שהנשמה תרגיש טעם בשבת
כ"ק האדמו"ר רבי צבי הירש מקרעטשניף זצ"ל אמר בשיחתו (משפטים תשס"ג): 'בלי לימוד הפרשה, חומש ורש"י בהבנה ראויה, אי אפשר שהנשמה תרגיש טעם בתפילות שבת ובסעודות שבת, ואי אפשר לקבל את הנשמה'.
תורה שבכתב
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' צבי שטיינבערג שליט''א שמבואר בפרשה שבנ''י אמרו למשה אחרי המעשה דקרח הן גוענו ואבדנו כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות האם תמנו לגוע, ולכן אמר הקב''ה שהכהנים והלוים ישמרו את המקדש
ולכאורה מבואר להדיא טעם השמירה משום שלא יכנסו זרים ודלא כמו שכתב הרמב''ם דזהו משום...
בטעה"ד שאצל מטה אפרים הושע בן נון לא כ' לפני כן "למטה יוסף"
אפ"ל ברמז, שידוע ידע יהושע ש "אין הדבר תלוי אלא בי". ואל לו להישען לא על זכות אבות ולא על יחוסו, כמובא בספרים שבשעת הניסיון לוקחים מהאדם את כל מדרגותיו ודו"ק
טעם דעשה דוחה לא תעשה
א. איתא בגמ' ביבמות ז' ע"א וז"ל: הדר אמר אטו עשה דוחה את ל"ת, לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה, מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה, ע"כ. נמצא דהא דעשה דוחה ל"ת אינו מסברא, דאדרבה מסברא היה הלאו צריך לדחות את העשה מחמת שהל"ת חמור מהעשה, אלא דילפינן לה מקרא דעשה דוחה...
על דרך הפשט כותב הגה"ק רבי יצחק קארו זי"ע, בספרו 'תולדות יצחק', טעם למצות ספירת העומר, מפני שבימים אלו כל איש ישראל עסוק בקציר שלו, שהרי חצי ניסן ואייר וחצי סיון היא תקופת הקציר (רש"י בראשית ח, כב), וכולם מפוזרים בשדותיהם וטרודים בעבודתם, ושמא מרוב הטרדה ישכחו לעלות לרגל בחג השבועות, לכן אמרה...
ספר החינוך מצוה רו
שלא לבוא על שתי אחיות. אומר לי לבי בענין זה שאסר הכתוב מלישא שתי אחיות, כי אדון השלום יחפוץ בשלום כל בריותיו, וכל שכן בשלום אותן בריות שהטבע והשכל מחייבין להיות שלום ביניהם ולא קטטה ותחרות תמיד כל היום.
כתב רבינו האוה"ח הק' בפרשתנו (יח, כד) שיש לכל מצוה סגולתה המיוחדת, ולא גילה ה' סגולות אלו של כל מצוה ומצוה, שלא ילך אדם וישתדל במצוה אחת בלחוד להשיג סגולתה יעו"ש.
וכעין בחינה זו, הזהיר רבינו האור החיים הק' בפרשת עקב בפסוק (ח, א) "כל המצוה אשר אנכי מצווך" וגו', שאין 'פשרות' במצוות, דהיינו שאל...
וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים (יד, ו).
בטעם ציווי זה כתב החזקוני דבר פלא: "כדי שתהא צבועה והולכת על פני השדה ובאים בני מינה המכירים אותה ורואין שנשתנית ומתקבצים עליה והורגין אותה כדי שלא ימצאנה מצורע אחר ויקריבנה ורחמנא אמר וכפר עליו ולא על אחר"...
בפרשת החודש אנו אומרים בפיוט מוסף (מחיה, ד"ה לציון דרור): "החדש אשר ישועות בו מקיפות".
יש לפרש זאת על פי דברי קדוש זקיני ב'בני יששכר' (מאמרי חדש ניסן מאמר א, סימן ג) על מה שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני תהלים, רמז תתמג): "מפני מה ישראל מתפללין ואינן נענין? מפני שאינם יודעים להתפלל בשם". היינו, שאינם...
בגמרא בב"ק צב. איתא "שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו".
