סוכות, שמח"ת ושמ"ע יושב בסוכה פסולה בשמיני עצרת עובר בבל תוסיף? - כמה ספיקות (1 צופה)

[נדיב לב]

הסתפקתי היום באדם שישב בשמיני עצרת בסוכה וע"ו האם בכה"ג עובר על בל תוסיף.

ובפשטות תלוי הדבר במחלוקת הראשונים אם יושב בסוכה וע"ו אינו יוצא יד"ח מהתורה או מדרבנן, ולשיטת הרי"ף (ד. מדפי הרי"ף) דסוכה ו' על ו' כשרה מהתורה ורבנן הוא שפסלוה, אם כן יש מקום לומר דעובר על בל תוסיף. ואילו לשיטת הראשונים שלא יד"ח מהתורה ממילא לא עובר על בל תוסיף.

וכמו כן ספק זה שייך ביושב בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית תלוי בפלוגתת הראשונים, לשיטת התוס' (ג. סוד"ה דא"ל) דהיא מהתורה לא עובר על בל תוסיף ואילו לשיטת הריטב"א והרן (כח.) דהוא מדרבנן עובר אב"ת.

וכן ספק זה קיים בעשה כל הסוכה בצורת הפתח שלדעת הרא"ש פסול מדרבנן וממילא עבר על בל תוסיף ולרוב הראשונים שלא יד"ח מהתורה לא עובר על אב"ת.

אמנם חשבתי לומר, דגם לשיטות דסוכות הללו פסולות מהתורה ולא יד"ח כלל, יש לומר דיעבור על בל תוסיף, ובהקדם מה שהעירו האחרונים על דברי התוס' סוכה (ג. סוד"ה דא"ל) שכתבו בדעת בית שמאי שכל שישב על פתח הסוכה ושולחנו בתוך הבית דגזרינן שמא ימשך אחר שולחנו לא יד"ח אפילו מהתורה.
ודברי התוס' תמוהים מאד והגע בעצמך שחט ונעשה בשחיטה פסול דרבנן אטו בטל מינה גם שם שחיטה דאורייתא והאוכל לוקה משום נבילה, והרי גט פסול מדרבנן לא בטל מיני' תורת הגט דאורייתא ואם נתקדשה צריכה גט משני. כך העיר הדבר אברהם (ח"ב סימן כו אות י') וסיים קו' והוא דבר פשוט שאין להאריך בו.

ולבאר דברי התוס' הביא שם הדב"א ביאור ששמע בשם הגאון רבי אליהו ברוך קאמאי אב"ד ור"מ דמיר "דדבריהם שייכי רק לענין סוכה דפתיך בה דינא דממונא דבעינן שלכם ומשו"ה כשרצו רבנן להחמיר עליו שלא יצא גם ידי חובת סוכה דאורייתא הפקירו את הסוכה בהפקר ב"ד ואינה שלו וממילא אינו יוצא כלל".

אבל הדבר אברהם לא מקבל ביאור זה וכותב "רק מדרך הפלפול ואין הדעת מקרבתו לקושטא דמילתא" ולכן כתב ליישב בענין אחר "ואולי י"ל דהכא אינה חומרא דרבנן שבאה רק להוסיף על ד"ת שישב בישיבה גמורה אלא דאיסורא הטילו עלי' מדרבנן שלא ישב ושולחנו בתוך הבית, ואפילו כשא"א לו בענין אחר ויתבטל ממצות סוכה לגמרי נראה שאסרו לעשות כן ומוטב שלא ישב כלל בסוכה משישב ושולחנו בתוך הבית, וכו' וכיון שאיסור דרבנן זה רביץ על קיום המצוה הו"ל כמהב"ע ועדיפת עוד מינה דע"י אותה מעשה המצוה גופה וקיומה הוא עובר העבירה" עיין שם.

ולכאורה שני הטעמים בנוגע ליושב בסוכה ושולחנו בתוך הבית, קיים גם בסוכה וע"ו וכן בסוכה העשויה מצוה"פ.
ולפי זה יש לומר, דגם לשיטת התוס' והראשונים שסוכה וע"ו פסולה מהתורה מכל מקום יעבור על בל תוסיף בשמיני עצרת, וטעם הדבר, דכל מה דפסלוהו מהתורה הוא דווקא בסוכות שלא ניחא לרבנן שיצא ידי חובה בסוכה כזו ולכך הפיקרו את הסוכה או שהטילו איסור והוי מהב"ע וממילא חשיב פסול מהתורה, אבל בשמיני עצרת שליתא דין לשבת בסוכה, ממילא לא קיים חומרת רבנן זו וממילא עובר על איסור דאורייתא של בל תוסיף.

וכמו בסוכה וע"ו על אחת כמה ביושב בסוכה כשרה ושולחנו בתוך הבית שפליגי הראשונים אם לא יד"ח מהתורה או מדרבנן, יש לומר גם לשיטות שפסולו מהתורה כל זה בסוכות אבל בשמיני עצרת שליתא דין לשבת בסוכה ממילא נמצא עובר על בל תוסיף.

אמנם יש מקום לומר דטעם הפסול בסוכות שלא ראויות לישיבה, דכיון דרבנן אסרוה לישיבה כזו בסוכה וע"ו או באופן ששולחנו בתוך הבית אין זו כבר דרך דירה וממילא אינו יוצא כלל, ולפי זה אף ביושב בשמיני עצרת לא ייתחייב בבל תוסיף דליתא שם סוכה מעיקרא ויל"ע.

 

[נדיב לב]

אבל הדבר אברהם לא מקבל ביאור זה וכותב "רק מדרך הפלפול ואין הדעת מקרבתו לקושטא דמילתא" ולכן כתב ליישב בענין אחר "ואולי י"ל דהכא אינה חומרא דרבנן שבאה רק להוסיף על ד"ת שישב בישיבה גמורה אלא דאיסורא הטילו עלי' מדרבנן שלא ישב ושולחנו בתוך הבית, ואפילו כשא"א לו בענין אחר ויתבטל ממצות סוכה לגמרי נראה שאסרו לעשות כן ומוטב שלא ישב כלל בסוכה משישב ושולחנו בתוך הבית, וכו' וכיון שאיסור דרבנן זה רביץ על קיום המצוה הו"ל כמהב"ע ועדיפת עוד מינה דע"י אותה מעשה המצוה גופה וקיומה הוא עובר העבירה" עיין שם.

לחץ כדי לכווץ...

וצריך עיון לפי מש"כ רעק"א בדרוש וחידוש מערכה ח' בתו"ד דאעפ"י דדינא הכי הוא שאין תוקעין בר"ה שחל להיות בשבת, אעפ"כ אם עבר ותקע, קיים מצוות תקיעת שופר מדאורייתא. וז"ל שם: דגם גדול שתוקע בשבת קיים מצוות שופר, דזמנו גם בשבת אלא דעבר על שבות דשבת".
ואילו לפי הדבר אברהם מדוע לא חשיב מהב"ע, דכיון דרבנן גזרו דלא לתקוע בשופר בר"ה שחל להיות בשבת ממילא הוי כמהב"ע.

ומאידך צריך עיון על רעק"א מדברי התוס' סוכה הנ"ל (ג. סוד"ה דא"ל) שכתבו בדעת בית שמאי שכל שישב על פתח הסוכה ושולחנו בתוך הבית דגזרינן שמא ימשך אחר שולחנו לא יד"ח אפילו מהתורה. מבואר כיון שעבר על גזירה שמא ימשך הסוכה פסולה מדרבנן ואינו מקיים אף לא מדאורייתא.

אמנם לפי מה שכתב הגאון רבי אליהו ברוך קאמאי בביאור ד' התוס' שמכיון שרצו רבנן להחמיר עליו שלא יצא גם ידי חובת סוכה דאורייתא הפקירו את הסוכה בהפקר ב"ד ואינה שלו וממילא אינו יוצא כלל. אם כן כל זה בסוכה דאיכא פסול גזול, אבל בשופר שגם בשופר גזול יצא ידי חובה אם כן בזה גם תוס' מודו דיצא יד"ח עכ"פ מהתורה ודוק!

 

[זרח לווין]

עוד בביאור התוס': שהוא גדר דרבנן בעצם המצווה. דהיינו לגבי סוכה פחות מזע"ז אינו יד"ח משום שאינו בית כראוי ובגזירה שמא ימשך אחר שולחנו זהו גדר בצורת האכילה. והביאור בזה יהא כמו שמעל עשרים יהיה הפשט אשר יהיה שזה ברור דלכחמים שפסול הפסול הינו מה"ת משום דהוי גדר דרבנן בדין דאורייתא כך ס"ל לתוס' שכ"ה גבי גזירה שמא ימשך דוק בזה