• "בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה"
    עם תחילת אמירת הסליחות בכל בית ישראל, נאחל לכל חברי הפורום שליט"א שיתקבלו תפילותינו ברחמים וברצון, וייפתחו לנו שערי תשובה, מחילה וכפרה.

טעם

  1. א

    אב תשפ"ו ברכת המצוות טעם הראשונים דבדיעבד מברך אף בלא עובר לעשייתן

    נחלקו הפוסקים הם אפשר לברך ברכת המצוות כשאינו עובר לעשייתן והנה דעת ההג' אשרי (הובא בש"ך יט ג) דאפשר לברך ברכת המצוות אף לאחר עשייתן, וקשה מאי שמא בברכת הנהנין שלא שייך לברך לאחר אכילה. וראיתי בזה כמה פרושים: א. המשמרת חיים (עניני ברכות) הביא דההג' אשרי סבירא ליה שאין הברכה באה על ההנאה אלא על...
  2. ר

    הלכות ברכות טעם דגן.

    בסימן רח ועוד מובא כמה פעמים שבשביל לברך על תערובת קמחים בורא מיני מזונות צריך שיהיה בו טעם דגן. ולכאורה אולי אפשר לומר שאפי' שבסימן רב לגבי תמרים שמיעכן פסק המחבר כרמב"ם שמברך בכ"ג בפה"ע. אם אין בהם את אותו טעם של הפרי גם למחבר יברכו שהכל. דלא גרע מחמשת מיני דגן שמאבדים חשיבותם? ולדעת הרמ"א...
  3. י

    ראש חודש מה טעם המנהג לומר הלל בראש חודש

    הלא לכאורה אין מהותו יום שמחה אלא יום זכרון ומעין יום הדין ודומה לראש השנה ובראש השנה לא אומרים הלל כידוע. אמנם גם בראש השנה יש ענין של שמחה כמבואר בפסוקים לכו אכלו משמנים וגם בראש חודש מצינו בפסיקתא שסעודת ר''ח היא כשבת יו''ט וחוה''מ שאם מוסיף מוסיפין לו. והטעם נראה פשוט שכשם שבראש השנה יש שמחה...
  4. ה

    איך אפשר להרגיש טעם רוחני בתפילות שבת?

    שהנשמה תרגיש טעם בשבת כ"ק האדמו"ר רבי צבי הירש מקרעטשניף זצ"ל אמר בשיחתו (משפטים תשס"ג): 'בלי לימוד הפרשה, חומש ורש"י בהבנה ראויה, אי אפשר שהנשמה תרגיש טעם בתפילות שבת ובסעודות שבת, ואי אפשר לקבל את הנשמה'. תורה שבכתב
  5. נ

    קרח הלא מפורש בתורה טעם שמירת המשכן כדי שלא יכנסו בו זרים ולא משום כבוד המקדש

    שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' צבי שטיינבערג שליט''א שמבואר בפרשה שבנ''י אמרו למשה אחרי המעשה דקרח הן גוענו ואבדנו כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות האם תמנו לגוע, ולכן אמר הקב''ה שהכהנים והלוים ישמרו את המקדש ולכאורה מבואר להדיא טעם השמירה משום שלא יכנסו זרים ודלא כמו שכתב הרמב''ם דזהו משום...
  6. מ

    שלח למטה אפרים, ולמטה יוסף למטה מנשה. טעם השינוי

    בטעה"ד שאצל מטה אפרים הושע בן נון לא כ' לפני כן "למטה יוסף" אפ"ל ברמז, שידוע ידע יהושע ש "אין הדבר תלוי אלא בי". ואל לו להישען לא על זכות אבות ולא על יחוסו, כמובא בספרים שבשעת הניסיון לוקחים מהאדם את כל מדרגותיו ודו"ק
  7. טעם עשה דוחה לא תעשה

    טעם עשה דוחה לא תעשה

    טעם דעשה דוחה לא תעשה א. איתא בגמ' ביבמות ז' ע"א וז"ל: הדר אמר אטו עשה דוחה את ל"ת, לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה, מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה, ע"כ. נמצא דהא דעשה דוחה ל"ת אינו מסברא, דאדרבה מסברא היה הלאו צריך לדחות את העשה מחמת שהל"ת חמור מהעשה, אלא דילפינן לה מקרא דעשה דוחה...
  8. א

    ספירת העומר טעם לספירת העומר על דרך הפשט

    על דרך הפשט כותב הגה"ק רבי יצחק קארו זי"ע, בספרו 'תולדות יצחק', טעם למצות ספירת העומר, מפני שבימים אלו כל איש ישראל עסוק בקציר שלו, שהרי חצי ניסן ואייר וחצי סיון היא תקופת הקציר (רש"י בראשית ח, כב), וכולם מפוזרים בשדותיהם וטרודים בעבודתם, ושמא מרוב הטרדה ישכחו לעלות לרגל בחג השבועות, לכן אמרה...
  9. א

    אחרי מות טעם איסור לישא ב' אחיות

    ספר החינוך מצוה רו שלא לבוא על שתי אחיות. אומר לי לבי בענין זה שאסר הכתוב מלישא שתי אחיות, כי אדון השלום יחפוץ בשלום כל בריותיו, וכל שכן בשלום אותן בריות שהטבע והשכל מחייבין להיות שלום ביניהם ולא קטטה ותחרות תמיד כל היום.
  10. ה

    אחרי מות טעם שלא גילה ה' סגולת כל מצוה

    כתב רבינו האוה"ח הק' בפרשתנו (יח, כד) שיש לכל מצוה סגולתה המיוחדת, ולא גילה ה' סגולות אלו של כל מצוה ומצוה, שלא ילך אדם וישתדל במצוה אחת בלחוד להשיג סגולתה יעו"ש. וכעין בחינה זו, הזהיר רבינו האור החיים הק' בפרשת עקב בפסוק (ח, א) "כל המצוה אשר אנכי מצווך" וגו', שאין 'פשרות' במצוות, דהיינו שאל...
  11. ה

    מצורע טעם שמטבילים את הציפור בדם השחוטה

    וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים (יד, ו). בטעם ציווי זה כתב החזקוני דבר פלא: "כדי שתהא צבועה והולכת על פני השדה ובאים בני מינה המכירים אותה ורואין שנשתנית ומתקבצים עליה והורגין אותה כדי שלא ימצאנה מצורע אחר ויקריבנה ורחמנא אמר וכפר עליו ולא על אחר"...
  12. ה

    פסח, חודש ניסן טעם נפלא מדוע בחודש ניסן ישועות בו מקיפות

    בפרשת החודש אנו אומרים בפיוט מוסף (מחיה, ד"ה לציון דרור): "החדש אשר ישועות בו מקיפות". יש לפרש זאת על פי דברי קדוש זקיני ב'בני יששכר' (מאמרי חדש ניסן מאמר א, סימן ג) על מה שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני תהלים, רמז תתמג): "מפני מה ישראל מתפללין ואינן נענין? מפני שאינם יודעים להתפלל בשם". היינו, שאינם...
  13. י

    ביאור המציאות בקביעת הגמרא שתמרים יונקים טעם יין מגפנים

    בגמרא בב"ק צב. איתא "שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו". משמע שתמרים יונקים מהגפנים, וזה מה שעושה בהם טעם יין, לכאורה דברים אלו לא מובנים במציאות (יש מצב שיש תסיסה בתמרים וזה גורם לטעם אלכהלי, אבל...
  14. ה

    ויקרא טעם 'גן עדן' בקרבן מנחה

    וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' (ב, א). מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקדוש ברוך הוא, מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו (רש"י). נבאר על פי מעשה, אשר סיפר הגה"ק בעל ה'דרכי תשובה' זיע"א. בסוף ימי הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א כמעט שלא היה אוכל כלל. פעם אחת בא לפניו בנו הרה"ק רבי אלעזר...
  15. י

    מנחות קושיא על טעם הירושלמי אמאי לא עבדינן מעור תפילין - מזוזה.

    ידוע טעם הירו' מגילה - כי מזוזה לא שייכת בשטים בספינות, לעומת תפילין שגם שם מניחים. ולכן התפילין קדושות יותר. וק"ק שהרי תפילין נשים לא יכולות להניח בדין, וזה לכא' חסרון יותר מהותי מאשר חסרון מציאות בחיוב למפרשי הימים. ויש לומר שבגלל שעם בפנ"ע הן (שבת סב.) לא חשיב "פגיעה" בערך התפילין כי זה לא...
  16. י

    טעם נוסף לאמירת הבדלה בחונן ה"דעת"

    מלבד הטעם של הגמרא שאם אין דעת הבדלה מנין ישנו טעם נוסף למה אומרים הבדלה בחונן הדעת. שהרי בשבת לא מתפללים י"ח ברכות ולכן צריך להבדיל לפני שמתחילים ברכות של יום חול. ולפי זה נשאלת השאלה למה מתחילים אתה חונן ורק בהמשך אומרים הבדלה הלא לפ"ז היה צריך לומר מיד הבדלה. אלא שיש לומר שגם בשבת מתחילים...
  17. ה

    פורים טעם נפלא שנקבע משלוח מנות ליום הפורים

    הגה"צ רבי יהושע סג"ל דייטש מקטמון זצ"ל בספרו אהבת חיים (לפורים אות כט) אומר טעם נפלא, מדוע תקנו משלוח מנות ומתנות לאביונים ביום הפורים דוקא. ומבאר, עפ"י מה שפירש האור החיים הק' מאמר הכתוב (פרשת ראה) "ונתן לך רחמים ורחמך" דבני ישראל יראו איך שה' יתברך מצוה להם 'לא תחיה כל נשמה', ואם כן שמא על ידי...
  18. א

    פורים מדוע היה מנהג לאכול זרעונים

    כתב הרמ"א תרצה ב' י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו). וצ"ב מה קשור דניאל לפורים (וכבר תמה בזה בפרי חדש) אמנם במשנה ברורה כתב שאף אסתר אכלה זרעונים אבל הרמ"א לא הזכיר את זה משמע שטעם אחר היה עמו, וצ"ע. עוד יעוי' בכל בו דהמנהג לאכול בלילה את הזעונים...
  19. ה

    חידה בתלמוד וחז"ל דבר שהוא ממש מהבהמה ואינו בשרי רק טעם בשר לזמן ?

    דבר שהוא מבשר ואינו בשרי רק טעם בשר?
  20. ה

    מה טעם הכפילות: "פרו וישרצו", "ותמלא הארץ"

    (א', ז'-ח') "ובנ"י פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד", ואח"כ כפל "ותמלא הארץ אותם", וצריך להבין מה טעם כפילות זו
חזור
חלק עליון