עשרת ימי תשובה, יום כיפורים יוה"כ הוא בחי' מָן הרוחני (2 צופים)

[געגועים]

טעם אכילת דגים בעיו"כ, וטעם שמפטירין ביו"כ במפטיר יונה, וטעם שאומרים בוידוי "מה נאמר לפניך שוכן שחקים" מכל הרקיעים נקטינן דווקא "שחקים", יתבאר בהקדים מה שכתב בפרי צדיק (עיו"כ אות א', ואות ה') שהאכילה בעיו"כ הוא בחי' מָן הגשמי, ויוה"כ הוא בחי' מָן הרוחני, עיי"ש, וכתיב (יונה ב, א) וַיְמַן ה' דָּג, וברש"י מובא [תוספת מספר המגיד- אגודת שמואל לר' שמואל דלוגאטש] בשם סוד מישרים: אותן ט"ז יום שחסרו ישראל מן הַמָּן שלא אכלו מ' שנים שלימים (עי' קידושין לח.), המן הזה לקח הקב"ה ופירנס את הדג שלא יעוכל יונה במעיו, וגם יונה אכל בתוכו מזה המן, לכן נאמר וימן אותיות י"ו מן, וכן וַיְמַן קִיקָיוֹן (יונה ד, ו), ושהיה אוכל ד' עומרים לכן נאמר ד' פעמים "וימן" [וַיְמַן דָּג (ב, א), וַיְמַן קִיקָיוֹן (ד, ו), וַיְמַן תּוֹלַעַת (שם ז), וַיְמַן רוּחַ קָדִים (שם ח)] ובלשון יון נקרא מן- קיקא, ועל זה נאמר קיק יון. עכ"ל.

וזה טעם לשבח לאכילת דגים בעיו"כ, לרמז שאז הוא בחי' מָן הגשמי כמו שאכל הדג של יונה, וזה גם הטעם שמפטירין ביונה ביו"כ לרמז שאז הוא בחי' מָן הרוחני כמו שאכל יונה [שמסתמא יונה אכל מן רוחני יותר מהדג], ולכן אומרים בוידוי "שוכן שחקים" ששם שוחקין מן לצדיקים לעתיד לבוא (חגיגה יב:).

וחשבון ד' עומרים הנ"ל אפשר לפי שיונה ברח ביום חמישי (פרקי דר"א פ"י, תנחומא ויקרא ח) ובו ביום בלעו הדג (פי' הרד"ל עיי"ש), ושם קיבל עומר אחד, ואח"כ נבלע במעי הדגה הנקיבה וגם שם קיבל עומר אחד, ולמחרת ביום השישי קיבל ב' עומרים משנה לחם.

או אפשר שקיבל ג' עומרים במעי הדג לג' ימים וג' לילות (ילקוט שמעוני), ובמעי הדגה עומר אחד.​