שמיני טבילת אצבע בחטאת של שמיני למילואים

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ויטבול אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח (ט ט)

יש להעיר דיש כאן חידוש במה שנזכרה בחטאת זו "טבילת אצבע", דהנה בכל שאר החטאות הנעשות על מזבח החיצון לא מצינו שנאמר בקרא "טבילת אצבע" בדם, ורק בחטאות הפנימיות נאמר וטבל והזה. ובגמ' זבחים יג: ויד. אמרו מכח זה נפקא מינה לדינא, דבחטאות החיצונות שלא נזכרה טבילת אצבע, אין מחשבת פיגול פוסלת אם חשב אותה בשעת טבילת האצבע, דאי"ז חשוב עבודה גמורה, אבל בחטאות הפנימיות שנאמר בהם בפירוש טבילת אצבע, מחשבת פיגול פוסלת בשעת טבילת האצבע.

והנה חטאת זו של שמיני למילואים היתה חטאת חיצונה, כמ"ש רש"י לקמן פסוק י"א, וא"כ למה נאמר בה טבילת אצבע. וצ"ל דהוראת שעה היתה דטבילת אצבע חשובה עבודה לגביה אע"פ שהיא חטאת חיצונה, [וכמו שמצינו שהיה בה הוראת שעה שנשרפה כמ"ש רש"י שם, דהוראת שעה היתה בחטאת זו ובחטאות של שבעת ימי המילואים, ולגבי טבילת אצבע לא מצינו הוראת שעה זו אף בחטאות של שבעת ימי המילואים, שלא נזכרה בהם טבילת אצבע, אלא רק בחטאת זו של שמיני למילואים בלבד].

ולפי"ז בחטאת זו של שמיני למילואים היה הדין שטבילת אצבע מפגלת. ועוד נפק"מ לדם שקרש, דאמרינן במנחות כא. שבחטאות החיצונות כשר ובחטאות הפנימיות פסול כיון שלאו בר טבילה הוא, והכא נמי שנאמר דין "טבילה" דם שקרש היה פסול.​