משמע שתמרים יונקים מהגפנים, וזה מה שעושה בהם טעם יין,
לכאורה דברים אלו לא מובנים במציאות (יש מצב שיש תסיסה בתמרים וזה גורם לטעם אלכהלי, אבל...
וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' (ב, א).
מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקדוש ברוך הוא, מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו (רש"י).
נבאר על פי מעשה, אשר סיפר הגה"ק בעל ה'דרכי תשובה' זיע"א. בסוף ימי הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א כמעט שלא היה אוכל כלל. פעם אחת בא לפניו בנו הרה"ק רבי אלעזר...
ידוע טעם הירו' מגילה -
כי מזוזה לא שייכת בשטים בספינות,
לעומת תפילין שגם שם מניחים. ולכן התפילין קדושות יותר.
וק"ק שהרי תפילין נשים לא יכולות להניח בדין, וזה לכא' חסרון יותר
מהותי מאשר חסרון מציאות בחיוב למפרשי הימים.
ויש לומר שבגלל שעם בפנ"ע הן (שבת סב.) לא חשיב "פגיעה" בערך התפילין כי זה לא...
מלבד הטעם של הגמרא שאם אין דעת הבדלה מנין ישנו טעם נוסף למה אומרים הבדלה בחונן הדעת.
שהרי בשבת לא מתפללים י"ח ברכות ולכן צריך להבדיל לפני שמתחילים ברכות של יום חול.
ולפי זה נשאלת השאלה למה מתחילים אתה חונן ורק בהמשך אומרים הבדלה הלא לפ"ז היה צריך לומר מיד הבדלה.
אלא שיש לומר שגם בשבת מתחילים...
הגה"צ רבי יהושע סג"ל דייטש מקטמון זצ"ל בספרו אהבת חיים (לפורים אות כט) אומר טעם נפלא, מדוע תקנו משלוח מנות ומתנות לאביונים ביום הפורים דוקא.
ומבאר, עפ"י מה שפירש האור החיים הק' מאמר הכתוב (פרשת ראה) "ונתן לך רחמים ורחמך" דבני ישראל יראו איך שה' יתברך מצוה להם 'לא תחיה כל נשמה', ואם כן שמא על ידי...
כתב הרמ"א תרצה ב' י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).
וצ"ב מה קשור דניאל לפורים (וכבר תמה בזה בפרי חדש)
אמנם במשנה ברורה כתב שאף אסתר אכלה זרעונים אבל הרמ"א לא הזכיר את זה משמע שטעם אחר היה עמו, וצ"ע.
עוד יעוי' בכל בו דהמנהג לאכול בלילה את הזעונים...
ראיתי בפירוש הרא''ש עה''ת וז''ל על כן לא יאכלו בנ''י את גיד הנשה פירוש על שהניחוהו לילך יחיד ונכשל בדבריו, והפסידו אותו מאכל טוב לדור דורים להיות להם למזכרת עון עכ''ל
וצ''ב שהרי ידוע שהרשב''א מקשה מהו ביאור המח' אי יש בגידין בנותן טעם או לא ולמה א''א לטעום לקפילא נכרי אי יש טעם או לא, ותי' שזהו...
"המכסה אני מאברהם וגו'" (יח, יז).
עוד ירצה אומרו המכסה וגו', להיות שאברהם הציל הסדומיים בחרבו ובקשתו עם לוט כאמור בפרשה הקודמת, נוגע הדבר אליו לדעת מה שיעשה בהם, ולא יהיה הדבר מכוסה ממנו לשון כיסוי, כי הוא בדעתו העם אשר הציל עודנה לבטח, וה' הוא מאבדם מבלי ידיעתו, לזה אמר המכסה וגו', ולא הוצרך...
איזהו מקומן, טעם שתקנו משנה זו, לפי שאין בכל אותו הפרק מחלוקת והיא משנה סדורה למשה מסיני,
ויש בה ג"כ שד"מ תיבות ועם הקריאה הרי הוא כמנין משה, לומר שתורה בע"פ ניתנה מסיני.
[עטרת זקנים שו"ע סי' מח אות ג]