סיון - יח' בסיון יום הסתלקותו של מרנא המשגיח רבינו ירוחם ממיר זיע"א | יומא דהילולא| דף 3 סיון - יח' בסיון יום הסתלקותו של מרנא המשגיח רבינו ירוחם ממיר זיע"א | יומא דהילולא| דף 3
כך כותב רבי שלמה וולבה זצ"ל בספר "אדם ביקר" (עמ' כז) על רבו רבי ירוחם הלוי ממיר: "מהטעויות המפורסמות הוא כי העסק במוסר גורם לעצבות, כי הרואה תמיד נגעי נפשו רחוק מהרגשת שמחה ואושר. בקירבת אדמו"ר [רבינו ירוחם הלוי ממיר] אי אפשר היה לטעות בזה. המוסר והאושר ירדו כרוכים לתוך חייו".

"ונהירנא, כי פעם אחת הוכיח אותי אדמו"ר על שראה אותי עצוב, ונגע בזה בנימי נפשי, כי כלפי חוץ לא הראיתי עצבות באותה שעה. גם שמעתי כי הוא תבע פעם בשיחה ברבים את בני הישיבה על כי שמחה צריכה להיות ניכרת על פניהם".
 
מעשה שמובא בספר 'ילקוט לקח טוב' אודות משגיח ישיבת 'מיר' הגאון רבי ירוחם ליבוביץ זצ"ל.

פעם נזדמן המשגיח ר' ירוחם לאחת העיירות, בני המקום שמחו מאוד בהופעת המשגיח בעיירתם, לכבוד היה להם ביקורו, והשתוקקו לשמוע ממנו דברי תורה. ר' שרגא – דמות מוכרת בעיירה, ניגש למשגיח וביקש ממנו בשמם של בני העיירה שידרוש בפניהם דברי מוסר והתעוררות. אמנם בני העיירה אינם תלמידי חכמים – אמר ר' שרגא למשגיח – אבל הם יהודים יראים ושלמים, ובוודאי ישמחו שהרב יחזק אותם בעבודת ה'.

קשה היה למשגיח להיענות לבקשתם, כי בעיניו 'שיחה' איננה 'דרשה' שאמורה להנעים את אוזן השומעים ולהעביר את זמנם בנעימות, שיחה של המשגיח היא שיחה מוסרית שעשויה לייסר את השומעים, אך המשגיח לא יכול היה לסרב לבקשתם, ידע הוא כמה עגמת נפש הוא יגרום בכך לר' שרגא ולשולחיו, ולבסוף נענה לבקשתם.

ביום הדרשה, העיירה כולה לבשה חג. בית המדרש נוקה, החצר שסביבו גם הוא הוברק לקראת בואו של האורח הנכבד, ועוד טרם השעה היעודה המדרש נתמלא מפה לפה, ועל החלונות צבאו המונים שצר היה המקום מלהכילם.

דרשה חוצבת להבות נאם רבי ירוחם בפני בני העיירה, מעומק לבו הטהור הטיח בפניהם את כל אשר היה על לבו על מצבה הרוחני של העיירה, ולא בחל בנימה של תוכחה ותביעה. הדברים לא ממש ערבו על שומעיהם, הם אמנם לא ציפו לשמוע מהרב שירות ותשבחות, אבל הנימה החריפה של דבריו היתה עבורם קשה מנשוא. אט אט החל הקהל להתפזר מבלי לחכות לסוף הדרשה. וכשפגשו את ר' שרגא הטיחו בפניו כי נאום מסוג זה מתאים לתלמידי ישיבת מיר, לנו הוא היה צריך לדבר אחרת – טענו.

לימים הסביר רבי ירוחם את המאורע, ולימד ממנו מוסר השכל לתלמידיו, מה ההבדל בין אנשי העיירה לבין בני הישיבה? הלא בני הישיבה מטים אזנם לשמוע דברי תוכחות קשים מאלו שהשמעתי לבני העיירה! וכי ליבם קרוץ מחומר אחר משל בני העיירה? אם כן, מה פשרה של ההתמרמרות שלהם?

נבין זאת עפ"י משל: קבוצת חוקרים רכובים על סוסים הגיעו למקום נידח בקצה העולם, במקום זה לא היו מצויים סוסים, ולכן ילידי המקום נדהמו לראות מין בעל חי כזה, חציו התחתון היא חיה מהלכת על ארבע, ולחציו העליון צורת אדם. מה גדלה פליאתם כאשר הרוכב קפץ מן הסוס, הנה הם רואים שהחיה הפלאית הזו מורכבת משני יצורים חיים.

גם אנו מורכבים – הסביר רבי ירוחם – משני חלקים, גוף ונשמה, הגוף אינו אלא כסוס עבור הנשמה הרוכבת עליו. כשאני מטיח דברי מוסר בבני הישיבה, וקורא להם להשליט את הנשמה על הגוף, הם מבינים שאינני מטיח בהם, אלא בסוס שלהם, ולכן הם מקבלים את דברי בהבנה שאני אכן דורש את טובת נשמתם. מנגד, היהודים ישרי הדרך שבעיירה, טעו את טעות אנשי הכפר הנידח, הם חושבים שהגוף והנשמה, הסוס ורוכבו הם אחד, ולכן כשהוכחתי את 'סוסם' כדי לעזור להם להשליט את הרוכב שבהם עליו, הם נפגעו ונטשו את בית המדרש.

ללמדנו – סיים המשגיח את דבריו – שעלינו לשמוח כמוצאי שלל רב על כל דבר מוסר שיעזור לנו לרסן את הסוס המשתולל שבנו, ולייצב אותו ע"י הרוכב, ולהנחותו בדרך ישרה.
 
רבנו ירוחם ממיר זיע"א הגדיר את ימי אלול "ימי קייטא", "ימי נופש" ברוחניות. והסביר: כשם שבחיים הגשמיים יש עניין של נופש, שאדם "חוטף" בריאות בתקופה קצרה לכל השנה, עושה התעמלות, טובל במעיינות טבעיים וכדומה – כך אלול הוא לרוחניות. .

ר' ירוחם סיפר ששמע פעם שני נופשים אומרים זה לזה "לפני שנסתדר בחדרים, נקפוץ לשחות במעיינות" - כלומר, יש לנצל כל רגע, חבל להפסיד כל הזדמנות. והסביר: כך בחיים הרוחניים, ימי אלול הם "ימי נופש" בהם אפשר וחובה לחטוף "בריאות" ברוחניות, לכל ימות השנה.
 
בספר 'דעת תורה', על הפסוק – "אנכי בדרך נחני ה'", מובא מה שסיפר המשגיח הגה"צ רבי ירוחם הלוי זצ"ל ממיר על שני מאורעות שאירעו עמו, שמחד, כשהיה פעם בדרך מסוכנת ראה השגחה פרטית על כל צעד ושעל – "כי נחני ה' למטרתי ממש כמו שלוקחים תינוק קטן ומנהיגים אותו במו ידיו"; ומאידך, כשהיה פעם "בדרך כבושה וסלולה באין תקלה בה", בכל זאת אירעו לו עיכובים גדולים.

"ובדידי הוה עובדא, בהיות מקום מגורי בעיר אוזונט, סמוך לעיר קלם בערך של עשרים וחמשה ק"מ בלבד, ובהסתופפי בבית התלמוד דשם, לא הייתי נוסע מעולם לביתי ביום עש"ק, כפי שנאמר כי כמה עיכובים מתרחשים כשנוסעים בעש"ק.

"והנה פעם אחת היתה לי איזו נחיצות גדולה, ונסעתי לביתי ביום עש"ק. ואמנם יצאתי מוקדם מאד בעוד מועד וזמן הרבה לפני השבת קודש, וכמעט שנשארתי על הדרך, ובקושי גדול באתי סמוך להדלקת הנר. כל מיני הרפתקאות ומכשולים שאפשר היו להתרחש עברו עלינו – פעם נשבר הסדן של האופנים, ופעם נשבר האופן עצמו, פעם זה ופעם אחרת. ממש כל שעה ושעה קרו לנו דברים מחודשים, וראינו ממש בחוש כי אין ה' אתנו בדרך. ומאז קיבלתי על עצמי, לעולם לא לצאת בדרך יום עש"ק.

"זכורני גם אשר קרה לי אחרי המלחמה, כשנשארתי בליטא והיה לי לנסוע לפולניא, ומפני החירום אשר בין אלו שתי המדינות, היה לי לסבב דרך גרמניה ודאנציג. ובבואי לעיר אונסטערבורג בא לנגדי איש יהודי אחד ושאלני אם אני נוסע לדאנציג. נפתעתי מהעובדא, כי לא ידעתי מאין ידע האיש הזה כי לדאנציג אני צריך. וכשמעו תשובתי, הנה תיכף לקח את כל חבילותי, סדרם כראוי, ובבוקר כבר נסענו יחד לדאנציג. שמה גם הבאנו מקום לאכסניה, וגם זימן לפני איש אחד אשר סיפר וטיפל עמי בכל הצריך לי. והלה גם היה בעזרתי להעבירני הגבול עד בואי לפולניא.

"השתוממתי ולא האמנתי על כל מראה עיני, ואז אמרתי וקראתי את הפסוק: 'אנכי בדרך נחני ה", ממש כתינוק שלוקחים אותו ביד ומנהיגים אותו, וידעתי ודאי כי זו הדרך הנכונה אשר הוכיח ה' לפני".
 
נערך לאחרונה:
"פעם הגעתי לביתו של מרן המשגיח זצ"ל" – סיפר הגאון רבי משה רוזנשטיין שצ"ל, משגיח ישיבת לומז'ה – "הוא קיבלני בסבר פנים יפות, ושוחח עימי על ענייני. מידי פעם הבחנתי שחמותו עומדת בפתח ורומזת לו דבר מה, אבל המשגיח המשיך ודיבר איתי בסבלנות וברוגע, כאילו אינה רומזת דבר.

"למחרת נודע לי, שבאותה שעה שישבתי אצל המשגיח, ישבה הרבנית על המשבר בחדר הסמוך, בלידת בנם הראשון, ואלו היו רמיזותיה של חמותו, אבל המשגיח במידותיו הנפלאות רצה לתת לי את מלוא תשומת הלב, ובגבורה עילאית התנתק מענייניו האישיים, והאזין לצרכיי בקשב רב…"
HebrewBooksOrg_32676_page_6.jpg HebrewBooksOrg_32676_page_7.jpg
 
מאמר נוסף על תולדותיו
 

קבצים מצורפים

  • ר' ירוחם 1 001.jpg
    ר' ירוחם 1 001.jpg
    1 MB · צפיות: 1
  • ירוחם 2 001.jpg
    ירוחם 2 001.jpg
    1.1 MB · צפיות: 1
  • 3 001.jpg
    3 001.jpg
    713.3 KB · צפיות: 1
  • 4 001.jpg
    4 001.jpg
    1.1 MB · צפיות: 1
תמונה נוספת מהלוויתו של רבי ירוחם
 

קבצים מצורפים

  • מסע הלוויה ברחובות בעיירה מיר.jpg
    מסע הלוויה ברחובות בעיירה מיר.jpg
    185.2 KB · צפיות: 0
חוברות שיחותיו שהודפסו לאחר פטירתו ולימים יצאו כסדרת 'דעת חכמה ומוסר:
 

קבצים מצורפים

  • חבר מאמרים של רבי ירוחם שנדפסו אחר הסתלקותו.jpg
    חבר מאמרים של רבי ירוחם שנדפסו אחר הסתלקותו.jpg
    129 KB · צפיות: 0
  • מאמרי רבי ירוחם שנדפסו על ידי תלמידיו ולימים היו לסדרת דעת חכמה ומוסר.jpg
    מאמרי רבי ירוחם שנדפסו על ידי תלמידיו ולימים היו לסדרת דעת חכמה ומוסר.jpg
    151.2 KB · צפיות: 0
מכתב ברכה של רבי ירוחם לתלמיד שקיבל משרת רבנות:
 

קבצים מצורפים

הודעות מומלצות

נחלקו האחרונים אם יכול אדם למנות שומר על חפץ...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון