הלכות ק"ש תפילה יעלה ויבוא בנשים. (1 צופה)

[ממגד שמים]

בתי שכחה בשחרית יום בדר"ח יעו"י בשמו"ע דשחרית.
ושאלה את פי אם צריכה לחזור.
האמת , לא כ"כ ידעתי מה לענות לה, שהרי נשים פטורות משמו"ע, ורק מילי דרחמי.
סוף דבר שצ"ע, הסברא נוטה שפטורה [-מעין רעק"א הנודע בסימן א' בשו"ת שלו]

 

[רבי]

בתי שכחה בשחרית יום בדר"ח יעו"י בשמו"ע דשחרית.
ושאלה את פי אם צריכה לחזור.
האמת , לא כ"כ ידעתי מה לענות לה, שהרי נשים פטורות משמו"ע, ורק מילי דרחמי.
סוף דבר שצ
ע, הסברא נוטה שפטורה [-מעין רעק"א הנודע בסימן א' בשו"ת שלו ]

לחץ כדי לכווץ...

אבל חייבות לפחות בתפילה אחת.
כי תפילה אחת ביום היא כן דאורייתא.

 

[הצעיר שבחבורה]

מזכרוני, ללא עיון כעת, שאחר שהתפללה התחייבה, וצריכה לחזור.

 

[ממגד שמים]

מזכרוני, ללא עיון כעת, שאחר שהתפללה התחייבה, וצריכה לחזור.

לחץ כדי לכווץ...

בספרי הליקוטים שהיה בביתי ראיתי שמובא כן בשם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. אבל לא מעבר לכך.
והסברא בזה קשה מה שייך התחייבה?
הרי בנות {-בעיקר בחופשים} אינם מקפידות בכל יום שמו"ע דשחרית, ול"ש אצלה קבעינהו עלי' כחובה וצ"ת ולע"ע והי"ע.

 

[הצעיר שבחבורה]

והסברא בזה קשה מה שייך התחייבה?
הרי בנות {-בעיקר בחופשים} אינם מקפידות בכל יום שמו"ע דשחרית, ול"ש אצלה קבעינהו עלי' כחובה וצ"ת ולע"ע והי"ע.

לחץ כדי לכווץ...

הסברא היא על תפילה זו שכבר התפללה, אלא שאינה כתיקונה, ולכך התחייבה בתפילה זו היות שהתפללה אותה, ולא כמעריב שקבלו עלייהו.

 

[אמרי שפר]

אבל חייבות לפחות בתפילה אחת.
כי תפילה אחת ביום היא כן דאורייתא.

לחץ כדי לכווץ...

עי׳ מ״ב ק״ו ד׳ שגם לדעת הרמב״ם מספיק לומר בקשה אחת בבוקר ולא צריך תפילת שמו״ע מדינא ולפי״ז פשיטא שאינה צריכה לחזור
ולדעת החולקים שהוא מדרבנן אז חיובן הוא כמו אנשים ואז אפשר וצריכה לחזור

 

[האיש השרוי בשמחה]

שו"ת מגדנות אליהו חלק ב סימן סו
ובאמת דנתי עם כבוד זקנו הגאב"ד זצ"ל גבי אי אשה צריכה לחזור כששכחה יעלה ויבוא, די"ל דגם למג"א ודעימיה דלא תקנו חז"ל נוסח התפילה לנשים מ"מ כשהיא מתפללת צריך להיות כהלכתא, כמו שמצינו בתפילת ערבית שהוא רשות ומ"מ חוזר בשבת חול המועד אם שכח יעלה ויבוא וצ"ע, (ועי' שו"ת ארץ צבי סי' כ"ד עי"ש), ואמר לי שתלוי בפלוגתא הנ"ל. (ועי' ספר מילי דאבות דף רס"א עי"ש).

 

[נדיב לב]

עי׳ מ״ב ק״ו ד׳ שגם לדעת הרמב״ם מספיק לומר בקשה אחת בבוקר ולא צריך תפילת שמו״ע מדינא ופשיטא שאינה צריכה לחזור
ולדעת החולקים שהוא מדרבנן אז חיובן הוא כמו אנשים ואז אפשר וצריכה לחזור

לחץ כדי לכווץ...

למעשה המ"ב קבע עיקר כשיטת הרמב"ן וכדעת רוב הפוסקים שחייבות בתפילת שחרית ומנחה.

משנה ברורה סימן קו
(ד) שהיא מ"ע וכו' - כ"ז לדעת הרמב"ם שרק זמני התפלה הם מדברי סופרים אבל עיקר מצות תפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פ"א ביום או בלילה יצא י"ח מן התורה וכתב המ"א שע"פ סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה (ה) ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר אבל דעת הרמב"ן שעיקר מצות תפלה היא מד"ס שהם אנשי כה"ג שתיקנו י"ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואע"פ שהוא מ"ע מד"ס שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מ"ע שהזמן גרמא אפילו מד"ס כגון קידוש הלבנה אעפ"כ חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים הואיל ותפלה היא בקשת רחמים. וכן עיקר (ו) כי כן דעת רוב הפוסקים וכן הכריע בספר שאגת ארי' ע"כ יש להזהיר לנשים שיתפללו י"ח ונכון ג"כ שיקבלו עליהן עול מלכות שמים דהיינו שיאמרו עכ"פ שמע ישראל כדאיתא בסימן ע' ויאמרו ג"כ ברכת אמת ויציב כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתב המ"א בסימן ע' וכ"ז לענין שחרית ומנחה (ז) אבל תפלת ערבית שהוא רשות אע"פ שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מ"מ הנשים לא קבלו עליהם ורובן אין מתפללין ערבית. ותפלת מוספין בצל"ח כתב דפטורות אבל בספר מגן גבורים פסק דחייבות עי"ש:

 

[אמרי שפר]

למעשה המ"ב קבע עיקר כשיטת הרמב"ן וכדעת רוב הפוסקים שחייבות בתפילת שחרית ומנחה.

