וירא טעם שהודיע הקב"ה לאאע"ה על הפיכת סדום (2 צופים)

[התורה]

"המכסה אני מאברהם וגו'" (יח, יז).
עוד ירצה אומרו המכסה וגו', להיות שאברהם הציל הסדומיים בחרבו ובקשתו עם לוט כאמור בפרשה הקודמת, נוגע הדבר אליו לדעת מה שיעשה בהם, ולא יהיה הדבר מכוסה ממנו לשון כיסוי, כי הוא בדעתו העם אשר הציל עודנה לבטח, וה' הוא מאבדם מבלי ידיעתו, לזה אמר המכסה וגו', ולא הוצרך לפרש טעם זה כי הוא דבר ידוע.​

(אור החיים הק' - בפרשתנו, גליון מחוברים)​

 

[התורה]

במדרש ילקוט שמעוני (פרשת וירא רמז פ"ב): וה' אמר המכסה אני מאברהם, למה גלה לו, לפי שהיה אברהם מהרהר בלבו על דור המבול - אפשר שלא היו בהם צדיקים שיסלח להם הקדוש ברוך הוא בזכותם, תדע לך שאף בסדום אמר: האף תספה צדיק עם רשע (בראשית י"ח כ"ג), למה חלילה לך שני פעמים, בעולם הזה ובעולם הבא.

 

[התורה]

עתה ראיתי עוד נוסח בדברי הרמב"ן:

"והנכון, כי השם יתברך דבר בכבוד אברהם. אמר, הנה הוא עתיד להיות לגוי גדול ועצום, ויהיה זכרו בזרעו ובכל גויי הארץ לברכה, לכן לא אכסה ממנו, כי יאמרו הדורות הבאים, איך כיסה ממנו, או איך נתאכזר הצדיק על שכיניו החונים עליו ולא ריחם ולא התפלל עליהם כלל".​

 

[התורה]

בד' החת"ס בהקד' ליו"ד פיתוחי חותם מבואר, דבעיקר יש להקשות מה נשתנה אברהם משאר נביאים שלא התבונן ה' תחילה אם ראוי לאציל עליו הנבואה מחמת כשרונותיו, וכפי המבואר בהמשך הכתוב 'כי ידעתיו' ולכאורה הוא הביאור, ואלי כד' הרמב"ן האמורים מעלה, ויל"ע.

 

[הצעיר שבחבורה]

ומדברי המלבי"ם

"וה' אמר". אז אמר ה' אל מלאכיו שאין ראוי לכסות הדבר מאברהם באשר אברהם יהיה לגוי גדול, אין ראוי לכסות הדבר ממנו מפני ג' טעמים.

א] אחר "שנברכו בו כל גויי הארץ"
"כי ידעתיו." שעל ידי שידעתיו ובו דבקה ידיעתי והשגחתי הפרטיית, עי"כ נעשה הוא הצינור שע"י תבא הברכה לכל גויי הארץ, שלולא אברהם סר אז השגחת ה' מן העולם ונמסרה הנהגתם אל המערכת והטבע, ועל ידי אברהם שדבקה בו השגחת ה' התחילה ההנהגה ההשגחיית על כלל העולם, וכמ"ש חז"ל בחידתם שקודם א"א סלק הקב"ה שכינתו מכל הרקיעים ואברהם היה המתחיל להוריד את השכינה לארץ, ועי"ז נסתבב ג"כ משפט סדום וענשם שהיה השגחיי, וא"כ יחויב שאודיע אותו ממשפט סדום אשר לפי מעשיהם ראוים לקללה ולא לברכה, וגם כדי שיתפלל עליהם ויבקש עליהם זכות כי ע"י יבורכו גויי הארצות

זאת שנית למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו" אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", אחר שיהיה לגוי גדול ועצום ראוי שאודיע אותו כדי שידע שדרכי ה' הם במשפט לפי המעשה, ושהעונש בעונש של כליה להעם אשר הפכו ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו, והענישם במשפט צדק, וכ"ז יודיע לבניו למען ילמדו ללכת בדרכי ה' במשפט וצדקה

(הטעם הג') למען הביא ה' כי באשר סדום וערי הככר הם מן הארץ שנשבע ה' לאברהם לתת לזרעו, וכשישחית את סדום לא יוכל" להביא על אברהם את אשר דבר עליו", מוכרח אני להודיעו אולי ימצא להם זכות שלא ישחתו הערים ואוכל לקיים הבטחתי, ור"ל שממ"נ אם יסכים שהם ראוים לכליה והשחתה יצוה את בניו ושמרו דרך ה' וכו', ואם לא יסכים לזה כי ימצא להם זכות ויעביר הגזרה, אוכל לקיים מה שדברתי עליו שהארץ הזאת תהיה לזרעו, וגם לזה הקדים מ"ש שאברהם יהיה לגוי גדול (שהוא הקדמה לכל הג' טעמים) שעי"ז יצטרכו לארץ רחבת ידים והשחתת ערי הככר יגרע נחלתם שנשבעתי להם: ​