אם צריך ! ועליה אני דן, שלא צריך !
שוב, לדעתי כל אבל כל גאונים ראשונים ואחרונים שלא כתבו פילוסופיה התכוונו ברצינות להבנה הפשוטה והכנה של התנ''ך ואגדות בעניני הגשמה ולא פטרו את זה במשל ומליצה ושוב, לבנתיים כנראה זה שיח חרשים כי ההגשמה שאני מאמין בה איננה ההגשמה שאתה מאמין בה, אני מדבר על הגשמה מעודנת חווייתית המחברת את האדם לבוראו ולא פוגמת מאומה במעלתו הנשגבה של הבורא מעל כל דמיון וגבול אנושי מוגבל ומצומצם
הכול לשיטתך שאתה מתקיף אותי שכל העולם חושב אחרת וזה אני מתקן שזה לא נכון לדעתי לא שזה מדאי היה מפריע לי אם זה היה נכון
אני מתחשב בכל דבר לבדוק את מקורותיו ולראות אם הוא מתיישב על הלב
אתה סותר עצמך ממשפט למשפט אם יש שדים יכול להיות עוד דברים
כמו שהגר''א תקף בחריפות את הפיכת דברי חז''ל בכשפים לליצנות מחמת הפילוסופיה הארורה שמוציאה דברים כפשטם
לדעתי לא
הסברתי כבר שעיקר הספר מדבר על נושא לא על חויה ושונה מהותית מכל ההמחשות בתנ''ך וחז''ל
חז''ל קוראים הלכה גם לאגדות כמו נתעלמה ממנו הלכה אבר קטן יש בו באדם משביעו רעב ומרעיבו שבע
וכן למר, אמרתי דברים מבוארים ואתה דוחה בקש.
לא מדובר עלי מדובר על הדרך המקובלת בעם ישראל.
בעם ישראל מקובל שמה שכתוב בתנ''ך ונאמר בחז''ל הכונה ברצינות ובכנות ולא במשלים מנותקים מהחיים שמבטאים רעיונות נאצלים
אנחנו יודעים שהוא לא פחות ומגונה, ואחר שהחלטנו שהגשמות היא מגונה ופחותה ממילא אנו יודעים שהוא לא גשמי - עד כאן דברי הרמב''ם, אבל אם לא נחליט כך אלא נבין ששהגשמיות היא טובה בעצם אם נעשית בדרך נכונה, אין לנו שום הכרח לומר שהוא לא גשמי, והאמת שאנו לא יודעים, מצינו מעט מאמרים בחז''ל המורים קצת על כך כמו וכי יש ימין ושמאל למעלה שצינתי וכמו אין בו לא אכילה ולא שתיה בגמ' ומצינו ריבוי מאמרים המורים הרבה להפך שמדגישים את העוצמה של הקב''ה לעומת הצמצום שלנו ולא שוללים את הגשמיות בשרשה כלא תתכן בעולם.
ע''ז אני מתווכח, גם בגשמיות יש דברים שא''א להשיג אפילו לא בדמיון מרוב העוצמה וההקף, ולעומת זאת לשלול גשמות לגמרי לגמרי הוא ניתוק מהחיים.
משפט לא מובן.
לא, אלא טועה בעבודת ה'.
זה שכל פשוט. זה שאתה מתנגד לשכל הפשוט ולהגיון, ומעדיף להצמד לפסוקי הנ''ך ע''פ הבנת שכלך ותחושות בטנך - זו בעיה שלך.
טוב, אתה בכוח מבין דברים הזוים נגד כולם - כולם מבינים את מה שנמסר בפתח אליהו, ואף אחד לא להגשיםאת הבורא חוץ ממך.
הזוהר. אין רק את האר''י, יש רמ''ק, לשם, הגר'א, בעש''ט.
ואיך מבינים את הרמב''ם - לא בקיצוניות לשיטתך ?? בלי שכל עם רגש כמובן ...
אין מה לישב, יש כאן 2 גישות לאגדות חז"ל ולכשפים.
לדעת הרמב"ם הם טועים.
ויש אומרים שכן צריך, וכך אני חושב. (שמי שצריך/מי שהוא חכם גדול) צריך להתעסק בזה
כאלו הבלים מימיי לא שמעתי.
כי זה היה פשוט.
אני לא מאמין בהגשמה ח"ו
אני מסכים איתל שהבורא רצה שנתייחס אליו כאבא ומלך וכו' כאילו יש לו רגש. אבל רק "כאילו"
אתה קובע מה חושב העולם ?
מה אתה מריש מאחד לשני ??
ממש משכנע
מסכים עקרונית (בלבד) כנ"ל
בעמ"י מקובל מאות שנים לשלול הגשמה לגמרי, על אפך ועל חמתך התקבלה שיטת הרמב"ם.
ממש לא.