משנה ברורה סימן קו
(ד) שהיא מ"ע וכו' - כ"ז לדעת הרמב"ם שרק זמני התפלה הם מדברי סופרים אבל עיקר מצות תפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פ"א ביום או בלילה יצא י"ח מן התורה וכתב המ"א שע"פ סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה (ה) ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר אבל דעת הרמב"ן שעיקר מצות תפלה היא מד"ס שהם אנשי כה"ג שתיקנו י"ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואע"פ שהוא מ"ע מד"ס שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מ"ע שהזמן גרמא אפילו מד"ס כגון קידוש הלבנה אעפ"כ חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים הואיל ותפלה היא בקשת רחמים. וכן עיקר (ו) כי כן דעת רוב הפוסקים וכן הכריע בספר שאגת ארי' ע"כ יש להזהיר לנשים שיתפללו י"ח ונכון ג"כ שיקבלו עליהן עול מלכות שמים דהיינו שיאמרו עכ"פ שמע ישראל כדאיתא בסימן ע' ויאמרו ג"כ ברכת אמת ויציב כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתב המ"א בסימן ע' וכ"ז לענין שחרית ומנחה (ז) אבל תפלת ערבית שהוא רשות אע"פ שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מ"מ הנשים לא קבלו עליהם ורובן אין מתפללין ערבית. ותפלת מוספין בצל"ח כתב דפטורות אבל בספר מגן גבורים פסק דחייבות עי"ש:

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי במ״ב דרשו שהביאו שהח״ח עצמו בספה״מ הקצר הביא שהעיקר כדעת הרמב״ם
השאלה לפי מה הולכים במקרה כזה
עריכה:
פוק חזי שהרבה נשים (אולי אפילו רוב) אינן מתפללות גם שחרית וגם מנחה מידי יום
בהכרח שסומכים על דברי הרמב״ם

 

[נדיב לב]

ראיתי במ״ב דרשו שהביאו שהח״ח עצמו בספה״מ הקצר הביא שהעיקר כדעת הרמב״ם
השאלה לפי מה הולכים במקרה כזה

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא כהמ"ב שנכתב הלכה למעשה, ובפרט שהוא מציין שכך דעת רוב פוסקים.

 

[נדיב לב]

עריכה:
פוק חזי שהרבה נשים (אולי אפילו רוב) אינן מתפללות גם שחרית וגם מנחה מידי יום
בהכרח שסומכים על דברי הרמב״ם

לחץ כדי לכווץ...

מהסביבה הקרובה זה אחרת .
בכל מקרה, מכיון ומעיקר הדין הם מחויבות, גם מה שנמנעות ומסתמכות בזה על שי' הר"מ, אבל באופן שכבר התפללו לכאו' אין סיבה שלא יחזרו כפש"כ @הצעיר שבחבורה (מלבד בערב).

 

[אמרי שפר]

מהסביבה הקרובה זה אחרת .
בכל מקרה, מכיון ומעיקר הדין הם מחויבות, גם מה שנמנעות ומסתמכות בזה על שי' הר"מ, אבל באופן שכבר התפללו לכאו' אין סיבה שלא יחזרו כפש"כ @הצעיר שבחבורה (מלבד בערב).

לחץ כדי לכווץ...

ראה במ״ב דרשו הערה 8 מה שהביאו שם מהפוסקים לגבי אשה הטרודה בגידול הילדים וכו׳

 

[נדיב לב]

ראה במ״ב דרשו הערה 8 מה שהביאו שם מהפוסקים לגבי אשה הטרודה בגידול הילדים וכו׳

לחץ כדי לכווץ...

גם אם הקלו לסמוך להקל בנשים טרודות וכיו"ב, אך מכיון ומעיקר הדין מחויבות אלא שנפטרו (או שנאמר שכלל לא נכנסו בחובת תפילה), ובפרט בנשים שלא שייך הטעם לפטור לכאו' אין סיבה שלא נאמר קבעינהו עליהו כחובה, לא רק מצד שהתפללו כעת, אלא מצד הדין למעשה שחייבים בו.

הרי בנות {-בעיקר בחופשים} אינם מקפידות בכל יום שמו"ע דשחרית, ול"ש אצלה קבעינהו עלי' כחובה וצ"ת ולע"ע והי"ע.

לחץ כדי לכווץ...

אם מעיקר הדין מחויבות, אלא שמקילות כשי' הר"מ, יש מקום לומר דשייך אצלם קבעינהו כחובה. כנ"ל.

 

[עוזי ומגני]

ולא כמעריב שקבלו עלייהו.

לחץ כדי לכווץ...

למיטב זכרוני הוראת הפוסקים [אשכנזים]
שגם במעריב בחוה"מ חוזרת אם שכחה יעלה ויבוא

 

[אמרי שפר]

למיטב זכרוני הוראת הפוסקים [אשכנזים]
שגם במעריב בחוה"מ חוזרת אם שכחה יעלה ויבוא

לחץ כדי לכווץ...

מי הפוסקים ומה טעמם?
הלא מעריב בוודאי אינו חובה כלל כמבואר במ״ב שם להדיא