כללי אין ישראל ניזונין אלא בזכות האמונה. (1 צופה)

[שירת העשבים]

"אנוכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענו"
איתא בחז"ל ש"שככר מצוות בהאי עלמא ליכא" ו"היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם", ומקשים המפרשים על עצם הכלל הזה שש"מ בהאי עלמא ליכא, כיצד עובר הקב"ה לכאורה על הלאו של "לא תלין פעולת שכיר" שהרי שכירי יום אנו, ומדוע אינו מקיים בנו "וביומו תתן שכרו"?
מתרץ החיד"א בספרו 'חומת אנך', עפ"י דברי הגמ' שם וכן נפסק להלכה (שו"ע חו"מ של"ט, ז) שהשולח שליח לשכור לו פועלים, שניהם אינם עוברים על בל תלין, המשלח - בעה"ב אינו עובר לפי שלא שכרם והשליח אינו עובר כיון שלא עבד עמהם.
ובזה מתרצים דהנה הקב"ה נתן לנו את התורה ע"י משה רבנו שהיה שלוחו, ולכן אין הקב"ה כביכול עובר על 'בל תלין'.
אך כל זה נכון לגבי כל התורה כולה אבל "אנוכי" מפי הגבורה שמענו וא"כ על זה חייב הקב"ה לשלם לנו שכר בעוה"ז. וא"כ י"ל שאנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו, ולא ע"י שליח, וא"כ שכר מצוות אלו כן קיים בעוה"ז.
בספר "חוות יאיר" ביאר בזה את הפסוק (קהלת ד, ט) "טובים השניים מן האחד" שטובים השניים - שני הדברות, ששמענו מן האחד – מן הקב"ה, כיוון שעל ידם מקבלים שכר אף בעולם הזה.
בספר "ישמח משה" ביאר עם יסוד זה את המדרש "אין ישראל ניזונין אלא בזכות האמונה", שעל אמונה הרי מקבלים שכר בהאי עלמא כיוון שזה כלול ב'אנוכי' ו'לא יהיה לך'. ומוסיף עוד, שזהו כוונת הפסוק "צדיק באמונתו יחיה" בכח האמונה וכנ"ל.