• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
5,706
תודות
16,784
נקודות
655
אחד מכללי השו"א נע, הוא הדומות, שבהיות שתי האותיות דומות זו לזו והראשונה מנוקדת בשו"א, ינוע השו"א.

ויש להסתפק באותיות 'כ' ו'ך' וכן שאר האותיות מעין זה, האם נחשבות הן כאות אחת לענין זה, וא"כ יהיה השו"א במילת יברכך וכיו"ב נע, או שמא כב' אותיות הן וינוח השו"א?

ומשכבר הימים שמעתי מאדם גדול אחד, הבקי בדקדוק שדעתו היא שהשו"א נחה, ואיני יודע מה מקורו.

ובצאתי לתור מדי פעם אחרי הסידורים, לא מצאתי חבר לזה, ואציין מקצת מן הסידורים המציינים שו"א נע, והנה כולם הניעו השו"א.
סידור עליות אליהו.jpg סידור וילנא.jpg סידור אזור אליהו.jpg סידור הגרא - אשי ישראל הישן.jpg סידור תפילת יוסף.jpg
​
 
ואינה ה' לידי, חומש הנדפס בכתב אשורית, ומצוי הוא באוצר החכמה.
ובו ראיתי שהניח השו"א במילת 'יברכך' וחברותיה
אשורי במדבר - נשא.jpg ואהבך וברכך.jpg
ועברתי על החומש אחת הנה ואחת הנה, וכן דרכו בכל המקומות בהם מופיעה המילה 'יברכך' בהטיותיה השונות, למעט מקום אחד שמצאתי בו שהניע השו"א
בפרשת לך לך ואברכך - לך לך.jpg

ואם כי, לא כן דרכו במילת "הוליכך/מוליכך" וכן במילת "מתוכך".
וכן במילת "ערכך"
בכל אלו הניע השו"א.
אולם למיעוט ידיעותיי, בשלושת מילים אלו ישנה סיבה אחרת להנעת השו"א (או תנועה גדולה, או דגושה).

ולא ידעתי לבאר מפני מה נעה השו"א בפרשת לך לך, ושמא טעות הסופר היא.

אשמח אם יוסיפו החכמים בעניין הנ"ל כפי ידיעותיהם וחכמתם, למיעוט ערכי בחכמת הדקדוק.
@קבוצה דקדוק וניקוד​
 
השוא נח ויש לזה שתי ראיות
ראשית יש להקדים שכלל הדומות, לפי המקובל היום איננו כלל גורף, ובא רק לפי נוחות הקריאה במקומות מסוימים. וקשה לדעת תמיד האם הוא נע או נח, יעוין בסוף התנ"ך של ברויאר.

ולעניין יברכך השוא נח, וראיה ראשונה זה המתג, שבא בהברה הפתוחה הסמוכה לנגינת הטעם, ואם השוא הוא נע אזי המתג היה בא באות ר'.

ראיה נוספת היא מהסגול באות ר'. שהניקוד המקורי שם הוא צירה, יברֵךְ, אלא שהצירה בטל לשוא. וכעת יש שני שואים יְבָרְכְךָ. וכיון שלא יתכנו שני שואים נעים מפרקים אותם לתנועה קלה ושוא נח אחריו. רֶכְ, ותנועה זו תמיד נסגרת בשוא נח.
 
יש להקדים שכלל הדומות, לפי המקובל היום איננו כלל גורף, ובא רק לפי נוחות הקריאה במקומות מסוימים. וקשה לדעת תמיד האם הוא נע או נח, יעוין בסוף התנ"ך של ברויאר.
לרוב יש מתג (געיא) בהברה שלפני השווא (ולעיתים בתחילת המילה), שבא לסמן על הנעת שוו"א הדומות.
 
.
 

קבצים מצורפים

ישנה מחלוקת המדקדקים
האם קיים כלל הדומות ובכל מקום שיש שני אותיות דומות שהראשונה בשווא השווא נע
או שאין כלל כזה, ורק במקומות מסוימים, יש מסורת שהשווא נע אע"פ שלא התקיימו ארבעת כללי השווא
ומומלץ להסתכל בקובץ המצורף ובמראי המקום שמביא
1785668436501.png
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