וירא בטעם שאמר להם ליקח מעט (1 צופה)

[התורה]

יקח נא מעט מים וגו' (יח, ד).
אולי שלא רצה לשנות כמנהג הלקוח באורחים, שהיו מקדימין לרחוץ רגליהם לחששת עבודה זרה כאומרם ז"ל (ב"מ פו:) ואומרו מעט, זה מנהגו לומר לאורחים להראות כי אין טורח הרבה עליהם שלא לביישם.

(אור החיים הק' - בפרשתנו, גליון מחוברים עוז והדר)​

 

[עמך]

הח"ח עה"ת תי', שכיון ונתינת המים ע"י שליח הייתה, לא רצה להכביד עליו, וכמעשה הנודע מר' ישראל סלנטר והמשרתת.
בכתב והקבלה הביא שזה היה בבוקר לכן לא היה להם הרבה אבק.
ברד"ק תי' "אמר מעט למעט נדיבותו בפיו מדרך המוסר".
בשם משמואל תי' בדרך חסידות שמים הוא כנגד החסד ולא רצה לתת אותו לחיצוניים עיי"ש
בעמק דבר תי' שלא רצה להכביד עליהם שילונו עימו, לכן אמר להם שיקחו קצת ויתעכבו רק שעה קלה.
ותי' פשוט שמעתי מהגר"א דיסקין, שהביא להם את המים להתנקות,
ואם היה אומר להם קחו הרבה היה נשמע שא"א להתקרב אליהם מרוב סרחון..

 

[התורה]

בהמשך לדברי הרב
ראיתי בדברי חכם א' שהביא דברי רבותינו:
העמק דבר:
מעט מים. זה לא שייך לכלל אמור מעט וכו׳. והא דלא אמר יוקח מים היינו שהראה שאינו מכביד עליהם ללון עמו. וא״כ היה ראוי לפי המנהג לרחוץ הרגלים יפה. אבל הוא לא מצא לב לבקש כ״כ מהם אלא שעה קטנה יתעכבו עמו. ולזה די רחיצה מועטת:
וכן המלבי"ם:
ופייס דעתם שאינו רוצה לעכבם הרבה רק שירחצו רגליהם וינוחו מעט תחת העץ, שזה יעשו גם בדרך כשימצאו מעין מים וחורש מצל:

 

[התורה]

ראיתי מהרב נשיח בחוקיך לבאר,
ע"ד הרמז י"ל ד'מעט מים' בגימ' 'יצחק' עם הכולל והוא מידת הגבורה דהיינו מיעוט וצמצום מימי החסד, והיה זה הכנה להא דהמלאכים באו כאן בשביל לידת יצחק בפרט הגדול שבהם שהוא מיכאל שבא לבשר לשרה שתלד את יצחק מידת הגבורה, (וגם שאר המלאכים שהלכו להפוך את סדום, נתבאר במקום אחר שלידת יצחק היה תלוי בהפיכת סדום, ומבואר בזה למה נשתלח גבריאל לאברהם הרי כל שליחותו לכאו' רק להפוך סדום, אלא מפני שמדתו גבורה הנצרך ליצחק) (וירומז ביוקח נא ע"י אחר דהיינו יצחק מידת הגבורה ולא אברהם מידת החסד).

 

[התורה]

של"ה פרשת וירא תורה אור
ויש להקשות, למה אמר 'מעט מים', היה לו לומר 'יקח נא מים', יהיה מעט או הרבה, צריך ליקח שיעור רחיצה. ויש בזה סוד, דע, כי מדתו של אברהם אבינו מדת החסד, והחסד הם סוד מים עליונים, והם סוד מים זכים מים טהורים, ומדת החסד הוא סוד האהבה, כמו שיתבאר לקמן (אות כה), ומאחר שזכה אברהם אבינו למדת החסד נכנס לאהבה, אשר על זה נאמר (ישעיה מא, ח) 'אברהם אהבי', וכתיב (שיר השירים ח, ז) 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה', ואלו המים הם מקור מים חיים, אבל יש בארות בארות נשברות אשר לא יכילו המים, והם הקליפות 'הבור רק אין בו מים' (בראשית לז, כד). אזי 'חסד אל כל היום' (תהלים נב, ג), וכתיב (שם ז, יב) 'אל זועם בכל יום'. וקשה, 'אל' הוא מדת החסד, ואיך אמר שהוא מדת הזעם. ותירץ בזהר (ראה ח"ג דף ל' ע"ב) שהוא זועם בקליפות לבטלם, וזהו מדת החסד. ואפשר דעל זה רומז (יחזקאל לו, כה) 'וזרקתי עליכם מים טהורים (וטהרתי אתכם) [וטהרתם] מכל טמאותיכם', כי רוחצים את צואת זוהמת הקליפות הבאים מצד החטאים. ואלו המים נקראים 'מעט מים', כי הקליפה אינה פרה ורבה, מה שאין כן הקדושה היא מתרבה והולך, ו'מים רבים לא יוכלו לכבות [את] האהבה' ואהבת עולם. ועיקר מדת החסד היא בסוד 'מים רבים' הנזכר לעיל, אבל פעמים בהכרח 'יקח נא מעט מים' ממנה להתלבש בקליפה ולהכניע[ה], על כן אמר 'יקח נא מעט מים' להרחיץ זוהמת הקליפות עבודה זרה.

