לכאו' הכוונה שאין מורגש ההטבה כיון שעולם כמנהגו נוהג
יש לחדד ולבאר כוונתכם שהכוונה להטבה שחש באופן אישי. ובברכת הלבנה זה היה כללי. (וודאי שהיתה בעיקר בזמנם טובה גדולה מהלבנה שהיו הולכים לאורה וכמו שמודגש במדרש וכו' וסיהרא לגירסא - עי' סה. וכו'). ובפרט שזה דבר שלא משתנה וקבוע. ויש לסייע לסברא זו מלשון המאירי שם, שכל שדרכו בכך "ואי אפשר להשתנות" אין בה ברכת הטוב והמטיב. אלא שעדיין יש לגמגם מלשון רש"י שהוסיף, ולא הטבתה "לנו" חסד במילואתה, ומשמע שצריך להרגיש חסד ה' במיוחד בשבילו בהטוב והמטיב [מסתמא שהסיבה כי אז יש לברכה קרקע דשנה לחול עליה]. וממילא לכא' בילדים אין איזה הוכחה אישית, וממילא כ"ש הרגשה - שאכן בגלל היותו מכלל בני בכורי ישראל (שמות ד, כב) זכה לכך, כי גם הרעים שבעולם, זוכים בשפע זרעא חיא וקימא וכו'.
רוב הנשים שיולדות, עדיף מקביעות. (סימנך כל קבוע כמחצה על מחצה).
אם נדון כלפי העולם אה"נ אבל כלפי כל אחד בפ"ע אין שום הכרח שיוולד דוקא לו ומנגו של עולם יתקיים באחרים והרי ישנם בכל דור חשוכי בנים וכשמודה אין מודה על מנהגו של עולם אלא על טובתו האישית ול"ד כלל לברכת הלבנה
