ספירת העומר ימי הספירה - הרב שריה דבילצקי זצ"ל (1 צופה)

[אחד יחיד]

"הנה, מובא על הגר"א שתיכף אחרי חג הפסח התיישב ללמוד בפרישות גדולה עד למאוד, באמרו שהם ימי הכנה לקבלת התורה עד חג השבועות. ראיתי בספר אחד, כי טוב ללמוד ולעסוק במ"ט ימי העומר כל יום במידה אחת ממ"ח מידות שהתורה נקנית בהם, וביום מ"ט לעומר לחזור על כולם, וכל זה בתור הכנה ראויה ורבתי לקבלת התורה בחג השבועות. מי לנו גדול יותר מהרמב"ן שכתב (פ' אמור) שימי הספירה יש להם קדושת ימי חול המועד.

"וכן כותב ה"שפת אמת" רעיון נפלא בדבר, שהרי ימי הספירה נזכרים בתוך פרשת המועדות, כי המה ימים טובים כמו חוה"מ שיש קדושה לפניהם ויש קדושה לאחריהם מיציאת מצרים עד קבלת התורה, ולכן ימי הספירה נחשבים בתוך כלל מועדי ד', וכפי שנקראו בפסוק "שבע שבתות תמימות תהיינה", מכלל שהם בבחינת שבתות. השפ"א כותב עוד (אמור תרמ"ב) שימי הספירה מסייעים לטהרה כמו שאמרו (שבת קד.) הבא ליטהר מסייעין אותו, וכל השנה תלוייה בימים אלה, כמו שגידול כל התבואות בימים אלו, כך חיות האדם מתגלה עתה, כי הכל רק רמז אל ההנהגה הפנימית, עכד"ק.

"בימים אלו צריכים להיות זהירים וזריזים לעמוד לשרת לפני השי"ת ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה בקדושה ובטהרה וביר"ש כל היום. בס' "דרכי חיים ושלום" מונקאטש (סי' תרכ"ט) הובא שימי הספירה הם הכנה דרבה להגאולה השלימה בביאת בן דוד, שאז נזכה לקיים בפועל ממש "והקרבתם מנחה חדשה לד'". בס' "כף החיים" (סי' תפ"ט אות ק"ז) כותב בזה הלשון: "מה טוב ומה נעים לעושים תיקון כרת בליל שישי של הספירה בכל שבוע, ובשבוע השישי בכל הלילות, והכל לפי כוחו של אדם".

"בס' "סידורו של שבת" (שורש ז' ענף ב') כותב דברים נלהבים, שענין מצות ספירת העומר אינה רק ספירה באמירה בפה בלבד, כי העיקר הוא בלב לספר ולזכך את לבבו מכל מיני טומאות רעות, וכפי אשר יכין האדם את עצמו בנקיות ובטהרת הלב ע"י שבירת התאוות וכוחות היצה"ר, כך תתרבה ערך אור קדושתו ושכינת ד' תוכל לשכון עליו. בס' "שער הכוונות" (דף פ"ז) כותב, שטוב לו לאדם לכוין במ"ט ימים אלו לתקן כל אשר חטא בכל הז' ספירות, בשבוע ראשון יכוין לתקן מה שחטא ופגם בספירת חסד, ובשבוע השני יכוין לתקן מה שפגם בספירת הגבורה, וכך ימשיך לתקן בכל שבוע מידת הספירה שלו.

"דברים מופלגים על מעלת ימים אלו – כותב החיד"א בספרו "לב דוד" (פרק ל"א) שבימי העומר צריך להיזהר ביותר בעבודת ד' בתורה ובמצוות, מפני שהם ימי דין, כשיצאנו ממצרים היינו מתטהרים בימים הללו לקבל התוה"ק, וכשם שבימים ההם ע"י התעוררות ישראל ליטהר ממרום, שלח שפע קודש להיותם עזרם ומגינם, כן עתה אם ישים אליו לבו ויקיץ מתרדמת יצרו, יהיה לו עזר, כי הבא ליטהר מסייעין אותו, ומה גם כי הימים האלה מסוגלים לזה עת שהגיעו אבותינו ליטהר, ואנחנו ניחלץ חושים לעשות כמעשיהם וליזהר בכל סדרי טהרה, ובפרט בעון שנאת חינם צריך לדקדק מאוד, כי ידענו מה היה לתלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת, וגם האריז"ל הזהיר מאוד מאוד על אהבת החברים, עיי"ש בדבריו כי נעמו.

"על מעלת השבתות של ימי הספירה – כותב בס' "דרכי חיים ושלום" (סי' תרכ"ט) שהימים בין פסח לשבועות בפרט בשבתות, היו תמיד ביותר ימי התאמצות ותקוה לראש שמחת עולם, וציפיה לישועה קרובה". (בראיון להמבשר)

 

[אחד יחיד]

האם יש לנהוג כמנהג קהילות חוץ לארץ שמנגנים בשבתות ימי הספירה ניגונים עצובים בזמר "לכה דודי"?

"כיום בארץ ישראל לא נוהגים כך, ורק בפרנקפורט ועוד כמה קהילות שבהונגריה נהגו כך. מסופר על הגה"ק בעל "קול אריה" זי"ע שביטל את המנהג לנגן בשבתות ימי הספירה ניגון עצוב בלכה דודי, כי היה רע עליו המנהג לנהוג אבילות בפרהסיא. כמו"כ מביאים טעם נוסף, שבילדותו שמע ה"קול אריה" על בית אחד בעירו שהיו מקננים שם שדים ורוחות, ושמעו שבלילות ימות החול אמרו לכה דודי בניגון 'אלי ציון ועריה', כי באו כחות הסט"א להראות בזה שהם נהנים ממה שמזמרים בשב"ק ניגון זה בלכה דודי, ולכן ביטל מנהג זה גם בשבתות של ימי בין המיצרים.

מהו מקור המנהג לאכול מצה בשבתות של ימי הספירה עד חג השבועות?

הרב זצ"ל משיב לנו: "אני עצמי אינני נוהג כך, למרות שישנם הרבה חסידים ואנשי מעשה שנהגו כן, אולם אני נוהג לאכול מצה בחג השבועות גופא, כפי שהביא החיד"א בספרו "לב דוד" על טעם המנהג לאכול מצה של פסח בחג השבועות, שזהו זכר למצות שהוציאו בני ישראל ממצרים שאכלו מהם עד שירד המן. עוד טעם יש אומרים לדבר, כי חג השבועות הוא עצרת של חג הפסח, כמו ששמיני של חג הוי עצרת מחג הסוכות. דבר נפלא אף הביא הרב יעב"ץ בסידורו – "טעם פסח שני שהוקבע באייר גילו לי מן השמים, לפי שבו כלתה חררה שהוציאו ממצרים, לפיכך ע"כ נמשך נס יציאת מצרים ואכילת מצה".

"על מנהג החסידים לאכול מצות בשבתות ימי הספירה, נאמרו בזה הרבה טעמים. צדיקים אמרו שזה כמו החולה שהרופאים אסרו עליו לאכול בימי מחלתו מאכלים גסים, ולכן גם אחרי שהבריא אסור לו תיכף להתחיל לאכול מאכלים גסים, כי צריך לילך בהדרגה קמעא קמעא, כמו כן ענין המצה שאוכלים בימי הפסח שהוא מיכלא דאסוותא מאכל רפואה, ולכן גם אחרי חג הפסח אפילו שכבר אוכלים חמץ, מכל מקום אוכלים גם מצה, בכדי ללכת בהדרגה עם אכילת החמץ והמאכלים הגסים.

מה המקור ללמוד מסכת שבועות או מסכת סוטה בימי הספירה, והאם הרב זצ"ל גם נוהג כן?

"אכן, מנהג זה הוא מנהג קדום עוד מימי ה"חתם סופר", שהיה נוהג ללמוד עם תלמידיו בין פסח לעצרת מסכת שבועות, שיש בה מ"ט דפים כמנין ימי הספירה. כך נהג גם המהר"ם א"ש זי"ע, ואילו בליקוטי מהרי"ח תמה על מנהג זה כי לכאורה אין שום קשר בין מנין ימי הספירה למנין דפי המסכתא.

[ידוע טעמו של מהרי"א מזידיטשוב זי"ע הסביר טעם המנהג, שבדף ל"ד ממסכת שבועות, נאמר מחכו עליה דרבי שמעון הוא רשב"י, ודף ל"ד נלמד ביום ל"ג בעומר שבאותו יום נפטר רשב"י, וכדי להראות שאף צדיק כמותו אין שלטון ביום המות, לכן הוצג ברוח קדשם באותו דף מחכו עליה דר"ש].

גם מסכת סוטה נוהגים ללמוד בימי הספירה, הרב זצ"ל אף מגלה לנו בשיחתו כי הוא גם נוהג במנהג בל"נ כבר שנים רבות, כאשר שנה אחת מנהגו ללמוד מס' שבועות ושנה שניה נוהג הוא ללמוד מס' סוטה עד לחג השבועות.

בסיום השיחה מוסיף לנו הרב זצ"ל, על מנהג רבים וטובים לערוך תיקון כרת בליל שישי של הספירה בכל שבוע, ובשבוע השישי נעורים בכל הלילות והכל לפי כחו של האדם ובזה עולה לרצון לפני השי"ת לכפר על חטאיו שחטא האדם. (כן כותב הגר"ח פלאג'י זצ"ל וכן הביא הכף החיים בסי' תפ"ט אות ק"ז)

ובשבוע השישי של ספירת העומר עושים תיקון כרת כל הלילות של השבוע, ואחר הספירה אומרים תחילה וידוי הגדול שלליל יוה"כ בבכיה והכנעה, ואח"כ אומרים לשם יחוד על הלימוד והתיקון כרת ויושבים ולומדים בצוותא חדא את דברי האר"י עד חצות הלילה ואח"כ אומרים תהלים ועוסקים בתורה עד אור הבוקר, וכן נהגו המקובלים בחברת בית אל בירושלים עיה"ק. (המבשר)