תמוז ט"ו תמוז - רבי אריה לייבוש מטארניגראד (1 צופה)

[אוהב ספר]

הרה"ק רבי אריה לייבוש בהג"ר שמחה, אב"ד טארניגראד, אביו של ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל.

נפטר בשנת תקצ"א

 

[אוהב ספר]

בראשית דרכו לא אבה לטל לעצמו שום שררה ורק עסק במסחר, ולאחר זמן כשפרצה שרפה וכלתה את כל רכושו הסכים לקבל עליו על רבנות. מספר שבעת שאשתו היתה מעברת עם ה'דברי חיים' מצאנז, שלח קוויטל להרה"ק מאפטא. כשקרא הרה"ק את הקוויטעל, נענה ואמר: אם היה בכחי הייתי נוסע לטארניגראד להכיר את האב והאם שזכו להמשיך נשמה קדושה כזו…

 

[אוהב ספר]

מתולדותיו

בערך בשנת תק"ל נולד רבי אריה לייבוש, לאביו הגאון רבי שמחה, בנו של הגאון רבי משה אבד"ק סאטנוב, בנו של הגאון המפורסם רבי צבי הירש חריף. זכר צדיקים לברכה. שם משפחתו של רבי אריה לייבוש היה "הלברשטאט", ע"ש עיר מגורי זקינו רבי צבי חריף. לבד מאלו חוטר היה רבי אריה לייבוד מגזע אראלים ותרשישים, קדושי עליון, מגזע רש"י, בעלי התוס', הגאונים, ולמעלה בקודש עד דוד מלך ישראל ע"ה.

בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית הצדיקת מרת מרים ע"ה בתו של הגאון רבי דוד מטארניגראד, בן הגאון רבי שמואל אב"ד פודהייץ, חתן הגאון רבי ישראל משולם זלמן מקוניץ אב"ד דינאוויץ, בן הגאון רבי דוד אב"ד מיריטשוב, בנו הצעיר של הגה"ק ה"חכם צבי" זי"ע. גם הרבנית של רבי דוד חטרה מגזע קודש, צדיקים נשגבים למעלה בקודש.

רבי אריה לייבוש נשאר לדור לאחר חתונתו סמוך לשולחן חותנו בטארניגראד, אולם שב לבראדי מזמן לזמן.

 

[אוהב ספר]

בעיר טארניגראד נולדו לרבי אריה לייבוש בניו: הגה"ק רבי משה יוסף מזבארוב זי"ע, ומרן ה"דברי חיים" זי"ע. עובדה זו מתאשרת לנו מפי מרן הדברי חיים עצמו בתשובתו (ח"ב, אה"ע, סי' ע"ד): "וזכרתי בהיותי רך בשנים נער קטן, שהיה בעיר מולדתי בעה"ב אחד נשא ונתן בחכמה וכו' ונתן גט לאשתו עפ"י הוראת אדמו"ר הגאון בעמח"ס ים התלמוד". גאון זה שימש אז כרבה של טארניגראד. גם בח"ב (או"ח, סימן י"א) כותב מרן הדברי חיים: "זכרתי בעיר מולדתי במדינות פולין שבאו חיל לעיר ולקחו גם עזרת נשים".

עד שנות החורבן היו מראים בטארניגראד את ביתו של רבי אריה לייבוש, וידעו אפילו באיזה חדר נולד מרן הדברי חיים. מספרים שלכבוד לידתו נדבה אמו פרוכת לבית הכנסת ובכל פעם שאחד מנכדי מרן הדברי חיים הזדמן לעיר, היו תולים את הפרוכת לכבודו.

 

[אוהב ספר]

הרבנית מרים היתה בת יחידה להוריה החשובים, מהנגידים ושועי העם. עקב כך ירשו הם את כל הרכוש העצום שהותירו אחריהם. לצורך פרנסת המשפחה עסק רבי אריה לייבוש במסחר בהיקף נרחב, אך עם זאת לא פסק פומיה מגירסיה וישב על התורה ועל העבודה.

שנה אחת, בתקופה בה שהה רבי אריה לייבוש בבראדי, אירעה שם צרה גדולה ואיומה. שריפה אדירה נפלה באחד הבתים ומשם התפשטה האש במהירות, וכל בתי העיר היו למאכולת בפני להבות האש שכילו הכל תוך זמן קצר. גם ביתו של רבי אריה לייבוש ניזוק מן השריפה ונשרף כליל.

