אשה חרדית שעובדת בחשבות שכר ובהנהלת חשבונות,
ומעבירה הפרשת פנסיה של לקוחות שאינם שומרי תו"מ בקרנות לא כשרות,
אז עוברת בלפני עיור דאי' בב"מ עה ע"ב דהסופר והעדים עוברים בלפני עיור....

א. כמדומה, שבדרך כלל לקרנות עצמם יש היתר עיסקא (מאוד לא משתלם להם שלא יהיה להם...), והדיון בדרך כלל בעסקים בהם הקרן משקיעה, שבהם יש חשש ריבית וחילול שבת, ולכן לדעת רבים אין חיוב להשקיע במסלולי הלכה דווקא.

ב. לעצם הענין, אולי יש לצרף גם, שבמקרה שהלווה (במקרה זה בעלי הקרנות) מוגדר מומר ואינו תינוק שנשבה, הרי שאין איסור להלוותו בריבית.
 
ב. לעצם הענין, אולי יש לצרף גם, שבמקרה שהלווה (במקרה זה בעלי הקרנות) מוגדר מומר ואינו תינוק שנשבה, הרי שאין איסור להלוותו בריבית.
לא ידועה לי דעה שמנהלי הקרנות נקראים לווים, אין עליהם אחריות כלל, זה כולו פיקדון בהגדרה הי פשוטה שלהם. אם כבר באג"חים בעלי החברות המנפיקות נקראים לווים.
 
אתה מתכוון לריבית בנק ישראל [שעומד כרגע על 4%]? בכל מקרה, בין בתשלום לספקים בין במשכורות המנהלת חשבונות לא עושה מדעתה אלא בעל כרחה, אם לפי החוזה עם הספק ואם לפי חוקי המדינה. ראה תגובתי מספר 11 למעלה שגם מסייע זה לא נקרא כי אין הרשות בידה לא לעשות כן. ולגבי ההתנהלות עם הבנקים, אכן החברה יכולה להפקיד פיקדון ולקבל על זה ריבית, אך גם זה לא לפי דעתה האישית אלא לפי שיקולי תזרים שמבוצעים על ידי דרגות בכירות יותר [כמו המנכ"ל ומנהל הכספים].
איני דן לגבי מסייע כלל, כי אם לא תשימון. מי עושה את השומא אם לא היא?! הבעלים של החברה ישן עכשיו, וכמעט הייתי אומר לדעת רש"י שאין הוא עובר איסור. אך את השומא בפועל (שקורית עכשיו ולא בזמן כתיבת החוזה) עושה החשבת. היא גם העדים וגם הסופר והיא הכל. את כל השומא היא עושה ורק היא, וזה מדאו' לגמרי.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון