זה הצד לחייב
ורק העלתי צד לפטור אולי כיון שבפועל אף אחד לא יקנה את זה
לגויים כי אין להם חלות וליהודים שלא מעלים כזה דבר על שולחן שבת כשלא מיופה
א"כ לא נגמרה מלאכתו
זה הצד לחייב
ורק העלתי צד לפטור אולי כיון שבפועל אף אחד לא יקנה את זה
לגויים כי אין להם חלות וליהודים שלא מעלים כזה דבר על שולחן שבת כשלא מיופה
א"כ לא נגמרה מלאכתו
לא העלית שום צד. זה לא כפוף לשימוש של גוי או יהודי. וזה תלוי בחפץ, עד כמה הוא מוכשר לשימוש.
ואם או בלי המדבקה הוא מוכשר לחיתוך ולהגשה.
כל צד אחר מחייב את המצדד בטבילת גירות. חבל לעקם את השכל הישר (שיש לך) כדי לשלות פנינים לחומרא
לא העלית שום צד. זה לא כפוף לשימוש של גוי או יהודי. אלא זה תלוי בחפץ עד כמה הוא מוכשר לשימוש.
ואם או בלי המדבקה הוא מוכשר לחיתוך ולהגשה. כל צד אחר מחייב את המצדד בטבילת גירות. חבל לעקם את השכל כדי לשלות פנינים לחומרא
הפוך העלתי צד להקל,
והצד לקולא היה שכיון שאף אחד לא משתמש בחפץ במצב זה, ואף שהוא כבר ראוי לשימוש מצ"ע, לא נחשב שנגמר מלאכתו, וא"כ הדבקת המדבקה ע"י יהודי נחשב גמר מלאכה בידי ישראל ופטור מטבילה
והצד לקולא היה שכיון שאף אחד לא משתמש בחפץ במצב זה, ואף שהוא כבר ראוי לשימוש מצ"ע, לא נחשב גמר מלאכתו, וא"כ הדבקת המדבקה ע"י יהודי נחשב גמר מלאכה בידי ישראל ופטור מטבילה
לא נכון. המדד אם החפץ מוכשר וראוי להיקרות בשם חפץ, זה לא בתוספת חיצונית. גם אם יהיה טיפה אבק לא ישתמשו עד שינקו אותו. וגם מי שהתרגל למדבקה אם היא נשחקה ואיננה הוא ימשיך להשתמש.
אגב אפילו פירוק כלי חשמלי להרבה פוסקים לא נחשב גמר מלאכה.
יש הבדל גדול בין אבק למדבקה, לא סתם שמים מדבקה,
לפני ששמים את המדבקה זה סתם זכוכית, יכול לשמש כמגש לנרות, כמדף בקיר, וכדו'
אחרי המדבקה הוא מיועד רק לחיתוך חלות, יש בזה תוספת למהות של הזכוכית,
למרות שלאיכות השימוש לא הועיל כלום, [שזה הצד לחייב כאמור]