כאן יש לציין, שגם עוד קודם לשריפה, לא היה רבי אריה לייבוש גביר כבתחילה, וזאת מפני ידו שהיתה פתוחה לכל. ביד רחבה היה מפזר סכומים אדירים ועצומים לכל צרכי צדקה - הכנסת כלה, פדיון שבויים, גמילות חסדים ועוד. באותה תקופה רצה איזה גביר ממכריו לתת לו במתנה חמש מאות רענדליך. סירב רבי אריה לייבוש לקבל, ואמר: "כתיב (איכה ב, א) 'איכה השליך משמים ארץ תפארת ישראל', שהנפילה להיות יורד מנכסים היא כהשלכה משמים לארץ, וזהו 'תפארת ישראל', כי יאה עניותא לישראל"...

עקב השריפה ואיבוד ביתו, עקר רבי אריה לייבוש לעיר סאסוב הסמוכה, מקום מגורי הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע. רבי אריה לייבוש לא היה יחידי שעבר לכאן, כי הרבה מיהודי בראדי שאבדו את רכושם עברו אף הם לסאסוב. במקום זה נתוודע רבי אריה לייבוש אל הרה"ק מסאסוב, והיה הולך אליו, ופעמים יחד עם בנו הפעוט בן השנתיים, ה"ה מרן הדברי חיים. [על זכרונותיו של מרן הדברי חיים מאותה שריפה ומפגישותיו עם הרה"ק מסאסוב, ראה במאמרינו, בקובץ "ששון ויקר" (קרית צאנז, תשס"ג) עמ' לט-מד].

רבי אריה לייבוש לא שהה תקופה ממושכת בסאסוב, שהיתה עיירה קטנה ומרכולתה מועטת. הוא היה רגיל לישיבת כרכים כבראדי שעל גבול רוסיה-אוסטריה, ולפיכך שימשה כמרכז מסחרי ועיר מרכולת. בעיר כזו יכול היה רבי אריה לייבוש לנהל את עסקיו המסועפים, ועם זאת לחנך את בני ביתו באוירה של תורה ויראה, לאורם של חכמי העיר. מאז השריפה ירדה העיר מגדולתה וזוהרה הועם. מחמת חוסר דיור עקרו ממנה תלמידי חכמים רבים, ושוב לא היתה עוד כלילת יופי כמקודם. אז שב רבי אריה לייבוש לפולין וגר בעיר טארניגראד ליד חמיו רבי דוד.

כאן בעיר טארניגראד לקח רבי אריה לייבוש עם פטירת זוגתו הרבנית מרים ע"ה, אשר נטמנה שם בבית החיים שבטארניגראד.

 

[אוהב ספר]

על מדת צדקותה של הרבנית מרים סיפר נכדה הרה"ק משינאווא זי"ע מעשה פלא, על ראותה פעם בחלום איך מוליכים אשה שהכירה אותה וידעה שהיא נפטרה זה מכבר. היא שאלה אותה מה מעשיה כאן, והיא השיבה לה, כי זהו עונשה על שבחיים חיותה לא דקדקה במצוה מסויימת בעיתה ובזמנה. בתוך כך הראתה לרבנית מרים את טיב המקום אליו מוליכים אותה. היא נטלה את סינורה וטבלה אותו מעט במקום הזה שהיה נראה כמעיין מין, ובבוקר כשלבשה את סינורה, ראתה הרבנית כי חצי הסינור חרוך באש. אותה אשה הוסיפה עוד, שהיא מספרת לה את כל זאת, כדי שתלך ותפרסם את המעשה כדי שיידעו את חומרת הענין.

צדקנית זו רגילה היתה לנסוע לצדיקי הדור, וביחוד אל הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב. כאשר באה אליו בעת שהיתה מעוברת עם מרן הדברי חיים, ובקשה שיהא הולד בר קיימא, לאחר שמספר פעמים קודם לכן הפילה את עוברה, הופתעה לראות כיצד הצדיק קם מכסאו ואומר: "העובר שבמעייך יהיה צדיק גדול ומנהיג הדור, ואני קם מפניו!"