 

[אור זרוע לצדיק]

ואפ"ל בד"ר יוקח מעט מים ואין מים אלא תורה כי הכיר שהם מלאכים ואין להם השגה בעצם התורה
ועוד אפ"ל ע"ד הנ"ל עפי הסיפור הידוע בח"ח שכשבאו אליו אורחים אורחים קודם קידש ואחר כך שר זמירות ודיבר בדברי תורה
וה"נ כיון שעדיין לא האכילם אמר להם יוקח מעט מים רק קצת דברי תורה

 

[התורה]

ראיתי מהרב נשיח בחוקיך לבאר,
ע"ד הרמז י"ל ד'מעט מים' בגימ' 'יצחק' עם הכולל והוא מידת הגבורה דהיינו מיעוט וצמצום מימי החסד, והיה זה הכנה להא דהמלאכים באו כאן בשביל לידת יצחק בפרט הגדול שבהם שהוא מיכאל שבא לבשר לשרה שתלד את יצחק מידת הגבורה, (וגם שאר המלאכים שהלכו להפוך את סדום, נתבאר במקום אחר שלידת יצחק היה תלוי בהפיכת סדום, ומבואר בזה למה נשתלח גבריאל לאברהם הרי כל שליחותו לכאו' רק להפוך סדום, אלא מפני שמדתו גבורה הנצרך ליצחק) (וירומז ביוקח נא ע"י אחר דהיינו יצחק מידת הגבורה ולא אברהם מידת החסד).

לחץ כדי לכווץ...

ובפרט לפירוש האור החיים שאברהם אמר לגבריאל אל נא תעבור מעל עבדך יבואר ביותר דלכן אמר לו מעט מים מידת הגבורה כנ"ל

 

[התורה]

אולי י"ל מכיון שהיה ע"י,
וכפי המובא במעשה המפורסם עם ר' ישראל סלנטר, שמיעט במים בנט"י שהובאו ע"י המשרתת.

 

[התורה]

מרן הרב שטינמן זיע"א מבאר באילת השחר,
עפ"י יבמות יא: שאסור לבזבז מים לחינם.

 

[התורה]

עתה ראיתי ב'תורה שבכתב'

[td width="645px"] [/td]

[th]

יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם (יח, ד) על ידי שליח (רש"י)​

מהמים לקח מעט, ולא הידר להביא הרבה מים, יען כי את המים הביא על ידי שליח, כי אם היה מצוה להביא הרבה מים היה השליח צריך לטרוח הרבה, ואין זה מן המוסר להדר ולהחמיר על חשבון טרחתו של הזולת.​

(הגרמ"מ ישר זצ"ל, בספרו 'החפץ חיים חייו ופעליו')​

[/th]​

​

 

[התורה]

"יקח נא מעט מים וגו'" (יח, ד).
עוד ירמוז ענין הנוגע למלאכים שיקחו מעט מים שהיא התורה, ולהיות כי התורה יש בה בחינת הפשט ובחינת הפנימיות והנה המלאכים שבאו בדמות אנשים הוא גוף שברא להם ה' רוחני מהגלדת האוירים (זהר ח''א נ''ח) ובערך עצמות המלאך יחשב גוף ויתיחס אליו בחינת רגל כידוע הטעם ליודעי חן, ורמז להם שיקחו מעט מים מפשטי התורה ויטהרו בו רגליהם שהוא בחינת גוף הניכר עליהם. וישענו תחת העץ, שהיא התורה שנקראת עץ חיים, ולזה אמר העץ בה''א הידיעה.
גם אמר להם שיקחו פת לחם היא בחינת פנימיות התורה ויסעדו בו פנימיותם והוא אומרו לבכם. ודקדק לומר פת לחם פת שיש בבחינתו לחם שהם ג' הויות שהם בחינת חיות העולמות.​

(אור החיים הק' - בפרשתנו, גליון מחוברים)​