אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,579
תודות
17,455
נקודות
1,280
איתא בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקמ"ט סעיף ב', וזה לשונו:

"אף על גב דכתיב בקרא (ירמיה לט, ב): בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר, אין מתענין בט' בו אלא בי"ז, מפני שאף על פי שבראשונה הובקעה בט' בו, כיון שבשניה הובקעה בי"ז בו, תקנו להתענות בי"ז בו, משום דחורבן בית שני חמיר לן".

וכתב על זה המגן אברהם שם, וזה לשונו:

"ולא רצו לגזור תענית גם בט' בו דאין מטריחין על הצבור יותר מדאי [רמב"ן] וא"כ בעל נפש יתענה גם בט' מיהו בירוש' איתא שבראשונה היה ג"כ בי"ז אלא שמפני הצרות טעו בחשבון".

היינו שלפי המגן אברהם - בעל נפש צריך להחמיר ולהתענות גם בתשעה בתמוז.
 
חורבות בית הראשון היו לפי חשבון החמה- בט' תמוז, ולפי חשבון הלבנה - בי"ז תמוז (שיחת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש)
 
וכתב על זה המגן אברהם שם, וזה לשונו:
"ולא רצו לגזור תענית גם בט' בו דאין מטריחין על הצבור יותר מדאי [רמב"ן] וא"כ בעל נפש יתענה גם בט' מיהו בירוש' איתא שבראשונה היה ג"כ בי"ז אלא שמפני הצרות טעו בחשבון".
היינו שלפי המגן אברהם - בעל נפש צריך להחמיר ולהתענות גם בתשעה בתמוז.
דווקא מלשונו של המג"א נראה שהוא מעדיף את הסבר הירושלמי על פני הביאור הראשון.

בנו"ט לציין לרשימת הימים שראוי להתענות בהם (או"ח סי' תקפ), אלא שיש בהם חילופי נוסחאות רבים, ובחלקם אסור להתענות מדינא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון