הלכה כללי אשת אברך בזמננו האם נחשבת כמי שאמר לה בעלה צאי מעשה ידיך במזונותיך ?

[ישעיהו מנחלת דן]

שאלה חמורה שאני מתחבט זה בשנה האחרונה רבות
כידוע נוהגים במחוזותינו שנשות אברכים הם המפרנסות העיקריות נגד חיובי כתובה המקוריים (ומהני כמבואר בתוספתא ובירושלמי שאם התנו חיבת)
מאידך לא אמרו כן בפרוש מעולם ועדיין מתנהגים בבתים רבים שהבעל המחליט והעיקרי בהרבה מקרים אם לא בכולם כולל באופן הוצאת הכספים
והנה לפי דינא דגמ' בעל שאינו זן אין לו מעשה ידים ואף יכולה אשה שתאמר לבעלה איני נזונת ואיני עושה וא''כ יש לע' באיזה זכות הבעל מחליט
ואם האשה מוחלת אז שפיר דמי אבל בסתמא בכלל לא בטוח שמוחלת בהרבה מהמקרים אלא שלא מודעת להלכה הזאת וצע''ג איך לדון את הדין

 

[עוזי ומגני]

שאלה חמורה שאני מתחבט זה בשנה האחרונה רבות
כידוע נוהגים במחוזותינו שנשות אברכים הם המפרנסות העיקריות נגד חיובי כתובה המקוריים (ומהני כמבואר בתוספתא ובירושלמי שאם התנו חיבת)
מאידך לא אמרו כן בפרוש מעולם ועדיין מתנהגים בבתים רבים שהבעל המחליט והעיקרי בהרבה מקרים אם לא בכולם כולל באופן הוצאת הכספים
והנה לפי דינא דגמ' בעל שאינו זן אין לו מעשה ידים ואף יכולה אשה שתאמר לבעלה איני נזונת ואיני עושה וא''כ יש לע' באיזה זכות הבעל מחליט
ואם האשה מוחלת אז שפיר דמי אבל בסתמא בכלל לא בטוח שמוחלת בהרבה מהמקרים אלא שלא מודעת להלכה הזאת וצע''ג איך לדון את הדין

לחץ כדי לכווץ...

גם הבעל מכניס מלגת כולל וכו'
וכי אם גם הבעל עובד וגם האשה נקרא שאינו זן?
הלא בין כך ובין כך זה לא מכסה את כל ההוצאות.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

גם הבעל מכניס מלגת כולל וכו'

לחץ כדי לכווץ...

אבל היחס הוא לא פרופורציונלי וגם כשהבעל היה זן האשה היתה חיבת במעשה ידים מסוים ובכל זאת מעשה ידיה היה לבעלה כי הוא היה הזן העיקרי ולכאורה ה''ה להיפך שכשהיא הזנה העיקרית מעשה ידיה שלה והמלגה של הבעל שיכת לה... ולפחות יתחלקו באחוזים

וכי אם גם הבעל עובד וגם האשה נקרא שאינו זן?
הלא בין כך ובין כך זה לא מכסה את כל ההוצאות.

לחץ כדי לכווץ...

את ההוצאות השוטפות שהם העיקריות ביומיום זה בודאי מכסה ועליה אני דן מה הדין אם האשה רוצה לקנות בגד יקר והאיש מתנגד שלכאורה אין לו זכות

 

[יצחק א]

שאלה חמורה שאני מתחבט זה בשנה האחרונה רבות
כידוע נוהגים במחוזותינו שנשות אברכים הם המפרנסות העיקריות נגד חיובי כתובה המקוריים (ומהני כמבואר בתוספתא ובירושלמי שאם התנו חיבת)
מאידך לא אמרו כן בפרוש מעולם ועדיין מתנהגים בבתים רבים שהבעל המחליט והעיקרי בהרבה מקרים אם לא בכולם כולל באופן הוצאת הכספים
והנה לפי דינא דגמ' בעל שאינו זן אין לו מעשה ידים ואף יכולה אשה שתאמר לבעלה איני נזונת ואיני עושה וא''כ יש לע' באיזה זכות הבעל מחליט
ואם האשה מוחלת אז שפיר דמי אבל בסתמא בכלל לא בטוח שמוחלת בהרבה מהמקרים אלא שלא מודעת להלכה הזאת וצע''ג איך לדון את הדין

לחץ כדי לכווץ...