 

[אוהב ספר]

עם פטירת הרבנית, עקר רבי אריה לייבוש את מקום מגוריו לעיר פרעמיסלא. שם נתפרסם שמו כגאון בתורה ובעל מדרגה, עד אשר נלקח לדיין בבית דינו של הגה"ק רבי יוסף אשר ארהנברג זצוק"ל, שהיה מכונה "הצדיק", והוא ברוב קדושתו לא היה מקבל דיינים לבית דינו אלא אם כן ידע עליהם שהם בעלי רוח הקודש! ואכן רק יחידי סגולה נתקבלו שם כדיינים.

ביום ט"ו תמוז, שנת תקצ"א, השיב רבי אריה לייבוש את נשמתו הטהורה ליוצרה, ונטמן בבית החיים הישן בפרעמיסלא. בין השאר נחרת על מצבתו: "הוא היה דבוק ביוצרו כל היום". בעת פטירת רבי אריה לייבוש היה בנו מרן הדברי חיים בצאנז, ובא אחד לספר לו על הסתלקות אביו. התרעם אליו מרן הדברי חיים על שציער אותו, כי סבר שאין חובה לומר לו בזמן שישנם עוד אחים שהם יאמרו קדיש.

 

[אוהב ספר]

סיפר הגה"ק מנאסאד זי"ע, כי באחת מנסיעותיו שהה פעם מרן הדברי חיים בעיר פרעמיסלא, ואמר למקורביו, שאחרי התפלה ילך להשתטח על קבר אביו. ברם משסיים את תפלתו נענה ואמר: "שמעתי על קיומו של מנהג, אשר מי שלא פקד את קבר אביו עשר שנים שוב לא ילך לפקדו, ואני לא הייתי כאן בעשר השנים האחרונות, וע"כ לא אלך".

 

[אוהב ספר]

יש מביאים שמרן הדברי חיים לא החזיק את היארצייט של הוריו לענין קדיש ועליה לקברם וכו', לאחר חמישים שנה מהסתלקותם, בהטעימו שלאחר יובל שנים כבר מגיעה נשמת הנפטר למקומה. (וראה להגר"י בוים שליט"א בבטאוננו "צאנז" גליון ר"ל עמ' 12-11 שפקפק בזה טובא, עיי"ש. ולדידי תיקשי, דחמישים שנה לאחר הסתלקותו של רבי אריה לייבוש בשנת תקצ"א - דהיינו שנת תרמ"א, היה מרן הדברי חיים כבר בעולם העליון)

 

[אוהב ספר]

עובדא נפלאה שמעתי מפ"ק כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע, על זקה"ק רבי אריה לייבוש מטארניגראד זי"ע אביו של מרן הדברי חיים זי"ע - שהיה צדיק גדול, וזה לבד שזכה לבן כמרן הד"ח זי"ע ודאי שהיה איש קדוש - בראשית דרכו לא אבה ליטול לעצמו שום שררה של רבנות וכדרכן של צדיקים שרצו לעבוד את ה' בהצנע לכת, אלא עסק במסחר שאנשים היו מפקידים אצלו כספים שיסחור עמהם, וסמכו עליו כיון שידעו את יושרו, שהיה איש מורם מעם. פעם אחת פרצה שריפה גדולה בעיר בו היה דר והאש התפשטה לכל הצדדים והחלה לאחוז בבתים שהיו עשויים מעץ ומקש, ובאו לומר לו שכמה מהבתים השייכים לו החלו לעלות באש ונשרפים כליל אחד אחר השני ובינתיים התחזקה הדליקה יותר ויותר וככל שניסו לכבותה לא עלה בידם עד שבאו ואמרו לו שאחרון הבתים כבר נשרף ונשאר נקי מכל רכושו, כשמעו זאת יצא החוצה ולתדהמת כולם פרץ בריקוד של שמחה, סובביו חשבו שודאי נטרפה דעתו מגודל הצער על שנהפך עליו הגלגל וכל רכושו עלה באש שהרי לולא זאת מה מקום לשמחה זו. נענה הרה"ק ר' לייביש זי"ע ואמר להם, ואיך לא אשמח, תעלו על דעתכם באם הייתי גוי וצלמי ואלילי היה עולה באש כי אז לא היה לי ברירה אחרת אלא לזרוק את עצמי לאש ולישרף, עכשיו שאני יהודי ומתנהג כיהודי ואת מצוות התורה אני מקיים לאחר שנשרף רכושי כמו קודם לכן, וליוצרי אני משבח ומתפלל אפי' לאחר שנשרף נכסי, לפיכך אני שמח שברוך הוא אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת, שהבוכ"ע נשאר עימי כפי שהיה קודם.

כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א בשיחת קדשו - כ"ח שבט תשס"ח "בצילא דמהימנותא", תרומה תשס"ח, ע' י"ג

 

[אוהב ספר]

שמעתי מכ"ק אדמו"ר זצוק"ל מפשעווארסק ששמע מהרב דוויעליטשקא ז"ל הי"ד שהרה"ק ר' ליבוש ז"ל אביו של הרה"ק ה"דברי חיים" ז"ל נסע להרה"ק ר' משה ז"ל מפשעווארסק הראשון (קודם הי' הרה"ק ר' ליבוש ז"ל סוחר, ואח"כ דיין בפשעמיש) והי' שם בפשעווארסק בדרכו לדאנציג על מסחר, והי' אצל הרה"ק ר' משה ז"ל, והיתה שם בתו של הרה"ק ר' משה ז"ל ולא הכיר בה אביה, ושאל מי זאת וכו', ואמר עלה אם הי' לו סכום כזה וכזה הייתי משיאה, והרה"ק ר' לייבוש ז"ל שמע זה, ולקח כל הכסף שלקח עמו על מסחר, והגיע להסכום הזה שהוצרך לו הרה"ק ר' משה ז"ל להשיא את בתו על נדוניא, ונתן לו. ועל זה ברכו הרה"ק ר' משה ז"ל שיולד לו בן שיאיר את העולם וכו', ונולד לו בן הוא הרה"ק ה"דברי חיים" ז"ל, ואמר כ"ק אדמו"ר זצוק"ל מפשעווארסק בזה"ל: והי' מסיים חותני הרה"ק (ר' איציקיל) ז"ל, "ער האט גימאכט א בעסיר גישעפט" משאם שהי' נוסע לדאנציג לעשות מסחר וכו'.

מרשימות הרה"ח ר' יהושע זאב לערנער שליט"א "ניצוצי אורות", שמות תשס"ד, עמ' ד'

 

[אוהב ספר]

רבי ארי' לייביש זצ"ל אביו של הגה"ק מצאנז זי"ע חתם שמו בהכוללות צעטיל (הרשימה של מעמדות) ששלחו להגה"ק מאפטא זי"ע והזכיר את זוגתו כי היתה אז מעוברת עם הגה"ק מצאנז, וכשקרא הגה"ק מאפטא את הפתקא אמר הרב מאפטא, אם היה בכוחי הייתי נוסע לטארניגראד להכיר את האב ואם שזכו להמשיך נשמה קדושה כזו. (בשם רבי מאטיל סלאנים זצ"ל)

הרה"ח רבי ישראל הלוי רוזנצווייג ז"ל "אוצר ישראל" (ירושלים תשנ"ה) ח"ב, ע' כ"ד

 

[אוהב ספר]

שמעתי ממחותני הגרב"ש שניאורסון זצ"ל ר"י טשעבין, ששמע מאביו הרה"צ ר' יוסף משה זצ"ל: רבי לייבוש מטארניגרוד זצ"ל ביקש פעם מאיש המוני שישן עמו בסוכה, מחשש שלא ישן יחידי בסוכה, האיש ביקש ממנו חצי חלקו בעוה"ב בשכרו, ורבי לייבוש זצ"ל הסכים. אחרי שנים רבות נחלה האיש ונטה למות, לפתע הבריא. וסיפר שרבי לייבוש בא אליו בחלומו וביקש ממנו שיחליף לו החלק שמכר לו בעד אריכות ימיו כט"ו שנה. ופרנסה טובה לו ולב"ב, והוא שהיה עני ואביון הסכים להחליף. אח"כ התחרט והלך לבנו הדברי חיים שיסייע לו בדרישתו, הדברי חיים אמר לו נאר בלייבט נאר און מקח איז מקח. אמנם הדברי חיים הבטיח שיעשה לו טובה לאחר פטירתו, בכדי שלא תהיה לו תרעומת על אביו ז"ל.

הגה"צ רבי אלחנן היילפרין שליט"א אב"ד גולדרס-גרין "שיחתן של עבדי אבות" (ירושלים תשס"ו) ח"א, ע' ע"ד

 

[אוהב ספר]

שמעתי מהאדמו"ר מהרי"צ מפשעווארסק זצוק"ל ששמע מהרה"ק מקאלשיץ זי"ע. שמרן הד"ח זי"ע ערך פעם כוונות ויחודים שרצה לראות את מקום אביו רבי לייבוש מטארניגראד זצוק"ל בעולם העליון, ולא עלתה בידו וכמעט שכבר נתייאש, וערך עוד יחודים ומצאו בג"ע העליון במקום גבוה. והיה זה חידוש בעיניו, שאכן רבי לייבוש לא היה קטלא קניא. אך לפי היחודים שערך היה זה מקום נעלה ביותר, ואמר לו אביו מה הפלא אצלך על מקומי שהרי מיד בקדיש הראשון שאמרת הביאו אותי למקום זה.

(הערת גאב"ד מאקווא שליט"א ששמע ממנו זצוק"ל כעי"ז, והיינו שחיפש את אביו במקום גבוה ולא מצאו והיה לו חלישות הדעת שמסתמא הוא במקום נמוך יותר, והלך עם הרה"ק מהר"ש מקאמינקא שכבר נסתלק וחיפשו יחד עד שמצאו במקום גבוה. והיה למרן הד"ח חלישות הדעת על שחשד את אביו שהוא במקום נמוך יותר, ועל כך אמר לו אביו כנ"ל).

הגה"צ רבי אלחנן היילפרין שליט"א אב"ד גולדרס-גרין "שיחתן של עבדי אבות" (ירושלים תשס"ו) ח"א, ע' ל"ו

 

[אוהב ספר]

בביתו של רבי אריה לייבוש התאחדו תורה וגדולה במקום אחד, את תורתו קנה בקלויז המפורסם בבראד, ולפרנסת ביתו עסק במסחר כדי לא לעשות תורתו קרדום לחפור בו.

דבר היותו מתלמידי הקלויז אשר רבים מגדולי חכמיו התנגדו לדרך החסידות, לא מנע בעדו מלהסתופף בצל קדושת צדיקי הדור, והיה פוקד לפרקים את מעונו של הגה"ק רבי משה מפשעווארסק בעל מחבר 'אור פני משה' מתלמידי הרבי ר"ר אלימלך זי''ע, ואף החוזה מלובלין התאכסן בטרניגראד בבית רבי אריה לייבוש, והוא אף יעץ לרבי אריה לייבוש לתת לבנו את השם 'חיים'.

'שמחת עולים' עט' ט"ז

 

[אוהב ספר]

זקיני הגאון האדיר כ"ק הרבי אריה לייבוש זצ"ל היה נוסע הרבה פעמים לכ"ק הרבי ר' משה מפשעווארסק זי"ע, ותמיד החזיקא ותו צדיק בסכומים גדולים,

ותמיד כאשר ראה אותו כ"ק הנ"ל קבלו בשמחה וצהלה, אך פעם כשבא אצלו לפשעווארסק, ראה שאינו כתמול שלשום, ואף שראהו היה מלא עצבות עד שאין לו מרגוע לנפשו ומודאג מאוד, ושאל אותו זקיני מה זה ועל מה זה, הלא מוכרחים להיות בשמחה ומה היום מיומיים, והשיב לו איך אוכל להיות בשמחה, שיש לי שלושה בנות שכבר הגיעו לפרקן, ואחר שב"ה כבר עלה בידי אחר יגיעות שאחת כבר משודכת, אין בידי בשום אופן ואיזה חשבון איך להשיאה, כי אין לי כלום ואיך לסלק הנדוניא שהבטחתי וכו' וכו', הוצאות החתונה.

אז תיכף שאל לו כמה כסף צריך כבודו על כל הנ"ל, אז קרא כ"ק הרבי רבי משה זצ"ל את הכלה ושאל לה כמה צריך לה על הבגדים וכן שתשאל לאמה מה צריך עבור לעשות החתונה כי נראה שידידנו היקר רבי לייבוש יהיה רוצה ליתן על כל ההוצאות, ונכנסה לאמה והיא עשתה חשבון עבור כל המלבושים, כן מלבושים עבורו וכן עבורה ועבור השני בנותיו כיד הטובה עליה, והיא באתה בחזרה עם אמה ונתנה חשבון הנדן וכל הענינים הנ"ל, ותיכף לקח כ"ק זקיני את כל הסכום מכיסו, כי היה אז אצל הרבי בעוברו בדרכו ללייפציג על מסחרו, והיה עמו סכום עצום לעשות המסחרים המובחרים, והניח את כל הכסף על השולחן, וכמובן שתיכף נעשה ששון ושמחה, והאיר אור פניו הקדוש והוה בדיחא דעתיה, ואמר ברוך הטוב והמיטיב בלי שם.

ואח"כ אמר לו כעת בשעת שמחה בטח יתקיימו הברכות שלי, ובכן אבקש מכבודו שיאמר לי באיזה ברכה אברך אותו, והשיבו זקיני אינני יכול לומר על אתר, כי ב "ה השי"ת נתן לי הכל, ולא חסר לי כלום ואחשוב מעט בזה, והשיב לו אם כן הדבר, אברכו שיזכה שיוולד לו בן כזה אשר המלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש ירעדו ממנו, ובאותו שנה נולד כ"ק זקיני [בעל 'דברי חיים'מצאנז] זי "ע.

'אריה שאג' ח"ב עמי ס"א

 

[אוהב ספר]

על רבי אריה לייבוש נודע גם כי רוח הקודש שרתה עליו, כאשר בפטירת אשת נעוריו, תקע יתדות אהלו בעיר פרעמיסלא שם נתקבל לראש ב"ד בבית דינו של הרב דמתא הגה"ק רבי יוסף אשר ארנברג, אשר בגודל קדושתו לא קיבל לבית דינו רק דיין שידע בו שהוא בעל רוה"ק, ורק יחידי סגולה נתקבלו שם כדיינים, רבי לייבוש כיהן שם כדיין עד פטירתו ט"ו תמוז תקצ"א ושם מנוחתו כבוד. כ"ק מרן אדמו"ר [ההגה"ק ה'שפע חיים' מצאנז] זי "ע בשיעור חושר"י ויק"פ תש"מ, הוסיף דעל מצבתו נחרט 'היה דבוק ביוצרו כל היום'.

'שמחת עולם' עמ' י "ז

 

[אוהב ספר]

אבא דמלכא הגאון הצדיק רבי לייביש מטארניגר אד ז''ל היה גביר גדול ורכושו נאמד בעשרים אלפים רענדליך [זהובים], כיחותנו רבי דוד ז"ל היה עשיר ולא היה לו רק בת יחידה, [ורבי דודהנ"ל היה בנו של הרב זלמן בנו של הרב דוד בנו של ה'חכם צבי 'ז"ל], ולא נשאר הר' לייביש זמן רב עם העשירות, כי היה מחלק המעות לעניים, ואחר כך כשנתאלמן ל"ע, עבר לעיר פרעמיסלא ונתקבל שמה לראש בי"ד.

'חמדה גנוזה' ח"א עמ' צ"ה

 

[אוהב ספר]

שמעתי מהאדמו"ר הרה"צ מהרי"צ מפשעווארסק זצ "ל, ששמע מהרה"ק מקאלאשיץ זי"ע, פעם ערך ה'דברי חיים' זצ"ל כוונות ויחודים ברצותו לראות מקום אביו רבי לייבוש מטארניגראד זצ"ל בעולם העליון, ולא עלתה בידו, וכמעט שכבר נתייאש, וכוון יותר יחודים ומצאו בגן עדן העליון במקום רם וגבוה, והיה זה חידוש בעיניו, שהגם שלא היה קטלא קניא, מכל מקום במקום נעלה ביותר שמצאו לא היה כפי שהיה נראה, ואמר לו אביו מה הנך מתפלא על מקומי, בקדיש הראשון שאמרת עלי העלו אותי עד למקום הזה.

'שיחתן של עבדי אבות' ח"א עמ' ס"ט

 

[אוהב ספר]

זקיני רבי לייביש היה חסיד גדול, ולאחר ירידתו מנכסיו הלך פעם ברגליו לעיר סאסאוו להרה"ק רבי משה לייב, ובדרך הלוכו פגש בו גביר אחד ממכיריו, וכשראה אותו בעניותו רצה הגביר לתת לו חמש מאות רענדליך, וסירב לקבל, ואמר כתיב [איכה ב' א'] 'השליך משמים ארץ תפארת ישראל', שהנפילה להיות יורד מנכסים היא כהשלכה משמים לארץ, וזהו תפארת ישראל, כייאה עניותא לישראל [חגיגה ט':]. [הרב מגראבאוויץ]

'חמדה גנוזה' ח''א עמי צ"ה