אין לומר מעצמנו "איני ניזונת ואיני עושה" כל זמן שלא אמרה כן בפירוש.
אבל כן יש דעות באחרונים שאשה שהיא "כאניות סוחר" אין אומרים בה "מה שקנה אשה קנה בעלה".

 

[הרב מרודוש]

דעת המהרי"ט דבכה"ג בכלל לא צריך לומר צאי מעשה ידיך למזונותיך
חז"ל לא תקנו חיוב מזונות בכלל

 

[עוזי ומגני]

דעת המהרי"ט דבכה"ג בכלל לא צריך לומר צאי מעשה ידיך למזונותיך
חז"ל לא תקנו חיוב מזונות בכלל

לחץ כדי לכווץ...

מה כוונתך
הרי בלא ספקה חייב לכו"ע מזונות

 

[הרב מרודוש]

מה כוונתך
הרי בלא ספקה חייב לכו"ע מזונות

לחץ כדי לכווץ...

למה לא ספקה?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אין לומר מעצמנו "איני ניזונת ואיני עושה" כל זמן שלא אמרה כן בפירוש.

לחץ כדי לכווץ...

ישנם משפחות שלהערכתי הנהגתם בפועל הרי היא כאמירה כזאת וצ''ע

אבל כן יש דעות באחרונים שאשה שהיא "כאניות סוחר" אין אומרים בה "מה שקנה אשה קנה בעלה".

לחץ כדי לכווץ...

ויש לעיין שהרי מצב זה של איני נזונית בפשטות בזמננו אינו בריא לשלום בית בל' המעטה ומה שחכמים אמרו שיכולה הוא משום שבזמנם לא יכלה לעשות הרבה ואם אמרה כן היתה בעיקר מפסידה על הרוב ובמקרי קיצון לא פלוג או שעדיין הרגישה את מעמד הבעל כמוביל כי כך היה מקובל משא''כ כיום וצע''ג

 

[עוזי ומגני]

למה לא ספקה?

לחץ כדי לכווץ...

במקרה שהיא המפרנסת העיקרית, אבל מרוויחה גרושים, הבעל לומד בלא מלגה,
וודאי שאיכא חיוב מזונות לבעל, ולא נימא כיון שהיא המפרנסת העיקרית לא תיקנו לה מזונות.

 

[עוזי ומגני]

הרגישה את מעמד הבעל כמוביל כי כך היה מקובל משא''כ כיום וצע''ג

לחץ כדי לכווץ...

גם כיום בבית נורמלי
גם שהאשה מפרנסת אבל עול הפרנסה מוטל על הבעל
הינו שאת העו"ש בבנק הבעל מנהל
ובוודאי במצב שיש חובות, המציאות כיום שעל הבעל מוטל עול הגילגולים
וזה לא רק להחליט אם אפשר לקנות בגד חדש או לא אלא האם יש כסוי לאשראי ב10 לחודש
וכמה אפשר לחיות בפזרנות או בקמצנות
את מאזן הכספים הבעל מנווט
מה שנשותינו הצדקניות נטלו על עצמם הם את היציאה לעבודה בפועל
אבל את הדאגה לפרנסה נשאר על הבעל
ולענ"ד זה סיבה מספקת לקרוא לו שהוא המפרנס שעול הפרנסה עליו
וסגי במה שלאשה לא דואגת שאם יקחו לה את העבודה לא יהא מה לאכול

 

[ישעיהו מנחלת דן]

גם כיום בבית נורמלי
גם שהאשה מפרנסת אבל עול הפרנסה מוטל על הבעל
הינו שאת העו"ש בבנק הבעל מנהל
ובוודאי במצב שיש חובות, המציאות כיום שעל הבעל מוטל עול הגילגולים
וזה לא רק להחליט אם אפשר לקנות בגד חדש או לא אלא האם יש כסוי לאשראי ב10 לחודש
וכמה אפשר לחיות בפזרנות או בקמצנות
את מאזן הכספים הבעל מנווט
מה שנשותינו הצדקניות נטלו על עצמם הם את היציאה לעבודה בפועל
אבל את הדאגה לפרנסה נשאר על הבעל
ולענ"ד זה סיבה מספקת לקרוא לו שהוא המפרנס שעול הפרנסה עליו
וסגי במה שלאשה לא דואגת שאם יקחו לה את העבודה לא יהא מה לאכול

לחץ כדי לכווץ...

מאוד נכון בבתים מסוימת ולכן הייתי כותב גא''מ חוץ מהמשפט הראשון שלדעתי ישנם בתים נורמליים שמתנהלים אחרת שהאשה אחראית על עול הפרנסה או לפחות שותפה לו במידה רבה

 

[עוזי ומגני]

מאוד נכון בבתים מסוימת ולכן הייתי כותב גא''מ חוץ מהמשפט הראשון שלדעתי ישנם בתים נורמליים שמתנהלים אחרת שהאשה אחראית על עול הפרנסה או לפחות שותפה לו במידה רבה

לחץ כדי לכווץ...

נורמלי הינו המצוי והרצוי
ולא הכוונה שאינם מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש..

 

[ישעיהו מנחלת דן]

נורמלי הינו המצוי

לחץ כדי לכווץ...

לא בהכרח

והרצוי

לחץ כדי לכווץ...

בודאי

ולא הכוונה שאינם מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש..

לחץ כדי לכווץ...

כמובן

 

[אברך מישיבת מיר]

אין לומר מעצמנו "איני ניזונת ואיני עושה" כל זמן שלא אמרה כן בפירוש.
אבל כן יש דעות באחרונים שאשה שהיא "כאניות סוחר" אין אומרים בה "מה שקנה אשה קנה בעלה".

לחץ כדי לכווץ...

זה יכול להיות נפק"ב במכירת חמץ שיש לו למכור כל נכסיה ולא הוה בכלל הכירה שלו במקום שלא אומרים מה שקנתה אשה קנתה בעלה

 

[עוזי ומגני]

שלא אומרים מה שקנתה אשה קנתה בעלה

לחץ כדי לכווץ...

מה שקנתה הוא בתקנת מזונות? או בתקנת פירות דאמרינן דידו כידה בכל נכסיה?

 

[רבי]

יש איזה נפק"מ לגבי מנחת כהנת שהיא צריכה להישרף כדין מנחת כהן.

 

[רבי]

מה שקנתה הוא בתקנת מזונות? או בתקנת פירות דאמרינן דידו כידה בכל נכסיה?

לחץ כדי לכווץ...

קנה בעלה לענין פירות.
עיין גיטיו עח.

מציאתה תחת מעשה ידיה.
אבל פירות תחת פרקונה.

 

[עוזי ומגני]

קנה בעלה לענין פירות.
עיין גיטיו עח.

מציאתה תחת מעשה ידיה.
אבל פירות תחת פרקונה.

לחץ כדי לכווץ...

ופירקונה וודאי הבעל חייב גם בזמנינו
וא"כ א"צ מכירת חמץ נפרדת
וכמו"כ נראה דאף מעשה ידיה של האשה, אף באמרה איני ניזונת ואיני עושה, ילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות, משום מה שקנתה אשה קנה בעלה,
משום תקנת פירות, וצ"ל שהמזונות שלה יהיו ממה שתמכור את הקרקע בטובת הנאה, וצ"ע.

 

[רבי]

פרקונה הוא חייב תמיד אף אם אינה רוצה לתת פירות כדי שלא תטמע.

מה שקנה אשה קנה בעלה, לא נאמר על תנאי כתובה. ואשה יכולה לומר א"א בתקנת חכמים.

 

[עוזי ומגני]

פרקונה הוא חייב תמיד אף אם אינה רוצה לתת פירות כדי שלא תטמע.

מה שקנה אשה קנה בעלה, לא נאמר על תנאי כתובה. ואשה יכולה לומר א"א בתקנת חכמים.

לחץ כדי לכווץ...

בתוס' כתובות מבואר שא"א לומר איני ניפדת ואיני נותנת פירות מהטעם הנז'
ותקנת פירות הוא לטובת הבעל תחת פירקונה וודאי אין האשה יכולה לומר א"א בתקנת חכמים
וע"כ בכל גווני יהא ידו כידה בכל נכסיה